בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
ערן יעקב ומירי סביון מרשות המיסים [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
|
|
אומדן מיסי הפקת הנפט והגז - 330-300 מיליארד שקל
|
רשןת המיסים: תחזית ההיטלים נעה בין 12 מיליארד דולר ל-14 מיליארד דולר בסוף העשור ● תחזית הגבייה משנת 2023 לגביית הכנסות המדינה ממיסי נפט וגז היא בין 277 ל-311 מיליארד שקל ● יו"ר הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל דורשת הגברת השקיפות
|
הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל שמעה (21.3.23) סקירה מאת נציגי רשות המיסים בדבר גביית היטלי הקרן לאזרחי ישראל. "אנו נכנסים לעידן חדש שבו קרן העושר מתחילה להפוך למשהו יותר פרודוקטיבי ותורם למען ישראל, זהו יום חג בעיניי", אמרה יו"ר הוועדה, ח"כ לימור סון הר מלך. את הסקירה פתח מנהל רשות המיסים, ערן יעקב, שהסביר על אופן חישוב שיעור הכנסות המדינה ממשאבי טבע לאומיים מתוך הרווחים לפני מס, המורכבים מתמלוגים, מס חברות וההיטל עצמו. עוד ציין כי ההיטלים אשר חלים על נפט, גז ומשאבי טבע עוברים לקרן לאזרחי ישראל (בניגוד לתמלוגים ומס הכנסה אשר מועברים לתקציב המדינה), והם מתבצעים על בסיס עודפי רווחים. שיעור ההיטל לגבי נפט ומס יהיה עד לרמה של 46.8%, וביתר משאבי הטבע הוא נע בין 25% ל-42%.
|
|
|
[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
|
יעקב הבהיר כי היטל רווחי נפט הינו תוצאה של רווחי נפט כפול משיעור ההיטל. רווחי נפט הינם תקבולים שוטפים בניכוי תשלומים שוטפים. שיעור ההיטל נקבע בהתאם למקדם ההיטל, שהוא היחס בין רווחי הנפט המצטברים מהמיזם לבין ההשקעות המצטברות בחיפוש ובהקמת המיזם. ככלל, תחילת תשלום ההיטל הינה לפי מקדם ההיטל, או במילים אחרות - שיעור החזר ההשקעה, העומד על 150% (בגין מיזם תמר - מדובר על 200%).
|
|
|
[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
|
ח"כ מיכאל ביטון העלה חששות בנוגע להוצאות הביטחון הלאומי של המדינה על האסדות שעלולות לעלות למדינה מאות מיליונים או מיליארדים. עם זאת, הוא גם הצביע על כך שהמדינה מבצעת חיפושי גז כי זה טוב יותר לאיכות הסביבה וחסכוני יותר למדינה. "אם מישהו שאומר שהכלכליות נפגעת בגלל הוצאות הביטחון - זהו טיעון שיש לו מקום. יכולה להיות החלטה אסטרטגית של המדינה שהיא נושאת בנטל - וזה גם לגיטימי, אבל נכון לתאר בשקיפות את המשמעויות של מהלך כלכלי שכזה עבור המדינה, לרבות ההוצאות הביטחוניות. זהו דיון חשוב, סוף-סוף מגיעים כספים לקרן. השלב הבא הוא שנעשה איתם דברים משמעותיים לטובת המדינה", אמר.
|
|
|
[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
|
בתוך כך ציין ח"כ אביגדור ליברמן את היתרון באספקת אנרגיה זולה ליצרנים אחרים במדינה. "זה שישנם חוזים ארוכי טווח - זה יתרון. באירופה שילמו על הגז פי שלושה, יש פה הרבה שיקולים", אמר. "ענף הנפט והגז מאופיין בתנודתיות רבה וחווינו את זה בשלוש השנים האחרונות עם משבר הקורונה והמלחמה באוקראינה. גם לפני המלחמה המחירים היו גבוהים ובאירופה היה משבר אנרגטי. בעקבות מתווה הגז יש יתרון עצום שהמחירים קבועים בישראל וידועים לשנים הבאות". ביחס להיטל רווחי יתר ממשאבי טבע שאינם נפט וגז, הסביר כי היטל זה הוא תוצאה של מכפלת רווחי היתר בשיעור ההיטל. המשנה למנהל רשות המיסים, מירי סביון, פירטה על הליכי הגביה: "היטלים שאינם חלוטים הינם היטלים שנגבו כמקדמות או כניכוי במקור במהלך שנת המס וגבייתם אינה סופית, ואילו היטלים חלוטים הינם היטלים שנגבו ע"פ דוחות שנתיים שהגישו בעלי זכויות הנפט ומשאבי הטבע או היטלים שנגבו בעקבות שומה סופית. כדי למנוע מצבים שבהם הקרן לאזרחי ישראל מתחילה לעשות הנהלת חשבונות עם המדינה או משלמי המיסים - נקבע שהכסף עובר אליה רק בהיותו חלוט". לבסוף, הציגה סביון נתונים על היטלים שניגבו בגין נפט וגז ויתר משאבי הטבע: "עד ליום 31.12.2022 ניגבו כ-2 מיליארד שקל של היטלים חלוטים, ועוד כ-2.5 מיליארד שקל של היטלים לא חלוטים. במצרף הכללי, סך ההיטלים שניגבו עד לסוף שנת 2022 עומד על 4.55 מיליארד שקל". שלומי פיליפ: "התחזית לעשור הקרוב - ההיטלים יכולים לנוע בין 12 מיליארד דולר ל-14 מיליארד דולר בסוף העשור. אם נסתכל על סך כל המיסים - היטלים, תמלוגים ומס הכנסה, רק ממסי נפט וגז, הרי שעד היום גבינו כ-20 מיליארד שקלים משנת 2011 ועד שנת 2022. תחזית הגביה החל ב-2023 בגין גביית הכנסות המדינה ממסי נפט וגז היא בין 277 מיליארד שקל ל-311 מיליארד שקל. בסך הכל בין 300 מיליארד שקלים ל-330 מיליארד שקלים גבייה ותחזית גבייה".
|
|
|
[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
|
סמנכ"ל בלובי 99, מירב דוד: "דוח ששינסקי 2 הגדיר טווח תחתון לנתח המדינה. אתם זורקים מספרים שלכאורה נשמעים מרשימים אבל נתח המדינה הוא הרלוונטי. מדובר בחברות ענק שעושות מניפולציות כדי לשלם פחות. העולם בתחום המיסוי הולך יותר ויותר לכיוון של שקיפות. הגיעה העת להרחבה של השקיפות בכל הקשור למיסוי משאבי טבע". ראש תחום רגולציה בארגון אדם טבע ודין, עו"ד מירב עבאדי: "גם אנו מבקשים לשים דגש על עניין השקיפות. הגשנו שתי בקשות חופש מידע כדי להבין האם החברות מוסרות את המידע בזמן, אילו מחלוקות מתעוררות. אנו חושבים שעניין השקיפות הוא קריטי כשמדובר במשאבים של רווחי טבע, שכן אלו נכסים השייכים לכלל הציבור בישראל. כלל הציבור צריך לדעת כמה מתוך הכספים שאינם חלוטים הם שנויים במחלוקת, האם דוחות מוגשים בזמן וכדומה". יו"ר הוועדה סון הר-מלך, סיכמה את הישיבה: "אני שמחה לראות תנועה בתוך המערכת ושיש סכומים הולכים ומצטברים. זה לא עומד בצפי ההתחלתי אבל לראות את זה קורה זה מאוד משמח. קיבלנו סקירה מקיפה מרשות המיסים, בין היתר על שיעור ההכנסות. נתנו לנו אינדיקציה מה מגיע מהיכן. היה פה רצון אמיתי להביא את הנתונים. אני שומעת את הבקשה של הציבור ליותר שקיפות. משאבי הטבע שייכים לציבור, צריך לנסות יותר שקופים במקומות שבהם אפשר".
|
|
תאריך:
|
26/02/2023
|
|
|
עודכן:
|
26/02/2023
|
|
עידן יוסף
|
+"פסילת חקיקה רגילה ברוב של 12 או 13"
|
13:47 26/02/23 | מירב ארד | לרשימה המלאה |
יו"ר ועדת חוקה הודיע כי בכוונתו לקיים את ההצבעה לקריאה ראשונה בוועדה ביום רביעי הקרוב ▪ סער: "'ההתרככות' של רוטמן זהה בדיוק להצעה המקורית של לוין. עוד ספין"
|
|
|
|
רוטמן. הצעת ריכוך? [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
|
|
|
|
+"התוצר החקלאי לא עלה בפלפל צפונה או במלפפון דרומה"
|
23:23 25/02/23 | עידן יוסף | לרשימה המלאה |
כך אמר שר החקלאות דיכטר בוועדת הכלכלה לאחר שהתברר כי התמיכה הישירה לחקלאות תוקצבה בכ-200 מיליון שקל בלבד, והוסיף: "בתמיכה לחקלאים ההצהרה היא מעניינת - הביצוע כושל" ▪ נציג האוצר: "כל שקל שהובטח יצא" ▪ החקלאים: "היבואנים קונים יותר בזול מהחקלאי ולא הורידו את המחיר לצרכן"
|
|
|
|
ביטן, דיכטר ואבוטבול [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
|
|
|
אומדן מיסי הפקת הנפט והגז - 330-300 מיליארד שקל
|
|
ועדת הכלכלה התכנסה השבוע (22.2.23) לדיון לבחינת מצב החקלאות והתוכניות ליבוא פירות וירקות. במהלך הדיון התברר כי בעוד שהחקלאים דרשו תמיכה ישירה בסך מיליארד שקל, והאוצר הסכים לתמיכה ישירה של כ-760 מיליון שקל, בינתיים תוקצבו כ-200 מיליון שקל בלבד, בהתאם להתקדמות ביישום הרפורמה. היו"ר דוד ביטן הודיע כי יכנס את הוועדה לדיון המשך נרחב כבר בשבוע הבא. ביטן הוסיף כי מדובר בישיבה ראשונה שבה הוועדה לומדת את הנושא, ותסייע לשר ולמשרד החקלאות בעניין בין היתר בשל ההשפעה שיש לכך על יוקר המחיה, וכן בגלל שהחקלאות חשובה למדינה.
|
|
|
עם סיום אחד השבועות הסוערים בין המחנות הפוליטיים בישראל, ערכנו את המדגם הראשון שלנו מאז הקמת הממשלה החדשה: אין שינוי בכוחם של הגושים. מה כן יש? תזוזות מעניינות בתוך הגושים.
|
|
|
מדיניות קשירת המאושפזים בבתי חולים לחולי נפש שוב עומדת לביקורת. במהלך דיון שאילתות במליאה, שאלה (23.2.23) ח"כ טלי גוטליב את מ"מ שר הבריאות, יואב בן-צור, על הבסיס החוקי לקשירת מאושפזים בבתי חולים לחולי נפש שאינם מהווים סכנה לעצמם או לאחרים.
|
|
|
ועדת החוץ והביטחון החלה (יום ה', 23.2.23) בדיונים בהצעת חוק ליישום תיקון לתוכנית ההינתקות, ביטול סעיפי פינוי ושינוי שם החוק. מטרת הצעת החוק היא לבטל את ההכרזה על שטח צבאי סגור בצפון השומרון במסגרת חוק ההינתקות מ-2005, המאפשר כניסת ישראלים מחדש. הצעת החוק לא תאפשר פתיחה מחודשת של הדיון במעמד הקרקע, פיצויים בגין הקרקע או החזרת מתנחלים.
|
|
|
ועדת הכספים אישרה (יום ה', 23.2.23) את הוצאות מעונות ראש הממשלה ברחוב עזה וקיסריה במקום המעון בבלפור וכן מימון להוצאות נוספות ובהן הגדלת הוצאות הביגוד, תוספת עובדים ועוד. 9 הצביעו בעד, 4 הצביעו נגד, לא היו נמנעים.
|
|
|
|
|
|
הרצל חקק
ככל שאנו נסחפים אחר העלילה הקסומה בספרה של רבקה רז אנו מפליגים אל ים נעלם, מבינים שלפנינו דרמה של חיים ושירה, חיים ושפה, חיים והשראה. דף אחר דף נקרעים מסכים, והסודות משמעם - הבנת נ...
|
|
|
אלוף (מיל') יצחק בריק
"הכרזותיו של בנימין נתניהו וחבר מרעיו שלא נפסיק להילחם עד שננצח, הן בגדר הכרזות חלולות שאין דבר וחצי דבר העומד מאחוריהן. הכרזותיהם שקריות ויש בהן רמיית הציבור. יש לישראל רק דרך אחת...
|
|
|
רבקה שפק-ליסק
חמאס סופר באבידות גם כאלה שנפגעו מנפילות של רקטות שלו ושל הג'יהאד האיסלאמי בתוך עזה, כמו בכישלון השיגור של רקטה מידי הג'יהאד שנפלה במגרש החניה של בית החולים אל אהלי
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|