בהמשך היום המשיכה הוועדה ודנה ב'הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2024, התשפ"ד-2024'. באוצר הציגו כי לאחר שנים בהן פעלה המדינה בתוואי מאוזן ויחס החוק תוצר צומצם, המלחמה זעזעה את העולם המשקי והפיסקלי, וכי הצמיחה צפויה לרדת בשנת 2024 ב-2.5 אחוזים, כאשר עלויות המלחמה עמדו בשנה שעברה תורגמו לגידול בהוצאה של כ-30 מיליארד שקל, ובשנה הקרובה יעמדו על כ-70 מיליארד, בלי הוצאות קרן הפיצויים. כך גם הירידה בהכנסות צפויה לרדת בכ-23 מיליארד שקל. כן הוצג כי כאחוז וחצי יצטרפו לגרעון המבני, המוערכים בכ-75 מיליארד שקל, שיצטרכו להתווסף להוצאות השנים הבאות.
"התקציב מגדיל את ההוצאה והגרעון אבל כן כרוכות בו פעולות מאזנות, כדי שלכל הפחות נהייה בגרף קבוע ומאוזן של החוב תוצר בשנים 25 והלאה" ציינה תמר לוי בונה ממשרד האוצר.
לשאלות חברי הכנסת בדבר אפשרות של גידול בהוצאות נוכח המלחמה, השיבה: "יש סיכונים של התקציב הזה ואם הם יתממשו נצטרך לפתור אותם, בין אם בתוך המסגרות ובין אם בתקציב נוסף. חשבנו שלא נכון להגדיל את הגרעון לממדים שלא נראו לפני שהתממשו התרחישים, כך הוא מגלם המשך הוצאות מלחמה אבל ללא פתיחת חזיות נוספות, לפי הערכות שהעמידו הגורמים המוסמכים".
לעניין שאלות חברי הכנסת בדבר כריכת צעדי מיסוי רבים הנוגעים לשנת 2025 בחקיקה הנלוות לתקציב 2024 השיבה לוי בונה: "תקציב 25' כרוך באופן משמעותי בתקציב 24', היכולת להניח 6.6 אחוז גרעון ב-24, טמונה בזה שב-25' אנחנו כבר מייצבים את יחס החוב-תוצר, לא מקטינים אותו אבל מכנסים אותו. אחד הדברים המשמעותיים ביותר שצוין לטובה בתקציב מצד מודיס, הוא שיש לנו תוכנית שנועדה לאזן גם בטווח הארוך, אי-אפשר להעמיד גרעון של 6.6 בלי לומר מה יהיה ב-25'".
בהמשך השיבו נציגי משרד האוצר על שאלות רבות מצד חברי הכנסת, וכן עלתה שוב סוגיית הקיצוץ בתקציבים התוספתיים לרשויות הערביות בתקציב, במסגרת קיצוץ בתוכניות הנשענות על החלטות ממשלה.
יו"ר הוועדה, ח"כ
משה גפני, ציין בנוגע לכך כי "ביקשנו לבטל את הקיצוצים, לפחות אלה הנוגעים למאבק בפשיעה בחברה הערבית, דיברתי כמה פעמים עם ראש הממשלה, קיבלתי גם מכתב מהשב"כ, קיבלנו פניות מגורמים מקצועיים, עם פירוט ארוך מאוד, גורמים שאין להם נגיעה פוליטית, כל מיני גופים שיש להם נגישות לתקציב בחברה הערבית, זה לא רק המאבק בפשיעה. אני מתכוון לשבת עם שר האוצר, זה הרבה מאוד תלוי בידיים שלו. אני לא חושב שיש ויכוח בוועדה. כולם מסכימים שיש צורך בקיצוצים, יש ויכוח מה נכלל ב-5% הללו. המציאות היא שאנחנו בדיאלוג שאנחנו צריכים להשלים אותו, אני לא יודע מה תהיה התוצאה, אבל לא אסתיר מחברי הוועדה מה התוצאה של זה".
בהמשך שאלו מספר חברי כנסת מה עלות ההפסד לקופת המדינה שעה שהוצג בדיונים האחרונים כי חלה עלייה בתעסוקת נשים ערבויות וברכישת השכלה גבוה בחברה זו, ובאוצר השיבו כי לא הוצגה השפעה ישירה על המשק במסגרת הצעדים, וכי יש כוונה להתאים את התוכניות לקיצוץ, כך שהנושאים המשפיעים על פיריון למשק פחות יפגעו. כן השיבו כי בכל הנוגע לתוכנית למלחמה באלימות בחברה הערבית, כ-60% מהרכיבים לא יקוצצו, וכי אלה מהווים את כל הרכיבים הנוגעים לביטחון, דוגמת הקצאת שוטרים.
בהמשך פירטו באוצר לבקשת חברי הכנסת את חלוקת רכיבי ההכנסה בשנת 24, וציינו כי חלק נוגע גם לחיסכון בצד ההוצאה בממשלה. סה"כ הוצג כי 3.7 מיליארד שקל צפויים להיכנס לקופת המדינה בשנת 2024 במסגרת התוכנית המאזנת, במסגרת הצעדים המובאים לאישור ועדת כספים והכנסת, מתוך 7 מיליארד שקל שיכנסו בגין צעדים שונים שננקטו נוכח המלחמה. לצד כך הוצג כי בשנה הבאה צפויה ההכנסה לקופת המדינה בגין הצעדים השונים שינקטו נוכח המלחמה, לעמוד על סך הכל 12 מיליארד שקל. בנוסף, עם גילום הצעדים שנעשו גם בצד ההוצאה, הוצג כי סף הצעדים המאזנים בשנת 24 יעמדו על 17 מיליארד שקל, ובשנת 25 על 23 מיליארד.
לשאלה מדוע לא הוחלו כל הצעדים כבר השנה, השיבה לוי בונה כי "הממשלה סברה שבכל מיני צעדים מיסויים יש לתת זמן לציבור ולמשק להתאושש ולהערך, למשל במע"מ שמתחילים בינואר 25 וכך גם בביטוח בריאות".
במסגרת פירוט ההכנסות השונות הצפויות בתקציב, ציינה נציגת אגף תקציבים גם "הגדלת אגרות רכב בשווי כרבע מיליארד שקל ב-24 ואילך" וציינה כי תקנות בגין כך הגיעו לוועדה, חברי הוועדה הופתעו וציינו כי לא הגיעו לוועדה תקנות בגין כך, וכי לא עודכנו על צעדי מיסוי נוספים על החקיקה שהוגשה לצד התקציב. ח"כ גפני: "הנושא לא הופיע במסמכי התקציב, הוא גם לא מופיע על סדר היום, הוא לא הגיע לוועדה, תעמדו לפחות על מה אנחנו דנים, אין לנו שום תוכנית לדון בזה, זה לא הגיע ולא אמור להגיע".
עוד הוצג כי סך הכל בשנת 2024 יגיעו רכיבי החזר החובות ותשלומי הריבית של המדינה לכ-208 מיליארד שקל המורכבים מ-160 מיליארד שקל החזר ו-48 מיליארד שקל ריבית, כאשר חל גידול ברכיב הריבית, כאשר הוא צפוי לגדול השנה וכן ב-25 וב-26 ביותר מ-3 מיליארד שקל מדי שנה.
לגבי אפשרות של הרחבת החזית הצפונית, השיבה לוי בונה "כל תקציב מבוסס על תחזיות, התחזית מבוססת על תרחיש הייחוס שקיבלנו מגורמי הביטחון, זה לא אומר שאין חזית בכלל בצפון, אלא שהיא בעצימות מסוימת".
לגבי הגעת הסיוע האמריקני בגובה כ-31 מיליארד שקל ציינו באוצר כי ההנחה שבסבירות גבוהה הסיוע יגיע וכי התקציב נבנה על בסיס הכנסה זו, וכי אם יהיה שינוי יבוצעו שינויים בתקציב.
הדיון בתקציב המדינה הנוסף לשנת 2024 צפוי להימשך ביום ראשון.
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
