ח"כ
גלעד קריב (העבודה) טען כי הצעת החוק מאפשרת החרמה של קבוצות מסוימות על-ידי ועדת הרבנים. "אני חושב שסמכות החסימה של התכנים רחבה מדי, והיכולת לחסום מספרים של יחידים מוגזמת". ח"כ
ינון אזולאי יוזם הצעת החוק השיב כי "יש כאלה שנותנים שירותים שלא לרוחנו ולכן צריך לחסום אותם. ועדת הרבנים תורכב מכל המגזרים ולכן אין חשש שתחרים מגזר מסוים או אנשים פרטיים ללא סיבה".
עו"ד
מוטי כץ מרשות התחרות טען כי בנוסח הקיים יש פגיעה בתחרות: "יש מפעילים
סלולרים שרוצים להציע הצעות אבל לא מגיעים להסכמה עם ועדת הרבנים ולכן זה נמנע מהם. אם תקום מחר ועדה נוספת ולקוח ירצה לעבור לקומה כשרה אחרת הוא לא יוכל".
לדברי עו"ד רבקה שפירא מהמרכז הרפורמי לדת ומדינה, ועדת הרבנים חוסמת קווים של מוסדות פרטיים ללא סיבה. "בעתירה שהגשנו הראינו באופן מפורש שנחסמים קווים ללא סיבה נראית לעין", אמרה שפירא.
נעם דן, נציגת אגף התקציבים באוצר, הסבירה כי "מדובר בחוק לא פשוט מבחינת ההשפעות הכלכליות שלו. יש לנו חשש שההגבלות המדוברות בחוק כגון הגבלת הניידות, יזלגו לאוכלוסייה הכללית באופן שלא תואם את מטרות החוק כפי שהוצע".
עו"ד נרדה בן צבי, שמייצגת את 019 טלזר שירותי תקשורת אמרה: "אנחנו בעד קומות כשרות ואנחנו מנהלים בימים אלה הליך משפטי נגד כל חברות התקשורת האחרות כי אנחנו רוצים להציע שירות של קומה כשרה. יש לנו הקצאה לקומה כשרה ויש לנו ועדת רבנים משלנו כי אנחנו לא רוצים לעבוד עם ועדת הרבנים לענייני תקשורת שהיא עמותה בפירוק. הצעת החוק הנוכחית כאילו נתפרה למען ועדת הרבנים לענייני תקשורת שהיא עמותה פרטית שאין לה מעמד בחוק ונועדה לבצר את מעמד ועדת הרבנים לענייני תקשורת". על כך השיב היו"ר
דוד ביטן שהחוק ניטרלי וכל אחד יכול להקים ועדת רבנים.
נציג ועדת הרבנים לענייני תקשורת הסביר כי יש דרישה של חרדים לזיהוי המספר שלהם כמספר חרדי. "לפני הטלפונים הכשרים ילדים לא יוכלו להגיע עם טלפון לבית הספר כי לא ידעו שהוא מסונן. אם החומות של הקומה הכשרה יפרצו לא נוכל לעשות את הזיהוי בכלל".
בסיום הדיון דרש היו"ר ביטן מכל המשתתפים בדיון לשלוח לוועדת הכלכלה, עוד לפני הדיון הבא בעניין, את הערותיהם לסעיפי החוק.
