כ-2900 איש ימותו בישראל משפעת העופות, אם זו תפרוץ גם בישראל. כך קובע מחקר מיוחד שהוכן במשרד הבריאות. על-בסיס המחקר הוכנה במשרד הבריאות תוכנית לטיפול במצב חירום. עורכי התוכנית שמונו הם ד"ר רן בליצר, ראש מדור אפידמיולוגיה, ענף בריאות הצבא, מקרפ"ר, צה"ל; שמואל רזניקוביץ', משה"ב, מתאם היערכות מערכת הבריאות לשפעת פנדמית.

מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' אבי ישראלי, אמר הבוקר (ו', 14.10.05), כי הוא הורה לרכוש כמות גדולה של תרופות כדי לחסן את האוכלוסיה בישראל, הפגיעה לשפעת העופות. לדבריו, ישראל ערוכה כיאות ומשרד הבריאות עוקב מקרוב אחר ההתפתחויות.

עורכי התוכנית במשרד הבריאות קובעים, כי צירוף הנסיבות המביא להיארעות פנדמיה של שפעת אינו נדיר, ומתועדות כ- 41 פנדמיות ב- 400 השנים האחרונות. במאה שעברה, הם מזכירים, היו שלוש פנדמיות כאלה, כאשר הידועה והקטלנית שבהן אירעה בשנת 1918 במקביל למלחמת העולם הראשונה, וקטלה כ- 50-100 מיליון נפש.

בליצר ורזניקוביץ' מציינים, כי התפרצות בהיקף מצומצם של זן חדש של שפעת (H5N1) אשר אירעה בשנת 1997 היוותה צלצול אזהרה אשר נשמע ברחבי העולם, ומדינות רבות אשר עד אז שמו את ההכנות לפנדמיה בסדר עדיפות נמוך החלו בהכנות קדחתניות כדי לקדם את פני הרעה. כבר אז ברי היה לכל העוסקים בתחום שהופעת פנדמיה נוספת איננה מוטלת בספק, והשאלה היחידה העומדת על הפרק הינה מתי תתפרץ, ובאיזו עוצמה".

שובו של הזן H5N1 בחודשים האחרונים לזירה הבינלאומית בעוצמה קטלנית במיוחד של "שפעת עופות", אשר התבססה בדרום מזרח אסיה, מעצים את החששות כי הפנדמיה בפתח. ארגון הבריאות העולמי קרא בכנס חירום ב-16 במרס 2004 להאיץ את תכניות ההערכות לפנדמיה, אותה הגדיר "בלתי נמנעת".

להימנע מביקור בשווקים בטורקיה ורומניה

משרד הבריאות הודיע, כי בעקבות גילוי מחלת שפעת העופות בטורקיה ורומניה, ממליץ המשרד לציבור שלא לבקר בלולים ובשווקים בהם מוכרים בעלי חיים ועופות טריים. במשרד מציינים, כי אין כל מניעה מביקור במדינות וכן אין כל מניעה לאכול בשר ועופות מבושלים במדינות אלו.

בהודעת משרד הבריאות ומשרד החקלאות נאמר, כי הם ממשיכים לעקוב אחר הודעות ארגון הבריאות העולמי והם ימשיכו לעדכן את הציבור בהתאם להתפתחויות.

ארגון הבריאות העולמי: נכשלנו בבלימת הנגיף והוא עלול לסכן בני אדם

שרי החוץ של האיחוד האירופי הודיעו (יום ו') כי בשבוע הבא יתכנסו לדיון חירום מיוחד אשר עניינו: משבר "שפעת העופות". הדיון יתקיים ביום שלישי הקרוב בלוקסמבורג.

באיחוד חוששים מפריצת מגיפה שתתפשט באירופה ותביא למותם של רבים. במטרה להיערך למגיפה, שעדיין לא פגעה בפועל במדינות אירופה, החלו המדינות השונות בהנחיית רשויות האיחוד להצטייד במלאי גדול של תרופות אנטי-ויראליות.

בכירים בארגון הבריאות העולמי הודיעו, כי נכשלו המאמצים הראשוניים לבלום את שפעת העופות ולשלוט בהיקפה. "כל הניסיונות להשאיר את העניינים תחת שליטה - נכשלו", אמר בכיר בארגון והוסיף: "הנגיף בלתי יציב ובלתי צפוי ולכן גובר הסיכוי שיעבור מוטציה וידביק בני אדם".

אנשי הארגון קראו למדינות העולם לשתף פעולה בחקר הנגיף ולשתף אחת את השנייה במידע על התפרצויות המחלה בתחומיהן. כמו כן דורשים בארגון סיוע חירום בהיקף של כ-260 מיליון דולר.

הארגון קבע בהנחייה שהוציא (יום ה', 13.10.05), כי 60 איש מתו באסיה משפעת העופות, וכי הנגיף התגלה בטורקיה. בעקבות זאת הורה הארגון על שורה של פעולות כדי להדוף את הנגיף ולמנוע את התפשטותו ברחבי העולם. עיקרן: איסור רכישת עופות מטורקיה, כל עוד זו לא הצליחה להתגבר על הנגיף.

בארגון הבריאות ציינו, כי נגיפים ראשונים אותרו גם ברומניה. שלטונות המדינה החלו להשמיד להקות רבות של עופות במטרה למנוע את התפשטות המחלה ולמנוע מעבר של הנגיף לבני אדם.

הנחות יסוד: איבחון, טיפול

בישראל עוקבים, כאמור, אחר ההתפתחויות. במחקר המקיף שנערך נקבעו מאפייני הפנדמיה, וצויינו הנחות יסוד לאיבחון וטיפול בנגיף [ציטוט]:

1. זמן הופעה - פנדמיה של שפעת יכולה להופיע לאורך כל השנה ולאו דווקא בתקופת הפעילות הרגילה של השפעת בישראל (נובמבר-מרס).

2. משך הופעה - בהתאם לניסיון העבר ניתן להניח כי המשך הצפוי של שיא ההתפרצות יהיה כ- 6-8 שבועות, אף כי ההתפשטות עשויה להתרחש באופן מדורג במשך חודשים. לא ניתן לצפות מראש את מספר גלי התחלואה אשר יארעו.

3. תקופת דגירה - על-פי מאפייני הנגיף ובהתאם לניסיון העבר, תקופת הדגירה צפויה להימשך ברמת הפרט 24-72 שעות.

4. משך הדבקה - על-פי בדיקות משטחי אף ולוע (נזופרינקס), יכולת ההדבקה במבוגרים נמשכת 4-5 ימים. בילדים התקופה המדבקת ארוכה יותר.

5. היארעות המחלה - ארגון הבריאות העולמי מציע להיערך לתרחיש של תחלואה של כ- 25% מהאוכלוסיה.

6. תרחיש הייחוס - עפ"י מודל אשר פותח ע"י חברי צוות ההיגוי (ד"ר בליצר וד"ר גרוטו) לפי הנחות היסוד עליהן מתבסס ה- CDC, יש להיערך לתרחיש לפיו תארע התחלואה בכ- 25% מהאוכלוסיה (דהיינו כ- 1,600,000 חולים), וכן 780,000 ביקורי רופא, 10,000 אשפוזים ו- 2,900 מקרי תמותה. תרחיש מעט חמור יותר, לפי נתוני ה- CDC יביא לשיעורי אשפוז ותחלואה גבוהים יותר באותם היקפי תחלואה.

7. מדבקות המחלה - לא ניתן לצפות מראש את מידת המידבקות של הזן הפנדמי, אך נתון זה ישפיע באופן מהותי על יעילות צעדי מניעה שונים לבלימת ההתפרצות, כדוגמת טיפול תרופתי מניעתי, בידוד החולים, סגר וכיו"ב. קביעת עקרונות ההתמודדות תקבע לכן, במידה רבה, לאחר פרוץ הפנדמיה בעולם וקבלת נתונים ראשונים על מאפייני הנגיף.

8. גיל הופעת התחלואה - בשנים רגילות עיקר התחלואה היא בילדים בעוד שהתחלואה הקשה ומקרי המוות מתרכזים באנשים מבוגרים עם מחלות רקע. דפוס הופעה זה יכול להשתנות עם הופעתה של פנדמיה. בפנדמיות של 1918 ו- 1957 התחלואה התרכזה בעיקר בבוגרים צעירים, בעוד שבפנדמיה של שנת 1968 היא התרכזה בעיקר בילדים מתחת לגיל 5 ובאוכלוסיה המבוגרת.

9. תמותה- מקרי המוות מתרחשים בשפעת עונתית בעיקר בקצוות הגיל - ילדים וזקנים, כאשר בפנדמיה של שנת 1918 ארעה תמותה ניכרת בקרב בוגרים צעירים. בפנדמיה של שנת 1957 דלקות ריאה ודלקות קני הנשימה (ברונכיטיס), שהנן סיבוכים שכיחים של המחלה, היוו את עיקר הסיבות לאשפוז ותרמו 50% לסיבות המוות בעקבות המחלה. בפנדמיה זו של שנת 1957, שהייתה מתונה יחסית, שיעור קטלניות המחלה באנגליה הוערך בין 1.3 ל- 3.5 מקרי מוות לכל 1,000 מקרי מחלה.

10. שירותי רפואה - הפנדמיה של השפעת היא מחלה של הקהילה. המספר הרב של החולים יצור מעמסה אדירה על שירותי הרפואה בקהילה, אך גם בחדרי המיון ובמחלקות האשפוז. עפ"י הערכות ה- CDC בהתאמה לנתוני מדינת ישראל, עלולים להתאשפז מידי שבוע כ- 3,500 אנשים בשיא ההתפרצות.

11. היעדרות מעבודה - במהלך פנדמיה אחוז לא מבוטל מהאוכלוסיה יעדר ממקום העבודה. בפנדמיה של שנת 1957 נעדרה 8-10% מהאוכלוסיה ממקום העבודה למשך של שלושה ימים ויותר. ההיעדרות כללה גם את עובדי הרפואה ובליברפול בבריטניה, דווח על שיעור היעדרות של 12.6-19.4% בקרב האחיות במהלך ארבעת השבועות הראשונים של ההתפרצות.

12. בתי ספר - השפעת עלולה להתפשט במהירות בבתי ספר. בפנדמיה של שנת 1957 עד 50% מהילדים בגילאי ביה"ס באנגליה פיתחו את המחלה. בעת הופעתה של פנדמיה יש להיערך לאפשרות של סגירת בתי ספר כצעד לבלימה של ההתפרצות.

13. חיסון - לשם הכנת חיסון חדש יש צורך בפרק זמן של מספר חודשים (כ- 4-6 חודשים לכל הפחות) מזמן בידודו של הנגיף החדש. גם לאחר תקופה זו, קצב ייצורם של החיסונים יהיה איטי. לכן, בעת הופעתה של פנדמיה, לא יהיו כנראה בנמצא חיסוני שפעת ספציפיים לנגיף הפנדמיה. יחד אם זאת ואם קבועי הזמן יאפשרו זאת יצרני החיסון ירכזו, כנראה, מאמצים רבים לייצורו. הנחת העבודה צריכה להיות שהשגת חיסון ספציפי לזן הפנדמי, עבור מדינת ישראל, כמו במדינות נוספות בעולם תהיה בלתי אפשרית במשך חודשים רבים. בתי החרושת לייצור החיסון קיימים במספר מדינות בודדות וההשערה היא שהן ילאימו את תוצריו עבור מדינותיהם ולא תהיה אפשרות לרכשו בשלבים הראשונים, אם בכלל.

יש לציין כי כיום מתקיימים בעולם תהליכים לפיתוחים שונים של חיסונים העשויים להיות יעילים כנגד פנדמיה, כולל אפשרות של ייצור חיסונים בהיקף מספק עוד בטרם תפרוץ הפנדמיה. תהליכים אלו כוללים, בין היתר, ייצור של חיסון ספציפי כנגד נגיף שפעת עופות מסוג H5N1 אשר בודד מבני אדם באסיה. חיסון זה מצוי כעת בשלבי ניסוי מתקדמים בבני אדם, אולם לא ניתן לצפות האם הווירוס אשר מוסיף להשתנות באופן תדיר יוותר רגיש לחיסון זה בשלב בו יושלמו הניסויים הקליניים. לא ניתן גם לצפות איזו דרגת חסינות יקנה חיסון זה כנגד זן פנדמי אשר נוצר מ- reassortment של זן זה עם זן שפעת של בני אדם.

בשלבי פיתוח שונים בארץ ובחו"ל מצויים חיסונים פעילים וסבילים (=נוגדנים) העשויים להיות יעילים כנגד שפעת ללא תלות בזן ספציפי. תהליכים אלו מצויים בשלבים שונים, חלקם מתקדמים יותר, ורובם בשלבים ראשוניים בלבד, כשסיום הפיתוח והרישוי צפוי רק בעוד מספר שנים.

נכון לספטמבר 2005, לא ניתן לכלול חיסונים אלו בתוכנית ההיערכות, שכן לא ברור אם, מתי ובאיזו כמות ניתן יהיה לעשות שימוש מעשי בחיסונים אלו. עם זאת, ועדת התרופות ממשיכה במעקב אחר ההתפתחויות בארץ ובעולם, והתו"ל עשוי להתעדכן בהתאם לשינויים.

14. תרופות אנטי-ויראליות- קיים טיפול תרופתי המשמש לטיפול בחולים וכן כטיפול מונע למניעת תחלואה וסיבוכים.

15. עמידות לתרופות - זני שפעת עונתית רגישים ברובם גם לתרופת האמנטדין, בעוד זני שפעת העופות שבודדו עד כה הינם ככל הנראה עמידים לתרופה זו. לא ניתן לצפות מראש באם הזן החדש שיוצר משחלוף חומר גנטי בין שני זנים אלה יהיה רגיש לתרופה זו.