יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, שופט בית המשפט העליון
יצחק עמית, דחה את עתירת עוצמה יהודית וח"כ איתמר בן-גביר שעניינה הפצת תעמולת בחירות ללא זיהוי בישומון ואטסאפ ודרישה לחשיפת זהות השולחים.
בעתירה נטען כי הודעות נשלחות באמצעות ואטסאפ ללא פרטים מזהים של שולחיהן מלבד מספרי הטלפון שמהם נשלחו ההודעות. כן דרשו בעתירתם לחשוף את זהות השולחים ולחסום קבוצות ואטסאפ ומשתמשים לא מזוהים המפיצים תעמולת בחירות האסורה על-פי חוק.
בהחלטתו, קובע השופט יצחק עמית שעוצמה יהודית וח"כ איתמר בן-גביר לא הוכיחו שמדובר בתעמולת בחירות ולא בידיעות חדשותיות: "בעתירה לא הביאו העותרים כל ראייה לקיומו של קשר בין הפרסומים לבין 'מתמודד בבחירות, גוף הקשור לסיעה או גוף פעיל בבחירות או מי מטעמם', ולא הציגו תבנית דומיננטית חוזרת ונשנית העולה מכל ההודעות שנשלחו ב'חדשות הפרגוד'. למעשה, העותרים הציגו אך את ההודעות עליהן הם מלינים, כאשר אף בתמונות המסך שאותן צירפו ניתן לראות הודעות חדשותיות נוספות, שאין להן כל קשר לעותרים".
לדברי יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, ניתן לחסום קווי טלפון של מי שמפיץ תעמולת בחירות אסורה באופן שאינו מזוהה, וכן לחסום קבוצות ואטסאפ המתנהלות על-ידי גורמים עלומים אשר מפרסמים תעמולה אסורה. השופט עמית קבע בהחלטה כי: "נראה כי בהינתן קושי טכנולוגי זה, ובהינתן שהמשיבים 1-2 (מנהלי הקבוצות) בחרו שלא להשיב לעתירה, הסעד האפקטיבי היחיד הוא מתן צו לחסימת המספרים השייכים (למנהלי הקבוצות), או לחסימת הקבוצות שמופעלות על ידם. סעד זה ימנע ביצוע מעשה עבירה - ככל שתוכח.
משמעות ההחלטה: במקרה שתופץ בקבוצת הוואטסאפ תעמולת בחירות שבה המפרסם אינו מזוהה, עלול יו"ר ועדת הבחירות לתת צו לחסימת הקבוצה וקווי הטלפון של מנהליה.
בנושא שקיפות בישומון כתב עמית: "ויובהר, אינני מקבל את הפרשנות של המשיבה 5 [WhatsApp LLc] בתגובתה, המבקשת לצמצם את תחולתו של סעיף 2א1 לחוק דרכי תעמולה כך ש"הוראה זו אינה אמורה לחול על תקשורת המתבצעת בין משתמשי WhatsApp בקבוצת WhatsApp". זאת, לטענת המשיבה 5 [WhatsApp LLc], מכיוון שהאפליקציה אינה משדרת או מציגה הודעות לציבור הרחב ומשתמשים יכולים להצטרף לקבוצות מסוימות רק אם הוזמנו אליהן, ולבחירתם. בכך אין כדי לשנות את לשונו הברורה של החוק. סעיף 2א1 לחוק דרכי תעמולה חל על כל מסר - בין אם הוא ישיר או עקיף - בקבוצה או 'אחד על אחד', ללא תלות במדיום שבאמצעותו הוא מועבר. אין בסעיף הגבלה על מקום או פלטפורמת הפרסום. פשיטא אפוא שדרישת השקיפות חלה גם על פרסומים בוואטסאפ, ככל שפורסמו בתשלום או על-ידי הגורמים שעליהם הסעיף מחיל עצמו".
בנוסף לקביעות אלו, קיבל השופט עמית בקשה נוספת של עוצמה יהודית, אשר הופנתה כלפי חברת "מטא" (חברת האם של פייסבוק, ואטסאפ ורשתות חברתיות נוספות) וכלפי ואטסאפ באופן פרטני, מאחר שחברות אלו אינן מפרסמות פרטים להתקשרות עימן בישראל, עובדה שיוצרת קושי בעתירות מעין אלו, אשר דורשות מתן תגובות בפרק זמן קצר.
השופט עמית הורה לעורכי הדין של שתי החברות להעביר מסר למרשותיהן, לפיו נדרש ש"תהא דרך הולמת להמציא עתירות והחלטות אליה, והיא תהיה נכונה להשיב לעתירות בפרקי הזמן הנדרשים בתקופת בחירות".
במקרה בו הוגשה העתירה, היה ספק אם הפרסומים אכן היוו תעמולת בחירות, לפי ההגדרות שבחוק ולכן באופן הפעם לא ניתנו כאמור צווים במקרה זה.
