רב-פקד שמואל בן-עמוס סירב (יום ב', 28.11.16) לחקור מפקחים מוצעים למעצר בית, בטענה שלא ניתן לקבוע עמדה לגבי חלופה זו לאחר חקירה קצרה בבית המשפט. טענתו של בן-עמוס עומדת בניגוד לנוהג המקובל והיום-יומי בכל בתי המשפט.
נועם חסורה ערער לבית המשפט המחוזי בירושלים על הארכת מעצרו, לאחר שהופלל בידי סוכן משטרתי בעת ביצוע סחר בסמים. הוא ביקש לבחון אפשרות לשחררו למעצר בית, למרות שהוגשה הצהרת תובע בדבר הכוונה להגיש נגדו כתב אישום. בתשובה לשאלת סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים,
משה דרורי, אמר בן-עמוס שהוא אינו מסכים להכין בשלב זה תסקיר על חלופת מעצר, בנימוק שהוא מייצג רק את החקירות ואינו רוצה לכבול את ידי מחלקת התביעות.
דרורי נענה לבקשת הסניגור, עו"ד
מיכאל עירוני, וחקר את המפקחים המוצעים - אביו של חסורה, אחיו ואחיה של חברתו. "אפשרתי לבא כוח המדינה לחקור את הערבים, אך הוא הודיעני שאין בכוונתו לחקור אותם, ולדבריו, לא ניתן לקבוע חלופת מעצר עם ערבים/מפקחים לאחר חקירה קצרה בבית המשפט", מתאר דרורי את שאירע. לדעת דרורי, שיחה של בית המשפט עם המפקחים אינה פחות יעילה מבדיקתו של שירות המבחן, שכן בית המשפט מכריע בנושאי אמינות קשים בהרבה.
טענה נוספת של בן-עמוס הייתה, כי תדמיתו של בית המשפט תיפגע אם ישחרר אדם ערב הגשת כתב האישום נגדו. "אינני מזלזל בתדמית", משיב דרורי, "אך תפקידו הראשוני של בית המשפט הוא לשמור על זכויות הנאשמים, תוך איזון בין הסכנה לחברה". אם חלופת המעצר הולמת, הוא מוסיף, אין חשיבות מספקת לשיקול "מה יאמר הציבור". דרורי הורה לשחרר את חסורה למעצר בית מלא.
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
