מיארה: נתניהו מנוע מעיסוק ברפורמה המשפטית

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מנוע מלעסוק בצורה כלשהי ברפורמה המשפטית - במישרין ובעקיפין, בהכוונה ובהנחיה, בעצמו ובאמצעות נושאי משרות אמון בלשכתו. כך קובעת (יום ה', 2.2.23) היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, וזאת בשל משפטו התלוי ועומד של נתניהו. סוגיית ניגוד העניינים עומדת במרכז הדרישה של מספר גורמים שפנו למיארה, לקבוע שעל נתניהו לצאת לנבצרות בשל פעילותו בתחום הרפורמה - אותה הוא מקדם בהתבטאויות פומביות רבות.

מיארה אימצה את חוות דעתו של המשנה ליועצת, גיל לימון, בנוגע ליישום פסק דינו של בית המשפט העליון משנת 2021, אשר עסק בהסדר ניגוד העניינים של נתניהו לנוכח משפטו. היא קובעת: "עליך להימנע במסגרת תפקידך כראש הממשלה ממעורבות ביוזמות הנוגעות למערכת המשפט במסגרת המהלך המכונה 'הרפורמה המשפטית'. זאת, בשל קיומו של חשש סביר לניגוד עניינים בין עניינים הנוגעים להליך המשפטי המתקיים בעניינך, לבין מכלול יוזמות החקיקה ורכיבים מהותיים בו, בהתאם לאמות המידה שאושרו בפסק הדין. האמור חל גם על פעולה או הנחיה במישרין או בעקיפין, באמצעות אחרים, ובכלל זה גם על מעורבות של גורמים המכהנים במשרות אמון בלשכתך".

לצד זאת מציינת מיארה, כי אם לנתניהו יש השגות על חוות הדעת או שהוא סבור שיש מקום לשינויים בה, "נקיים על כך שיח בהקדם". עם זאת היא מדגישה, כי כפי שאמרה לנתניהו בפגישתם לפני שבועיים, "עד להחלטה אחרת בנושא - האמור במכתב מחייב ויש לפעול לפי האמור בו".

לימון מזכיר, כי ההסדר המקורי נקבע בידי היועץ הקודם, אביחי מנדלבליט, ובין היתר אסר על נתניהו לעסוק בהחלטות הנוגעות למערכת אכיפת החוק, החלטות בנוגע למינוי שופטים לבית המשפט המחוזי בירושלים ולבית המשפט העליון וחקיקה העשויה להשפיע על משפטו. נתניהו טען שלמנדלבליט אין זכות לקבוע הסדר שכזה ויצא גם נגד פרטיו, אך נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, דחתה את טענותיו וקבעה שההסדר מחייב ושיש למנוע מצב בו ענייניו המשפטיים של נתניהו לא ישפיעו על תפקודה של הממשלה. מיארה הבהירה לנתניהו עם הקמת הממשלה הנוכחית, כי ההסדר במלואו עודנו בתוקף.

לימון סבור, כי הצעותיהם של השר יריב לוין וח"כ שמחה רוטמן יחזקו משמעותית את הממשלה ויחלישו את הרשות השופטת ומערך הייעוץ המשפטי לממשלה. "השלמת יוזמות אלו, ואף חלק מהן, תוביל למציאות משפטית ומשטרית המיטיבה עם ראש הממשלה בהיבט של ניהול משפטו, לעומת המצב הקיים, שכן עצמאותם של מוסדות החוק תיפגע אל מול הרשות המבצעת. ערובות חשובות ליכולתם של מוסדות אלו להבטיח את שוויון הכל בפני החוק - ייפגעו, ועצמאותם של שומרי הסף, אשר חיונית למניעת השפעות בלתי לגיטימיות על ההליך השיפוטי - תיחלש. לצד זאת, היכולת הקואליציונית לקדם חקיקה שתסייע לעניינו האישי של ראש הממשלה - תגבר", טוען לימון.

"אינטרסים אישיים וניגוד עניינים מובהק"

לימון מתייחס פרטנית להצעות השונות. לדבריו, שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים יוביל לשליטה מכרעת של הממשלה והקואליציה על זהות השופטים שייבחרו ועל מהלך כהונתם. לכך עלולה להיות השפעה על משפטו של נתניהו בשל בחירת השופטים (כולל לבית המשפט העליון שכבר נדרש לכמה היבטים של משפטו), האפשרות להדיח שופטים ובחירה בידי הוועדה של נשיא בית המשפט העליון שבידיו סמכויות ניהוליות משמעותיות. לפיכך, שינוי הרכב הוועדה "נוגע לאינטרסים אישיים של ראש הממשלה ונגוע לפיכך בניגוד עניינים מובהק".

לימון ממשיך: "צמצום הביקורת השיפוטית [באמצעות ביטול עילת הסבירות] וחקיקת פסקת התגברות מאפשרים חופש פעולה רחב ביותר לחקיקת חוקים המשפיעים על עצם ההליך הפלילי, על אופן ניהולו ועל תוצאותיו". כך למשל, בית המשפט לא יוכל לבקר את סבירות מינוייהם או פיטוריהם של בכירים במערכת האכיפה להם יש סמכויות הנוגעות למשפטו של נתניהו. בית המשפט גם לא יוכל לבקר "החלטות מינהליות של גורמי אכיפת החוק ביחס להמשך ההליך המשפטי" [כגון הסדרי טיעון - א.ל].

טיפול של נתניהו בהצעותיו של רוטמן בתחום היועצים המשפטיים, ממשיך לימון, עומד בסתירה לאיסור מפורש שהוטל עליו בחוות הדעת של מנדלבליט. ביטול המעמד המחייב של חווֹת דעת היועץ בכלל, מציין לימון, יבטל גם את מעמדה של חוַות הדעת הפרטנית העוסקת בניגוד העניינים של נתניהו; והעובדה שמדובר בחוות דעת מחייבת היוותה נימוק מרכזי של בג"ץ כאשר דחה בשנת 2020 את העתירות נגד הרכבת הממשלה בידי נתניהו.

משמעות הודעת לשכת היועמ"ש היא שנתניהו גם לא יוכל לעסוק במגעים לפשרה. בחדשות 12 צוטטו גורמים בכירים בלשכת ראש הממשלה שאמרו: "החלטה חצופה. היועמ"שית עצמה לא בניגוד עניינים?".