בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
|
|
|
יישקלו מנגנוני השהיה להבטחת עצמאות הח"כים הנורבגים
|
כך הודיע יו"ר ועדת החוקה בדיון על החוק הנורווגי המורחב ● חברי הוועדה הציעו צעדים להגברת נוכחות השרים בכנסת בעקבות הרחבת "החוק הנורבגי" והחשש מהחלשת כוחה של הכנסת אל מול הממשלה ● ח"כ גלעד קריב הציע שבדיון בו יש חובת התייצבות של רה"מ במליאה החובה תהיה גם על שריו, או לפחות על המתפטרים ● ח"כ מנסור עבאס: "לחייב את השרים לנוכחות בכנסת"
|
ועדת החוקה המשיכה (יום ב', 9.1.23) להכין לקריאה ראשונה הצעת חוק מטעמה - הצעת חוק יסוד: הכנסת (תיקון- הפסקת חברות בכנסת של שר או סגן שר). לפי הצעת החוק, יורחב השימוש בהסדר המכונה "החוק הנורבגי" בעבור סיעות גדולות יחסית, כך שה"תקרה" לא תהיה עוד 5 ח"כים, ובמקום זאת, בסיעות שמספר חבריהן הוא 18 ומעלה - יוכלו להפסיק את חברותם עד שליש מחברי הסיעה.
|
|
|
יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן שב והדגיש את מרכזיות המשפט העברי ביחס לחקיקה ואמר: "כאשר אנחנו עוסקים בחקיקה על סדרי הדיון בכנסת, המשפט העברי הוא הבסיס שלנו. אין לנו שום מקור משפטי מחייב או סמכותי אחר לדיון". עו"ד וטוען רבני אברהם קלמנזון ממכון משפטי ארץ: "במשפט העברי יש עיסוק נרחב בבעיית ניגוד העניינים ויכולתה להשחית את השירות הציבורי ונאמר כי ניגוד עניינים אישי יותר חמור מניגוד עניינים מוסדי. בתלמוד הבבלי נקבע שאריס פסול מלעשות פעולות ציבוריות בנוגע לאדמה כיוון שהוא נוגע לדבר. המשפט העברי מתייחס לכך בחומרה רבה ומצד שני הוא נותן כלים לצמצם את הסכנה שבניגוד העניינים ומציע להרחיק ככל הניתן את הזמן בו נבחר הציבור יקבל טובות הנאה, ונבקש לקבוע לפחות חודש מרגע שהשר מתפטר עד לרגע בו הח"כ הבא בנעליו יסיים כהונתו". היו"ר ח"כ רוטמן הגיב לדבריו: "קפיצה מ-48 שעות לחודש היא אולי קצת גדולה מדי. ייתכן שאפשר להגדיל את התקופה לשבוע-שבועיים ומהצד השני מחשש לדלת מסתובבת- לדחות את החזרה לחודש או חודשיים בהם לא תוכל לחזור להיות שר".
|
|
|
ח"כ טלי גוטליב (הליכוד): "ככל שכל השרים לא יהיו בכנסת זה דורש חשיבת עומק אם משנים את השיטה, האם למשל מישהו מחויב להתפטר ישר עם מינויו לשר. לגבי הרחבה מחמישה לשליש סיעה של נורבגים- הרי כולנו מופקדים על אותם ערכים ועל הקופה הציבורית. כל אחד פה מהח"כים היה מנהל מתישהו ולו היו מביאים לנו יועץ אירגוני הייתם רואים שכל יחידה או ועדה מתנהלת עצמאית. כרגע יש תת-ניהול ולא ייתכן שלא יהיה מנהל על שמחייב את הוועדות להתכתב זו עם זו מבחינת כמות הדיונים והתנגשותם. אנסה להבין כמה פעמים כל ועדה מתכנסת בחודש אחד. איזה מן דבר זה שאני פה עכשיו וב-10 אצטרך ללכת לוועדה אחרת. צריכה להיות אדמיניסטרציה מינימלית".
|
|
|
[צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
|
|
ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד): "ועדת הכספים לבדה היא כמעט משרה מלאה ויש גם עניין של התמקצעות בוועדות". היו"ר רוטמן הגיב לדברים: "יש 4-3 ועדות שממלאות את כל מכסת הישיבות השבועית שלהן. לולא הנורבגי אצלי בסיעה יש לכל ח"כ 6-5 ועדות והם לא יוכלו להספיק להגיע להצבעות אפילו. ככל שמצמצמים את הח"כים יש פחות אפשרות לנווט את עומס העבודה בוועדות".
|
|
|
ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד): "יש בחירות לכנסת והציבור בוחר ח"כים ולא ממשלה. האזרחים לא מצביעים על מספר 22 או 27 מבחינת שיטת ההצבעה. אנחנו נמצאים בסעיף תקלה בו יש כנסת קטנה מדי אל מול ממשלה. כרגע יש יותר מדי שרים ופחות מדי ח"כים, לכן צריך לדון על גודלה של הכנסת באופן שיפתור דברים נוספים". הוא שיתף מניסיונו: "נכנסתי לכנסת כח"כ באופוזיציה והפכתי לסגן שר לבט"פ ולמרות העומס אמרתי שאני חייב להיות בכנסת. קיבלתי אינדיקציות על בעיות שקורות וטיפלתי בהן בזמן אמת. מי שנכנס לתפקיד הזה צריך להישאר בכנסת ולעבוד יותר קשה. הקשר בין האנשים ברשות המבצעת שבאם להתמודד יומיומית יש לזה ערך אדיר גם לכנסת גן לממשלה וגם לאזרחים. צריך להיות נורבגי אם תאפשר לכנסת לעבוד ולא לייצר את הניתוק הזה. מהמקום של האפקטיביות והקשר יש משמעות לחיבור הזה". ח"כ עופר כסיף ( חד"ש-תע"ל): "הנגזרות התקציביות של החוק הזה בלתי נסבלות בעיקר לאור המשבר החברתי כלכלי והסבל על רוב אזרחי המדינה, ועל השכבות החלשות שמשלמות את המחיר הכבד. אני רואה זאת כיריקה בפרצופם אבל זו לא הבעיה היחידה. אנחנו עוברים עכשיו הפיכה משטרית למשטר דיקטטורי מוחלט, החוק הזה הוא חלק מהחלשת הכנסת אל מול הממשלה. הממשלה במשטרים כאלו שולטת בכנסת ויכולה לעשות מה שהיא רוצה באמצעות הקואליציה. בואו ננסה להגיע להסכמה סבירה כי החוק שלפנינו לא סביר. כל ח"כ שייכנס בעקבותיו הופך לנאמן לפטרונו. הכנסת אינה רק בית המחוקקים אלא תפקידה גם לפקח ולרסן את הממשלה ולא משאירים את הכלים לכך". עוד אמר: "כדי שיהיה יותר קשה לפטר, צריכה להיות פעולה קולקטיבית של כל הנורבגים כי ככל שזו פעולה של אחד על אחד, יו"ר הסיעה או הרשימה יש לו אפשרות להפעיל הרבה יותר מנופי לחץ ולסחוט כל אחד מהם בנפרד". רוטמן: "באופן אבסורדי ככל שיש יותר ח"כים מחליפים, הראשונים שבהם פחות תלויים בפטרון. כשיש מכל סיעה 1- הוא תלוי על חוט וכשיש 10, למשל בליכוד מקומות 36-34 לפטר אותם זה אומר לפטר 10 שרים וזו חתיכת אירוע. ככל שיש פחות יש יותר תלות".
|
|
|
[צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
|
|
ח"כ גלעד קריב (העבודה): "אני מתנגד שההצעה להתפטרות שר תהפוך לחובה, בעת הזו שהרשות המחוקקת מוחלשת אל מול הרשות המבצעת ועוברת החלשה נוספת. בנוגע להתייחסות למעבר שלנו ממספר מוחלט לחלק/גודל יחסי - ביחס לסיעות יותר קטנות - ניתן להגיע גם למצב בו 75% מתפטרים. האפשרות הזו מכרסמת באפשרות של חלק מהסיעה להתפצל כי כשהקבוצה המתפצלת מורכבת מח"כים נורבגיים שיודעים שכל מהלך שירמוז לכך יגרום לכך שיוציאו אותם. הדבר גם יוצר הפליה או הבחנה לא ראויה בין סיעות קואליציוניות לאופוזיציוניות כשעד כה סיפור ההתפצלות לא היה שייך לכך. מפלגתי בזמנו התפצלה כדי לאפשר לחלק מהח"כים להצטרף לקואליציה. אין שום חשיבות לעניין הסיעתי כשלעצמו ואני מוטרד מכך שכיום החוק מדבר על מדרגות נומינליות, אנחנו עושים קפיצה לעיקרון שיורי או למנגנון של 'חלק מתוך' וזה מאפשר לקפוץ ישר מחמישה לעשרה ח"כים. אני מציע שבסיעה שמונה מעל 18, נקפוץ מדרגה נומינלית מחמישה לשבעה. לרוב סיעות בגודל זה הן סיעות השלטון. במסגרת הגידול אני מציע להחריג את סגני השרים. זו הייתה שגיאה בפעם הקודמת. התפיסה הייתה שהם החוליה המקשרת ויש מסורת שהם מהווים את הקשר לכנסת. לגבי התייצבות השרים- יש חשיבות להתייצבות במליאה וייתכן שיש לקבוע שבדיון בו יש חובת התייצבות של רה"מ במליאה החובה תהיה גם על שריו, או לפחות השרים שאינם ח"כים או לפחות אחד מכל סיעה". ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד): "יש משמעות גדולה מאוד של שרים באולם המליאה. בממשלה עם כ"כ הרבה שרים ונורבגיים הייתי עושה מו"מ לכך שתהיה חובת נוכחות של שני שרים במליאה בכל עת". ח"כ מנסור עבאס (רע"ם): "בטוח שהתיקון הבא יהיה לפתוח את כל הדלתות בפני השרים להתפטר והממשק היחיד שלהם יהיה עם רה"מ. בישראל יש שתי רשויות- רשות שופטת ורשות מבצעת ששולטת כמעט באופן מוחלט ברשות המחוקקת. לכן, שינוי כזה מחליש את יכולת חברי הכנסת להשפיע על השרים ואולי בקדנציה הבאה נזכה לראות שהחוק מתיר לכולם להתפטר מהכנסת ולהשתחרר מהמחויבות שלהם כשרים לעבוד עם הכנסת. יש לחשוב יצירתית איך אפשר לחזק את הרשות המחוקקת מול הממשלה שבאמת נזכה להפרדת רשויות אבל חשובה גם יכולת הח"כים לתפקד ולהשפיע. מכיוון שאנחנו במגמת עליה בשרים או סגניהם שמתפטרים, אין משמעות למגבלה. אם מייצרים כלים אמיתיים שעושים איזון בין הח"כים לממשלה עדיף כיוון כזה. בקשר לסגני השרים אני מסכים להחרגה, אך ייתכן שיש סיעות שיש להן רק סגני שרים ואז במקרה זה יוכלו לממש את ההתפטרות. יש לא רק לתת כלים לח"כים אלא לחייב את השרים בנוכחות בכנסת".
|
|
|
אליעזר שוורץ, ראש צוות בכיר במרכז המחקר והמידע של הכנסת, הציג לחברי הוועדה מסמך אומדן מעודכן לעלות התקציבית השנתית בגין הרחבת "החוק הנורבגי" עד 9.75 מיליון שקל בכנסת ה-25 והרכב הממשלה הנוכחי. עוד אמר כי בשנתיים האחרונות חלה עלייה בעלות השנתית הישירה בגין כל ח"כ מ-1.7 מיליון שקל ל1.95 מיליון שקל. "מדובר בעלויות הישירות בלבד- צפי לעליית שכר חברי הכנסת, אחזקת הלשכה, הוצאות הקשר עם הציבור וגידול בעובדי הכנסת, שירותים משרדיים ואחרים של הכנסת עצמה ככל שתידרש הגדלה של הייעוץ המשפטי, בגין ח"כים נוספים". ד"ר טל מימרן, מכון תכלית למדיניות ישראלית: "אנו מציעים לבטל לחלוטין את מכסת השרים הנורבגים ולמנוע בכך את מגמת שינוי חוק היסוד בתכיפות. יש לשקול בנוסף מנגנון מנדטורי המחייב שר שמונה להתפטר". היו"ר ח"כ רוטמן סיכם את הדיון: "אני מקווה עוד הערב להפיץ נוסח מתוקן מטעמי שיהיה הבסיס לדיון מחר בשאיפה להצביע בוועדה לקריאה ראשונה. קיימנו דיון עם כל מי שרצה להישמע מהח"כים וארגוני החברה האזרחית".
|
|
תאריך:
|
10/01/2023
|
|
|
עודכן:
|
10/01/2023
|
|
עידן יוסף
|
+ועדת החוקה אישרה לקריאה ראשונה את "החוק הנורבגי" המורחב
|
13:05 10/01/23 | מירב ארד | לרשימה המלאה |
יועמ"ש הוועדה עו"ד ד"ר גור בליי הסביר את שינויי הנוסח המוצעים מטעם היו"ר ואמר כי "בתקופות בהן יש פעילות נמוכה יחסית בכנסת - התקופה שעד להשבעת ממשלה אח אחרי התפזרות הכנסת, אין מה להוסיף ח"כים נורבגים כי אלו תקופות בהן הוועדות מתכנסות בצורה מועטה וגם בממשלה השרים פנויים יותר לעבודתם"
|
|
|
|
+רשות האוכלוסין וההגירה תציג תוכנית לקיצור משך הנפקת דרכונים
|
00:15 10/01/23 | עידן יוסף | לרשימה המלאה |
יו"ר ועדת הפנים: "מצפה שרשות האוכלוסין וההגירה תציג לוועדת הפנים תוכנית ליציאה ממשבר הדרכונים. לא ייתכן שאנשים יחכו חצי שנה להנפקת דרכון ▪ סגן שר הפנים: אזרחי ישראל זכאים כזכות יסוד לחופש תנועה. שר הפנים ידרוש בדיקה של התנהלות רשות האוכלוסין וההגירה ▪ מנהל מינהל האוכלוסין: בכוח האדם הקיים כיום אין מספיק עובדים על-מנת לקיים שתי משמרות בכל יום
|
|
|
|
סגן שר הפנים משה ארבל [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
|
|
|
|
+30% ירידה בעלייה מהמערב בשל יוקר המחיה ומשבר הדיור
|
00:03 10/01/23 | עידן יוסף | לרשימה המלאה |
מחודש מרס אשתקד ועד לתחילת חודש ינואר 2023 עלו לארץ 57,223 עולים מרוסיה, מאוקראינה ומבלרוס ▪ פי חמישה עולים ממדינות אלה בהשוואה לחודשים המקבילים בשנת 2021 ▪ יו"ר ועדת העלייה והקליטה: מדינת ישראל עמדה בשנה האחרונה בפני אתגר לא סטנדרטי
|
|
|
|
דב ליפמן, רינה דביר, דסי צנגן, עובדיה בן נון [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
|
|
|
+אושר בכנסת: בן גביר יכהן גם כשר לחיזוק ולקידום קהילתי עד ביטול המשרד
|
21:59 09/01/23 | איציק וולף |
מליאת הכנסת אישרה את החלטת הממשלה בהתאם לסעיף 31 א לחוק-יסוד: הממשלה, לשנות את חלוקת התפקידים בממשלה כך שהשר איתמר בן גביר יכהן גם בתפקיד השר לחיזוק וקידום קהילתי וזאת עד למועד שבו ייכנס לתוקף ביטול המשרד לחיזוק וקידום קהילתי. 62 חברי כנסת תמכו בהודעת הממשלה לעומת 47 שהתנגדו.
|
|
|
|
יישקלו מנגנוני השהיה להבטחת עצמאות הח"כים הנורבגים
|
|
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות דנה (יום ב', 9.1.23) בפעילות משרד העלייה והקליטה בשנת 2022. מנתוני המשרד עולה כי בעשור האחרון עלו ארצה כ-350 אלף עולים. כאשר בשנה שעברה נרשם שיא של 74,370 עולים. מנתוני המשרד, ברוב מדינות המערב חלה ירידה של 30% בהשוואה לשנת 2021. לדברי יו"ר הוועדה, ח"כ עודד פורר, "מדינת ישראל עמדה בפני אתגר לא סטנדרטי. אפנה לשרי האוצר והקליטה, להחיל ולהאריך את מענק ההסתגלות לשנה זו, ולהוסיף תקציב לעובדים נוספים לרשות האוכלוסין ולנתיב. בשבוע הבא יתקיים דיון משותף עם ועדת החינוך בנושא מורי האולפנים לעברית".
|
|
|
השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, הודיע ליו"ר הכנסת, אמיר אוחנה, על ביטול הנוהג של השר הקודם לביטחון פנים, עמר בר לב, ושל יו"ר הכנסת הקודמת, מיקי לוי, שעל פיו יוכל כל חבר כנסת לבקר אסירים ביטחוניים.
|
|
|
בית המשפט העליון אינו בסכנה, ואיש אינו מאיים להרוס אותו, או לפגוע בדמוקרטיה, כפי שטוענים סוכני ההפחדה למיניהם. ההפך הוא הנכון: המהפכה המשפטית מלפני כ-30 שנים היא שפגעה בדמוקרטיה, על-ידי הפרת מערכת הבלמים והאיזונים החיונית בין שלוש הרשויות.
|
|
|
אחרי שאמש תקף את רפורמת האיזונים של שר המשפטים יריב לבין ואמר כי זו אינה רפורמה אלא הפיכה משטרית, קורא יו״ר המחנה הממלכתי בני גנץ, לראש הממשלה בנימין נתניהו להקים צוות חוצה מפלגות שידון ברפורמה ובחקיקת חוק יסוד חקיקה בהסכמה.
|
|
|
ועדת הפנים והגנת הסביבה בחרה (יום ד', 4.1.23) פה אחד בח"כ יעקב אשר לעמוד בראשה. יושב-ראש הכנסת, ח"כ אמיר אוחנה, בירך את ח"כ אשר: "המינוי שלך, ח"כ אשר, לעמוד בראש הוועדה הוא הראוי ביותר בגלל הניסיון האישי שלך כראש עיר לשעבר וכיו"ר לשעבר של ועדה חשובה בכנסת. האכפתיות שלך הן כלפי האזרחים והן כלפי השלטון המקומי, והיכולת שלך לפשר בין נצים, יביאו אותך להצלחה".
|
|
|
|
|
|
דן מרגלית
במשפחתי קיימת מחלוקת. יש השואפים לראות את היריבה משחקת בימי שישי במגרשים שלעתים יש בהם יותר חול מאשר דשא, ויש האומרים כי מוטב ששחקני הפועל יישארו בליגה הגבוהה עימנו, וכך נזכה בכל ע...
|
|
|
אורי מילשטיין
ההחלטה לתקוף את צרפת; קרב קאנאי של חניבעל כמודל; הגנרל הנאצי-יהודי פון מנשטיין-לוינסקי; היטלר כאסטרטג מעולה; מקריות ומזל שהולידו את אחד המבצעים הצבאיים המוצלחים ביותר בהיסטוריה; הס...
|
|
|
חיים רמון
נאום שנשא הרמטכ"ל לשעבר אביב כוכבי בכנס בארה"ב כולל בדיות ומעשיות כוכבי הוא אחד הבכירים שהפיץ שחמאס מורתע - "חמאס לא מגיב לתקיפות שלנו ואפילו לא שוקל להגיב" בתקופת כהונתו של נפ...
|
|
|
עדנה ויג
הרצל חקק וגם אחיו בלפור חקק ומשוררים נוספים תרמו לפיתוח השפה ולהפצתה והפנמתה בקרב בני העם, והם ממשיכים בכך לאורך השנים
|
|
|
בצלאל לביא
הקטסטרופה שפקדה אותנו ב-7 באוקטובר, פרי באושים של מנהיגות כושלת, הוכיחה כי בישראל אנשי חזון הם זן נכחד
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|