תשלום הפיצויים לעוסקים בגידול האווזים בשל הפסקת הפיטום יגיע ל-450 מיליון ש"ח, כך עולה מניתוח כלכלי שהוכן על-ידי היועץ הכלכלי ישראל בן יורם, עבור ארגון מגדלי האווזים.
התחשיב כולל את סכום הפיצוי הנדרש לעוסקים בכל שלבי הגידול של האווזים עבור השקעותיהם בציוד ובתשתיות שירדו לטמיון, הפרות הסכמי עבודה ושיווק, מימון הסבה מקצועית ואובדן הכנסה עתידי.
מזכיר ארגון מגדלי האווזים, חי בנימיני, ציין שוועדת החינוך של הכנסת החליטה על הפסקת הפיטום החל מ-31 בינואר וזאת למרות שבג"צ התיר להמשיך בפיטום עד לסוף חודש מארס, כדי להעניק פרק זמן מספיק למציאת פתרונות שיקלו על האווזים ולצורך הכנת תקנות חדשות.
ועדת החינוך, שהיא ועדה חברתית באופיה, אומר בנימיני, קבעה שמגדלי האווזים יפוצו על סגירת הענף אולם היא לא בחנה את המשמעות הכלכלית של החלטתה והעבירה את האחריות על כך למשרדי החקלאות והאוצר. "אם למדינה יש כל כך הרבה כסף פנוי - מוטב שתתן אותו לעניים שזקוקים לו באמת ולא לאנשים שיכולים להתפרנס בכוחות עצמם ולהכניס מטבע זר למדינה", הוסיף בנימיני.
לדברי ארגון מגדלי האווזים היקף הפעילות הכלכלית של ענף האווזים הוא כ-100 מיליון ש"ח בשנה. הענף מפרנס כיום 600 משפחות במגזר החקלאי ובתעשיות הנלוות. "יהיה זה חוסר אחריות ציבורי מצד מקבלי ההחלטות להורות על סגירת ענף ייצוא מצליח בתקופה שבה המשק סובל מאחוז אבטלה כה גבוה ולהותיר מאות משפחות ללא מקור פרנסה תוך העברת העבודה למדינות שכנות. חלק מהמגדלים עלולים לבחור בחוסר ברירה בהמשך הגידול באופן פיראטי, בלי פיקוח וטרינרי", ציינו שם.
בנימיני אמר עוד שמגדלי האווזים בישראל הם כיום מהמובילים בעולם בשילוב אמצעים להקלה על האווזים וזאת בעזרת השרותים הוטרינרים במשרד החקלאות. ישראל מקדימה בנושא זה את צרפת והונגריה, שהן היצרניות המסורתיות בעולם. המגדלים מממנים בכספם מחקרים לשיפור נוסף בתנאי חייהם של האווזים.
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
