לא היה ולא נברא ואפילו משל לא היה – אומר השופט בדימוס אליקים רובינשטיין על התקפתו של השר יואב גלנט על הייעוץ המשפטי. "אם לוקחים את הדברים כלשונם, זה כמעט הטלת אימה" – אמר רובינשטיין (24.10.17) בפורום קהלת. לדבריו, תיאורו של גלנט את פסק הדין בנושא התקציב הדו-שנתי – אותו כתב רובינשטיין – היה לא נכון (ראו ידיעה משמאל).

"נער הייתי וגם זקנתי, אני בשירות הציבורי כבר 50 שנה, ולא ראיתי אף מקרה בו הייעוץ המשפטי משך את השטיח מתחת לרגלי הממשלה", הוסיף רובינשטיין. "הייעוץ המשפטי איננו מכשול לשום החלטה של ממש. אני מקווה מאוד שהדברים הללו לא יטילו אימה ושכל היועצים המשפטיים ימשיכו במלאכתם. חכמים היזהרו בדבריכם".

לדברי רובינשטיין, היועץ המשפטי הוא בכיר שומרי הסף ובמציאות הישראלית יש חשיבות מיוחד לשומרי הסף. הוא מתנגד להפרדת הסמכויות בין היועץ לבין ראש התביעה הכללית, באומרו שהניסיון של עשרות השנים מלמד שמדובר במוסד אופטימלי גם אם לא אידיאלי. "איש לא הראה שהיו טעויות של היועץ המשפטי שמחייבות לשנות את התפקיד", הוסיף. "זהו ניתוח כירורגי בגוף שאינו חולה, אלא שלכל היותר יש לו שפעת מדי פעם".

רובינשטיין הוסיף: "אנחנו מכירים את תרבות האי-שלטונות הישראלית, ואנחנו לא רוצים הפקרות. אני מבין שיש קושי עם הדימוי של משפטיזציה, שנגרם מנכונות של מערכת פוליטית להסתובב ליד הגבול ולפעמים גם לחצות אותו". הוא גם סבור, כי היועץ צריך להכריע בין הדעות השונות של אנשי משרד המשפטים ולהביא לכך שכלפי חוץ יישמע רק קול אחד.

לדברי רובינשטיין, קיימות מניפולציות רבות המסתירות מעיני הציבור את העובדות על המתרחש בתחום המשפטי. הוא סבור שיש צורך בשקיפות של החלטות היועץ המשפטי, וזו הסיבה לכך שבתפקידו כיועץ פרסם "דוח ציבורי" על נסיבותיו של סגירת תיק נגד איש ציבור.

"יש כאלה שאינם אוהבים את הביקורת השיפוטית החוקתית, וזה ממש נשגב מבינתי", הוסיף רובינשטיין. "בעיני משפטן מתחיל שקורא את חוק יסוד כבוד האדם וחרותו, לא יכול להניח אלא שניתנה כאן זכות ביקורת חוקתית. לא צריך 500 עמודים של פסק דין בנק המזרחי כדי להבין את זה. מי מפרש מהי 'תכלית ראויה'? מה חשב מי שכתב את זה? שזה יישאר באוויר? ביקורת חוקתית נעשית במשורה, ובחלקה באה להגן על הכנסת".