חברת נת"ע, המקימה את הרכבת הקלה בגוש-דן, חייבת בתשלום היטל תיעול והיטל סלילה בגין התחנות התת-קרקעיות. כך קובע סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, אליהו בכר. אם פסק הדין יהיה סופי ויופעל בכל הערים בהן תעבור הרכבת הקלה, המשמעות היא תשלומים של 40 מיליון שקל.

עיריית רמת גן דרשה מנת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים) היטלים בסך 11.5 מיליון שקל בגין שתי תחנות תת-קרקעיות של הקו הסגול הנבנות בתחומה; בעקבות פסיקה עדכנית של בית המשפט העליון, הופחתה הדרישה ל-6.4 מיליון שקל. בקו האדום נבנות עשר תחנות תת-קרקעיות ועוד שלוש מתוכננות בקו הירוק, כך שאם כל עירייה תוכל לגבות 3 מיליון שקל בגין כל תחנה - הסכום הכולל יתקרב ל-40 מיליון שקל.

נת"ע טענה, כי התחנות הן "רחוב" ולכן פטורות מהיטלים. טענה נוספת הייתה, שמדובר בחברה ממשלתית המקבלת את תקציבה מידי המדינה ואין לה מקורות משלה. בכר דחה (20.1.21) את שתי הטענות, כאשר בעניינה של הראשונה - שהייתה העיקרית בהן - הוא מסתמך על פסיקת בית המשפט העליון בנוגע לתחנות של רכבת ישראל. בפסק דין זה נקבע, כי המסילות עצמן, השטחים הצמודים להן והרציפים - עד 15 מטר מכל צד - מהוות רחוב; ואילו כל שאר התחנה איננה רחוב. אין הבדל של ממש בין הרכבת הכבדה לרכבת הקלה, אומר בכר, ולכן אותה הלכה חלה גם על התחנות שבונה נת"ע.

"חלקה של תחנת הרכבת בחלק מסילת הברזל והרציפים הסמוכים אליה מהווים לכל הדעות 'רחוב'. אשר ליתר מבנה התחנה אין לראותה כרחוב, בין שתאמר כי הגדרת המונח 'בנין' הוחרגה מהגדרת הרחוב בסעיף 269 לפקודת העיריות ובין שתאמר כי אין עסקינן במבנה השייך כולו לציבור, הוא בפועל שייך לתחנת הרק"ל, יש בו מרכיבים שנועדו לצורכי הציבור אך הם אינם לשימוש כרחוב כמו עמדות כרטוס, שירותים, משרדים ועוד. בכל אלה יש כאמור כדי להגדירם כ'נכס' להבדיל מרחוב ולפיכך מצדיקים הטלת ההיטלים על חלקים אלה שבתחנה", קובע בכר.

לגבי הטענה בדבר מימון החברה בידי המדינה, אומר בכר: "לא מצאתי כי יש בעובדה ולפיה עסקינן בכספי ציבור בהם עושים שימוש להקמת מבני התחנה, כדי למנוע את עצם החיוב, שמקורו כאמור בחוקי העזר וחוקיותם של אלה לא נתקפה עתה. במצב דברים זה, מקום בו אופן ביצוע החישוב ברור על-פי חוקי העזר, אין מקום לטענה כי המדינה הינה זו שמממנת את עלות הפרויקט והזוכה בכך הינה המשיבה [העירייה]. כל עוד קיימים חוקי עזר המחייבים את ביצוע התשלום כאמור, תשלום זה הינו מחויב המציאות ואינו מתייחס לעצם הבנייה בנקודה מסוימת, אלא לכלל הצורך בביצוע מלאכות הקשורות להיטלים השונים ברחבי העיר בכללותה". נת"ע חויבה בתשלום הוצאות בסך 10,000 שקל.