לשכת עורכי הדין מתנגדת להצעת הרשות לאיסור הלבנת הון, המבקשת לחייב עורך דין למסור מידע על לקוחותיהם. לטענת הלשכה, ההצעה תהפוך, אם תתקבל, את עורכי הדין לזרוע חקירה ומודיעין של המשטרה והרשות.
בכוונת הרשות לאמץ בחקיקה המלצות של הארגון הבינלאומי למלחמה בהלבנת ההון ובמימון הטרור להרחבת החובות על בעלי מקצועות חופשיים שונים, לרבות עורכי דין.
על-פי ההצעה, יחוייבו עורכי דין לבצע זיהוי של הלקוח. הכוונה בהמלצות אינה רק לשם זיהוי טכני של הלקוח, אלא גם לבדיקת נאותות מתמשכת ביחסים עסקיים, ועריכת בדיקה קפדנית של עסקות שנעשו בזמן הקשר העסקי, שמירת רשומות וחובת העברת מידע לרשויות האכיפה על-פי דרישה, לצורך שימוש כראיה מרשיעה בהליכים פליליים.
הרשות להלבנת הון מבקשת בנוסף לחייב עורכי דין לדווח לרשויות על עסקות חשודות. עוד מוצע, כי עורכי דין לא רק ידווחו על פעולות חשודות, כאשר הם פועלים בשם הלקוח או עבורו בעסקה פיננסית, אלא גם ישאו באחריות אישית לעבירה, במידה ולא ידווחו.
הלשכה סבורה, כי במציאות הישראלית - מדובר בהמלצות המתאימות יותר למוסדות פיננסיים וגופים גדולים מאשר למשרדי עורכי דין. לטענת הלשכה, יישום ההמלצות נראה כדרך עקיפה להחיל על עורכי הדין חובות חקירה ודיווח, שאמורות להתבצע על-ידי רשויות המדינה.
לדברי עו"ד איילת אפיק, יו"ר הוועדה לאיסור הלבנת הון בלשכה, שגיבשה עמדה מקצועית בנושא: "כתוצאה מהחלת החובות יווצר שוק אפור או אף שחור של ייעוץ משפטי - אנשים יפנו ל"יועצים משפטיים" שאינם עורכי דין על-מנת להימנע מהצורך לדווח או שעורכי הדין לא ידווחו על-מנת לשרוד".
הלשכה סבורה, כי במידה ויוחלט להטיל חובות כאלה בדין, הרי שיש לעגן בהצעה שחובות כאלה תיקבענה על ידה, ועל ידה בלבד.
