ברנור: הערכת הכמויות בתיק 1000 - לפי קליין בלבד

בעדותו בדצמבר 2016 אמר מילצ'ן שאין חברות בינו לבין נתניהו, ובפברואר 2017 אמר שיש חברות. לדעת ברנור, הגרסה הראשונה הייתה הנכונה: "אדם שאומר בחדר החקירות שהוא מקיא [מהתנהגותו של נתניהו] – זו חברות? אם עד משנה את גרסתו, חובה לבדוק מדוע; זו יכולה להיות תוצאה של לחצים. אדם שמספר שהדרישה הבלתי-פוסקת של סיגרים ושמפניות ועוד דברים גרמו לו סלידה וגועל, זה אומר שהכמויות היו מטורפות. זו המסקנה של אדם סביר".

חדד: "מילצ'ן אמר בדצמבר שזה [הסיגרים והשמפניות] היה שלוש-ארבע פעמים בשנה". ברנור: "הכמות הייתה גדולה. זו הייתה ההתרשמות שלי. ראיתי את העיניים שלו". חדד: "אתה שומע מאדם שלוש-ארבע פעמים בשנה, אבל אתה מסתכל בעיניים שלו ויודע את התשובה".

חדד הוסיף וטען: "מנדלבליט אישר לחקור מתנות רק כאשר ניפחתם את הכמויות". ברנור: "הוא אישר לחקור טובות הנאה". עוד אמר ברנור, כי מנדלבליט לא אישר להוציא צווי חיפוש למילצ'ן ופאקר בלא להסביר מדוע. חדד: "בהעדר צווי חיפוש, השתמשתם בקליין כדי לקבל מסמכים אישיים של מילצ'ן ופאקר ושל ספקים תוך הצגת מצגי שווא. הדס אמרה שהחוקרים הנחו אותה להציג מצגי שווא".

ברנור: "אני לא חושב שמדובר במצגי שווא. היא יכולה לקבל את המסמכים. קליין עובדת בשביל מילצ'ן ופאקר ומבחינתי זאת הסכמה [שלהם]". לדברי ברנור, מילצ'ן הפנה את החוקרים לקליין: אני סומך עליה, אם אתם צריכים משהו – תפנו להדס, היא ישרה ואמינה. חדד: "זה לא קיים בחקירות". ברנור: "זו רוח הדברים שזכרתי". חדד: "מילצ'ן אמר בעדותו שבכלל לא ידע על זה". ברנור: "אני זוכר שהוא אמר לנו לפנות להדס". חדד: "האם מנדלבליט אישר להשתמש בהדס כדי להשיג מסמכים?" ברנור: "לא זוכר".

חדד טען, כי כאשר אישר מנדלבליט לחקור את תיק 1000 – הוא לא ידע על הליקויים והסתירות הרבים בעדותה של קליין. ברנור השיב, שכל המידע היה גלוי לפרקליטות, ואישר שהחוקרים הניחו מה היה שווי המתנות. חדד ציין, כי קליין עצמה אמרה שכמויות הסיגרים והשמפניות היו הערכה בלבד שלה; ברנור השיב, כי נאמר למנדלבליט שזוהי הערכה של קליין ושהיא עדה אמינה. כאמור, הוא אישר, שהמספרים בכתב האישום מבוססים על ההערכות של קליין.

חדד שאל מדוע לא נאספו ראיות שיחזקו את עדותה של קליין; ברנור השיב, שאינו זוכר כל פעולה. בר-עם: "מה שהיה לנו כדי לבסס את החשד לנתניהו הוא גרסתה של קליין". ברנור: "שאליה מצטרפים עוד דברים. העדות של מילצ'ן, העדות של [הנהג] יונתן חסון, המסמכים, מה שאמרו בני הזוג נתניהו על מה שקיבלו".

חדד הסביר, שהוויכוח בתיק הוא על הכמות וטען שהחוקרים בכוונה לא בדקו אותה. לדבריו, כל העדים הרלוונטיים סתרו את דבריה של קליין, אבל החוקרים האמינו לה. ברנור: "גם מילצ'ן לא בדיוק דיבר על סכומים. בשלוש החקירות הראשונות הוא דיבר על כך שהוא נדרש והרגיש לא נעים. אתה חושב שהוא יכול לדייק בסכום? הוא הרגיש שזה הגיע לו עד לכאן. הייתי בשתי חקירות וזה מה שהתרשמתי, כולל מהמבעים הרגשיים שלו". בר-עם: "הדרך הרגשית שאדם מביע על מתנה אחת, לא יכולה ללמד על כמויות וקו אספקה. לכן שאלתי אם היו ראיות מעבר לקליין". ברנור: "לגבי הכמויות – לא".

עוד אמר ברנור, כי כאשר נחקר מילצ'ן – הוא יצא מהחדר במהלך החקירה, ביקש אישור לעבור לחקירה באזהרה אך לא קיבל את האישור. לכן החקירה נמשכה כעדות פתוחה וללא אזהרה, הסביר. לדברי ברנור, למיטב זכרונו השיחה הייתה עם ראש אגף החקירות והמודיעין דאז, מני יצחקי, או פרקליטת מיסוי וכלכלה (וכיום המשנה לפרקליט המדינה), ליאת בן-ארי; הוא לא רשם מזכר משום שמדובר בשיחה פנימית. חדד: "אבל אתה אמור לעצור. אתה לא יכול להמשיך לשאול בלי לתת את הזכויות". ברנור: "מילאתי את חובתי כאשר יצאתי החוצה". חדד: "לא רואים יציאה שלך מחדר החקירות".

בנוגע לחקירותיו של נתניהו שב ברנור ואמר כי נוסח האזהרה – ולפיו נתניהו חשוד בקבלת טובות הנאה מאנשי עסקים במישרין או באמצעות בני משפחתו – הוכתב לו, כנראה בהנחייתו של מנדלבליט, ובניגוד לדעתו שלו. הנוסח לא כלל את העבירה המיוחסת לנתניהו, וברנור אישר שנוסח זה אינו עונה על עבירות שבחוק העונשין. חדד טען, שנוסח האזהרה התאים לחוק המתנות ושזה היה גדר האישור של מנדלבליט; ברנור הכחיש. "חקרנו גם על מרמה והפרת אמונים", הוסיף.

חדד הראה, כי חומרי החקירה שהוכנו בדצמבר 2016 (חודש לפני החקירה הראשונה של נתניהו) התייחסו לחוק המתנות. ברונר השיב, שמנדלבליט אישר לחקור על מרמה והפרת אמונים. בחקירה עצמה הזכיר ברנור רק את חוק המתנות; ברנור השיב, שהשאלות היו במתחם של מרמה והפרת אמונים, וכי האישור מצוי בפרוטוקולים של הדיונים אצל מנדלבליט.

חדד: "ראש הממשלה נדרש להסיק מתוכן השאלות מהו החשד". ברנור: "אני לא אמרתי לו מה העבירה". ברנור הוסיף, כי סביר להניח שיש נוהל משטרתי המטפל בנוסח האזהרה, אם כי אינו מכיר אותו. רק בחקירה בנובמבר 2017, נאמר במפורש שהחשד הוא למרמה והפרת אמונים; לדבריו, גם מהלך זה נעשה בהנחייתו של מנדלבליט.