בית המשפט המחוזי בחיפה דחה (יום ג', 6.7.04) בקשה של רשות הנמלים להוציא צו מניעה זמני, שיאסור על מספנות ישראל להוציא מנמל חיפה מבדוק צף שנמכר על-ידי המספנה לחברה זרה. השופט רון שפירא קבע, כי על המספנה לא מוטלת חובה להחזיק ברשותה מבדוק צף וחייב את רשות הנמלים בתשלום הוצאות בסך 20,000 ש"ח למספנה ולחברה שרכשה את המבדוק.
בהחלטתו, כתב השופט שפירא כי "גם אם נפרש את מערכת החוזים שבין הצדדים, ככזו המחייבת החזקת מבדוק צף בתחומי הנמל, אין כל חובה או עילה לחייב את המספנות בהחזקת המבדוק הנוכחי דווקא. ממילא, אין גם כל עילה למנוע את מכירתו של המבדוק והוצאתו מהנמל. לכל היותר, זכאית המבקשת לתבוע ממספנות ישראל לקיים את חיוביה על-פי החוזה שבין הצדדים ולדאוג להבאת מבדוק צף לנמל".
המדינה עשתה שימוש בזכות הסירוב שלה
השופט שפירא קיבל את עמדת המספנה, שיוצגה על-ידי עורכי הדין איתמר ענבי ונירה קורי ממשרד ש. פרידמן ושות', כי מכירת המבדוק תואמת את ההסכם עם המדינה שנחתם בעת הפרטת המספנה בשנת 1994. המספנה טענה, כי היא מילאה את כל תנאי הסכם ההפרטה ואף הציעה למדינה לרכוש את המבדוק, אך המדינה החליטה כי היא איננה מעוניינת בכך.
בא-כוחה של החברה הקונה Varta Shiping and Consulting Inc., עו"ד אלקס קיסרי, טען כי המבדוק נמכר כבר וכי לא יתכן שהקונה ייענש בשל מחלוקת בין המספנה לבין רשות הנמלים. אגב, החברה שילמה עבור המבדוק סך של 5.25 מיליון דולרים.
רשות הנמלים טענה, כי החוזה לפיו החכירה את הקרקע למספנה, מחייב קיום מספנה וכי מספנה בלא מבדוק איננה מספנה. לכן, טענה הרשות, על המספנה להמשיך ולהחזיק מבדוק והיא איננה משוחררת מחובתה זו, גם אם מילאה את התנאים בהסכם בינה לבין המדינה.
מכירת המבדוק לא נאסרה בהסכם ההפרטה של מספנות ישראל
השופט שפירא ניתח את הסכם הפרטת מספנות ישראל משנת 1994, והגיע למסקנה כי הממשלה לקחה בחשבון את האפשרות שמספנות ישראל תחליט למכור את המבדוק הצף לגורם זר. "סעיף 4 בהסכם המכירה של מספנות ישראל לידי היזם הפרטי אשר רכש אותה, מתייחס לזכויות המדינה במבדוק הצף. הסעיף מפרט נוהל לפיו רשאית המספנות למכור את המבדוק הצף, בכפוף למתן זכות סירוב ראשונה למדינה לרכוש את המבדוק".
"ניתן ללמוד מסעיף 4 להסכם, כי לפחות ממשלת ישראל לקחה בחשבון את האפשרות שמספנות ישראל תחליט למכור את המבדוק הצף לגורם זר. לא נרשם בהסכם הנ"ל, כי המכירה מותנית בכך שהמספנות ירכשו מבדוק אחר או כל התחייבות אחרת של המספנות לספק שירותי מבדוק במקום המבדוק הנוכחי, אם יימכר".
רשות ממלכתית מעלה טענות נגד החלטות ממשלה
על טענת רשות הנמלים לפיה, למרות זאת, יש לחייב את המספנה להחזיק ולהפעיל מבדוק צף, אמר השופט: "לעניין זה, תוקף בא-כוח רשות הנמלים את החלטות ממשלת ישראל וטוען כי לא יעלה על הדעת לאשר עסקה של מכירת המבדוק, המוביל לתוצאה לפיה נותרות המספנות ללא מבדוק צף. מוצא אני טעם לפגם בעצם העלאת הטיעון על-ידי רשות ממלכתית המופעלת מכוח חוק הכפופה לממשלת ישראל".
"התאגיד הסטטוטורי של רשות הנמלים, אשר מצוי בבעלות ובשליטת המדינה, הוא למעשה אורגן הפועל מטעם המדינה וכשלוח המדינה לביצוע פעולות שונות בעניין הנמלים. משמעות הטיעון היא, כי השלוח כופר ומתנגד להחלטות הגוף אשר מכוחו הוא פועל ובשליחותו הוא מבצע את משימותיו".
אין חובה להחזיק מבדוק צף בכל עת
בית המשפט דחה גם את טענת רשות הנמלים, לפיה על מספנות ישראל קיימת חובה להחזיק בכל עת מבדוק צף, כחלק מהתחייבות המספנה לספק שירותי אספנה לאוניות בנמל. השופט שפירא קבע, כי "פירוש מערכת ההסכמים שבין הצדדים מוביל אל המסקנה שגם אם נאמץ את טענות רשות הנמלים ואת כל המסמכים שהוגשו על-ידה לבית המשפט, הרי שאין במסמכים אלה כדי להצביע על איסור למכירת המבדוק לחברה שרכשה אותו, ואין בו כדי להצביע על חובה של המספנות להחזיק בכל עת מבדוק צף בתחומן".
השופט שפירא קיבל גם את טענת עו"ד קיסרי, לפיה מתן הצו שביקשה רשות הנמלים יפגע בחברה הקונה. לדברי השופט, החברה הקונה היתה זכאית להתבסס על הידיעה כי המספנה רשאית, בהתאם להסכם עם הממשלה, למכור את המבדוק ואין מקום לפגוע בזכות הקונה לממש את הנכס אשר תמורתו שולמה.
די בשיהוי בהגשת הבקשה כדי לדחות אותה
בית המשפט דחה את הבקשה גם מנימוק נוסף, שנטען על-ידי עורכי הדין ענבי וקורי, הנעוץ בעובדה שרשות הנמלים השתהתה בפניה לבית המשפט משך מספר שבועות, והגישה את בקשתה רק בסמוך למועד בו הגיעה לנמל ספינת גרר כדי לגרור את המבדוק.
"גם אם סברתי שיש זכות לחייב את המספנות בהחזקת המבדוק", ציין השופט שפירא, "גם אז הייתי דוחה את הבקשה לסעד הזמני מחמת השיהוי שבהגשתה". הוא קבע, כי "על עצם הזכות למכור את המבדוק הצף ניתן היה ללמוד עוד מהסכם המכירה של המספנות, אשר נחתם בשנת 1994... ואולם מעבר לכך, לרשות הנמלים היתה ידיעה ברורה ומפורשת על כוונת מספנות ישראל למכור את המבדוק הצף ביום 9.5.04".
בית המשפט הורה לרשות הנמלים לשלם למספנה ולחברה הקונה הוצאות בסכום של 20,000 ש"ח בתוספת מע"מ.
השופט שפירא קבע כי החלטתו תעוכב למשך 24 שעות, למקרה שרשות הנמלים תחליט לערער עליה לבית המשפט העליון ולבקש לעכב את ביצועה עד להכרעה בערעור, אך הרשות הודיעה כי אין בכוונתה לערער על ההחלטה והמבדוק הוצא מישראל למחרת (יום ד').
בש"א 10827/04 במסגרת ת.א. 667/04 רשות הנמלים נ' מספנות ישראל בע"מ
