שירת האביב של ילדת הטבע

לְיָעֵלִי בֻּבָּה עוֹצֶמֶת עֵינַיִם בִּשְׁכִיבָה.
בּוּבּוֹתַי פָּעֲרוּ עֵינַיִם בִּתְמִיהָה
אַף שֶׁנִּסִּיתִי עַל מַצָּע עֲלֵי הַתִּירָס
בֵּין הַשּׁוּרוֹת הָאֵינְסוֹפִיּוֹת
לְיַשְּׁנָן.
שָׁם שִׁכַּנְתִּי גַּם אוֹתִי.

צִיַּרְתִּי קִלְחֵי בּוּבּוֹתַי
פְּרָחִים לְבָנִים וּסְגֻלִּים
כְּשִׂמְלוֹתֶיהָ שֶׁל אֲחוֹתִי
צַמּוֹת קָלַעְתִּי מֵחוּטֵי הַעֱלִי
שֶׁל זְהַב תִּפְרְחוֹת הָאֶשְׁבּוֹל
הַגּוֹלְשִׁים בְּרִפְיוֹן
עַל כִּתְפֵי הַקֶּלַח
נָפַחְתִּי בָּהֶן עֶדְנַת יַלְדוּת
וְנָשִׁיּוּת רִאשׁוֹנָה
כְּפִּגְמַלְיוֹן בְּגָלִיתֵיאָה

הָיָה גּוּפִי כְּתִפְרַחַת בָּאֶשְׁבּוֹל
וּפָנִים יָפוֹת בְּצִיפַת הַתְּשׁוּקָה
שֶׁל נַרְקִיס וְאֶקוֹ
הוֹ, אֶקוֹ
יַלְדוּתֵךְ הַמְּאֻחֶרֶת שֶׁהִוְרִידָה פִּתְאֹם
בִּנְהַר אַהֲבָה
וּבֻבַּת חַלּוֹן הָרַאֲוָה
קָסְמָה מִקְסָמָהּ וְהָיְתָה שֶׁלָּךְ

דִּמְעָה בְּעֵינֵי הַזְּכוּכִית נֶחֶנְקָה
וְהֵד מִן הֶעָבָר עָלָה
הִרְעִיד אֶת הַמַּצָּע הָרַךְ
בּוֹ יִשַּׁנְתִּי
זִכְרוֹנוֹת רְחוֹקִים

הוֹ אֶקוֹ, עִצְמִי עֵינַיִךְ
וְהָיָה גּוּפֵךְ
כְּתִפְרַחַת הָאֶשְׁבּוֹל.

מצ"ב קישור לשיר ביוטיוב ומילות השיר.

השיר "בובת האשבול" בביצועה של המשוררת רחלי אברהם-איתן ובנה ליאהב בערב ההשקה בבית היוצר בתל אביב, מתוך ספרה בובת האשבול (הקיבוץ המאוחד 2014), לחן: דוד ברבי.

השיר "בובת האשבול" המעובד ללחן:
מילים: רחלי אברהם-איתן
לחן: דוד ברבי
ביצוע: רחלי וליאהב

עֵינֵי בֻּבַּת יָעֵל נֶעֱצָמוֹת בִּשְׁכִיבָה
בּוּבּוֹתַי הֵן קִלְחֵי תִּירָס מְפֻסָּלוֹת
פִּרְחֵי עֵינֵיהֶן פְּעוּרוֹת בִּתְמִיהָה
עַל מַצָּע הֶעָלִים בֵּין הַשּׁוּרוֹת.
נָפַחְתִּי בָּהֶן עֶדְנַת יַלְדוּתִי.
וְנִיצַנֵּי נָשִׁיּוּתִי

פזמון:
הָיָה גּוּפֵךְ כְּתִפְרַחַת הָאֶשְׁבּוֹל
יַלְדוּת מְאֻחֶרֶת הִוְרִידָה פִּתְאֹם
בִּנְהַר אַהֲבָה
בֻּבַּת הַחַלּוֹן, בֻּבַּת חַלּוֹן הָרַאֲוָה

צִיַּרְתִּי קִלְחֵי בּוּבּוֹתַי כְּשִׂמְלַת אֲחוֹתִי -
פְּרָחִים לְבָנִים, כְּחֻלִּים וּסְגֻלִּים.
צַמּוֹת קָלַעְתִּי מֵחוּטֵי הַעֱלִי
שֶׁל זְהַב תִּפְרְחוֹת הָאֶשְׁבּוֹלִים,
נָפַחְתִּי בָּהֶן עֶדְנַת יַלְדוּתִי
וְנִיצַנֵּי נָשִׁיּוּתִי

פזמון:
הָיָה גּוּפֵךְ כְּתִפְרַחַת הָאֶשְׁבּוֹל
יַלְדוּת מְאֻחֶרֶת הִוְרִידָה פִּתְאֹם
בִּנְהַר אַהֲבָה
בֻּבַּת הַחַלּוֹן, בֻּבַּת חַלּוֹן הָרַאֲוָה
קָסְמָה וְהָיְתָה שֶׁלִּי כְּאֶתְמוֹל
הֵד מִן הֶעָבָר הִרְעִיד זִּכָּרוֹן

קטע מעבר מוסיקאלי (כמו בפתיחה)

סיום השיר: עִצְמִי עֵינַיִךְ -
הָיָה גּוּפֵךְ כְּתִפְרַחַת הָאֶשְׁבּוֹל

השיר "רגיעת העץ בתום שלכת" בספר זה (עמ' 15) הוא שיר המתאר את מחזוריות החיים של העץ, אך עם זאת הוא שיר אהבה. ליתר דיוק, הוא שיר אהבה, שההתבוננות בעץ וצמיחת המשוררת בנופי הטבע היפים של הגליל, חלחלו ועצבו את השיר, כפי שעיצבו את הפואטיקה השירית בשיריה הרבים הכובשים מקום חשוב במפת הספרות העברית. השיר הולחן על-ידי המוסיקאי, דוד ברבי ומבוצע על ידו.

מצ"ב קישור לשיר ביוטיוב והמלים של השיר:

לֹא אֶחְפֹּר מִנְהֶרֶת מִלִּים
אֵלֶיךָ
אֲשַׁיֵּט כְּעָנָן בְּמֶרְחֲבֵי תְּכֵלֶת עֵינֶיךָ
בַּאֲגַם פָּנֶיךָ הַשְּׁלֵוִים

וְאִם יִסְעַר לִבְּךָ
אַמְתִּין שֶׁיִּשְּׁרוּ כָּל הֶעָלִים הָרוֹחֲשִׁים
וְאֶתְיַשֵּׁב עַל בַּד יַצִּיב
בְּעֵץ לִבְּךָ
לִצְמֹחַ מֵחָדָשׁ
לְהַצְמִיחַ בְּךָ עָלִים יְרֻקִּים.

(מתוך: בובת האשבול, הקיבוץ המאוחד, 2014, עמ' 15)

השיר "השתוקקתי לריח השדה" שכבש תשומת לב בשל הלחן הקליל של המוסיקאי, זאב אולמן ובביצוע "קולות מודיעין" - המקהלה ההרמונית שקיבלה על ביצוע זה תשבחות ממלכת הזמר העברי, נורית הירש, מופיע בספרה השלישי של המשוררת "נופי הבית" (כרמל, 2003, עמ' 19):

2. לריח השדה

הִשְׁתּוֹקַקְתִּי לְרֵיחַ הַשָּׂדֶה
אַחַר הַגֶּשֶׁם הָרִאשׁוֹן
עֵת זְרָעִים שֶׁפָּרְחוּ בָּרוּחַ
נִדְבְּקוּ לִקְרוּם הָאֲדָמָה
לִנְבֹּט בָּהּ.

מצ"ב קישור לשיר ביוטיוב:

להלן מקצת מן דוגמאות אינספור של שירת האביב המתסיס את נפש המשוררת ואת שיריה לקראת האביב הפורחים בשמונת ספרי שירתה:

תְּרוּעַת הַשֶּׁמֶשׁ בַּגְּבָעוֹת, בַּוָּאדִיּוֹת
וּבַשְּׁטָחִים שֶׁשֵּׁן אַדְרִיכָל לֹא נָגְסָה בָּם,
מְעִירָה אֶת הַנָּמִים מֵחָרְפָּם.
מַרְבַדֵּי הַחַרְצִיּוֹת וְהַחַרְדָּלִים צוֹהֲלִים בִּזְהָבָם
קוֹרְצִים לָצֵאת לַמֶּרְחָב.
אֹדֶם כַּלָנִיּוֹת כְּהַפְגַּנַת טַוָּסִים מְצַוְּחִים
וּלְשׁוֹן פַּר סְמוּרָה מִזְדַּקֶּרֶת לְרַחַשׁ דְּבוֹרִים
חַגּוֹת אֶל הַצּוּף
יוֹדְעוֹת בְּחָכְמַת לִבָּן
כִּי הַצּוּף בַּפֶּרַח הַקָּטָן הַלָּבָן
וְלֹא בְּאֹדֶם כַּלָנִית צַעֲקָנִי.
שַׁיָּרוֹת נְמָלִים שִׁכּוֹרוֹת מִשֶּׁפַע אָבִיב
מִתְרוֹצְצוֹת כְּטַיָּלִים בִּשְׁבִילֵי טֶבַע
לוֹבְשִׁים חֲלִיפַת חַג פִּרְחוֹנִית.

פְּרִיחַת הָאָבִיב בָּעוֹר הָרָגִישׁ
וּבָאַפִּים הַפּוֹרְצִים בְּעִטּוּשׁ קוֹלָנִי:
עוֹנַת הַמַּעֲבָר כְּגֶשֶׁר עֲרַאי
אֶל כֹּבֶד חֹם וְעֹמֶס לַחוּת
שֶׁל קַיִץ זַעֲמָנִי
מִתְאָרֵךְ כִּשְׁבִיל אֵינְסוֹפִי
מְרוֹקַן מִטַיָּלֵי הָאָבִיב הַנִּמְלָטִים חֲזָרָה
אֶל חֶדֶר מְמֻזָּג.
כְּלִיל הַחֹרֶשׁ יְכַנֵּס רֵיחוֹתָיו
יֵאָסֵף אֶל עֲנָפָיו
הַצּוּפִית שֶׁרָוְתָה אַהֲבָה וּרְבִיָּה בְּקִנָּהּ
תְּלַמֵּד גּוֹזָלֶיהָ לָעוּף וְלַעֲשׂוֹת לְמִחְיָתָם
סִימְפוֹנְיַת הָאָבִיב תַּגִּיעַ בִּמְהֵרָה לְסִיּוּמָהּ
וְסִמְפוֹנְיַת הַמַּזְגָּן תִּפְצַח בְּמִזְמוֹר,
טוֹרְדָנִי מִזְּבוּב לְיַד הַאֹזֶן

אַךְ קוֹמַת הַזְּמָן לֹא תִּקְבַּע מַהֲלַך הַעִתִּים
נִיסָן חֹדֶשׁ סְגוּלִי רִאשׁוֹן לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה
לַעֲשׂוֹת פֶּסַח, לְהוֹצִיא חָמֵץ מֵהַנֶּפֶשׁ
וּמִתּוֹדַעַת הָעַם.

עֵת לַחֲרֹף, עֵת לְהָקִיץ
לִבְדֹּק אֶת הַפִילְטֶר, לְהַחֲלִיפוֹ בְּחָדָשׁ!

(מתוך: מחזור אור, שיר ואישה, הוצ' שבילי טור, 2011, מהדורה 2, עמ' 64)

הָאָבִיב בְּמוֹדִיעִין מִתְרוֹנֵן וּפוֹרֵחַ,
וּמֹשֶׁה לֹא הִכָּה בַּסֶּלַע, וַיְּהִי אֲגַם
בִּגְדוֹתָיו אָבִיב קֵרֵחַ
שְׂדֵה פְּרָגִים וְחַרְצִיּוֹת הָיָה שָׁם קֹדֶם
וְעַכְשָׁו תִּגְלַחַת. תִּפְרַחַת בַּגְּבָעוֹת
שֶׁלֹּא נִבְתְּקוּ קְרוּמֵיהֶן בְּשִׁנֵּי הַדַּחְפּוֹר.
הַתְּאֵנִים חָנְטוּ פַּגֵיהֶן וּבַכְּרָמִים סְמָדַר רֵיחָנִי
פִּתֵּחַ, יְמַלֵּא אַרְבַּע כּוֹסוֹת בַּסֵּדֶר הַבָּא.
חֲרָקִים רוֹחֲשִׁים אַהֲבָה וַהֲמוֹנֵי פַּרְפָּרִים
וְלַבְנִינִים מֻכְתָּמִים בְּיָרֹק וּבְשָׁחֹר
בִּסְחַרְחֶרֶת רְבִיָּה.
הָאִרוּסִים הִקְדִּימוּ פְּרִיחָתָם
הָאֲרוּסִים קָבְעוּ יוֹם חֲתֻנָּתָם
גֶּשֶׁם פִּתְאֹם בִּלְבֵּל טֶבַע בְּרִיאָה
הֶעֱלָה אֶת מִפְלַס הָאֲגַם שֶצָּץ בִּן לַיְלָה.
פּוּרִים חָרְפִּי וָקַר
וּפֶסַח דּוֹמֶה לוֹ - מְעֻקָּר-שֶׁמֶשׁ, רַכְרוּכִי,
מִתְעַגֵּם, מְ גַּ מְ גֵּ ם כְּסִימְפוֹנְיָה בִּלְתִּי בְּרוּרָה
אוּלַי מָחָר סֵדֵר פֶּסַח - כֹּה לֶחַי!
בַּצּוֹמֵחַ וְלָחַי

אפריל, תש"ע

(מתוך: להעיר את האנזימים, שבילי אור, 2011, עמ' 19)

לחוקר העצים: פרופ' רוני אלוני
"כְּשֶׁהָעֵץ רוֹאֶה אוֹתָךְ
הוּא מִתְמַלֵּא הוֹרְמוֹנִים..."
וְנִרְקָמִים בּוֹ חֲלוֹמוֹת וְשִׁירִים
רִגְעֵי-קֶסֶם נִלְקָטִים תַּחְתָּיו
וַחֲרוּבִים מְתוּקִים.
תָּרִים אַחַר קַן-עוֹרְבָנִים יְפֵה-כָּנָף
לַחֲזוֹת מִקָּרוֹב בְּמִרְקָם אַהֲבָתָם.
הֶבְזֵק אָחַז בָּנוּ
הֶמְיַת גַּלֵּי הָאוֹר פָּשְׂתָה בַּגּוּף
כִּרְעִידַת הַצַּמָּרוֹת בְּרוּחַ-עֶרֶב
נְשִׁיקַת-דּוֹדִים יוֹקֶדֶת
הִצִּיתָה עֲנָנִים בְּסֹמֶק אַרְגְּמָנִי.
כּוֹכְבֵי אֹשֶׁר פָּרְצוּ שְׁחָקִים
וְאוֹרָם נִמְשַׁךְ עַד כָּאן
דּוֹלֵק כְּהוֹרְמוֹנֵי הָעֵץ וַחֲרוּבָיו
מַבְעִיר אֶת גַּלֵּי הַמַּחְשָׁבוֹת
גַּם בְּעֵת כְּתִיבַת מַאֲמָר.

(מתוך: להעיר את האנזימים, שבילי אור, 2011, עמ' 70)

לְפֶתַע הֵחֵלּוּ הַמַּיִם לָנוּעַ בִּמְהִירוּת הָרוּחַ
לַהֲקַת אַוָּזִים תּוֹפֶסֶת אֶת הַמַּשָּׁב לָנוּעַ
רֹאשְׁךָ עַל בִּרְכַּי. פָּנֶיךָ מוּגַנּוֹת בְּכוֹבַע.
נִרְדָּם.
מְנוּחַת הַמַּדְּעָן הַתָּר בֵּין עֲצֵי הַמֵּיְיפֵּל
הַנִּשָּׂאִים עַל קַו הַמַּיִם
מִתְבּוֹנֵן בֶּעָלִים, בְּלִי מִקְרוֹסְקוֹפּ
וְזוֹכֵר אֶת רִקְמָתָם הַסְּמוּיָה
מְצַיֵּר אֶת הַתָּאִים לְתַלְמִידֶיךָ
אֶת הַמּוּטַצְיָה הַמִּתְחוֹלֶלֶת
עִם נְגִיעַת הַחֶרֶק בַּתָּא הַזָּעִיר
וּמְחוֹלֶלֶת מַחֲלוֹת וּגְוָנִים עַזִּים.

הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁהֵאִירָה אֶת הַפְּסָגּוֹת הַגְּבוֹהוֹת
אָסְפָה קַרְנֶיהָ וְחַשְׁרַת עָנָן כִּסְּתָה אֶת הָאֲגַם הַנּוֹסֵעַ
דֹּק כֵּהֶה.
הַלַּהֲקָה פָּרְשָׂה כְּנָפַיִם מֵעֵבֶר לָהָר הַמַּצְהִיב
בִּפְרִיחַת הַקִּדָּה הַזּוֹהֶרֶת בַּחֲשֵׁכָה
וּלְכְחֹל הַתֻּרְמוּסִים בְּמַרְגְּלוֹתָיו.

רַגְלַי נִרְדְּמוּ תַּחַת רֹאשְׁךָ הַכָּבֵד
מֵחִשּׁוּבֵי מֶחְקָר.
אִם אָנִיעַ בֶּרֶךְ תָּקִיץ אֵלַי בַּחִיּוּךְ הַמֻּכָּר
תִּצְבַּע אֶת הָאֲוִיר בְּנִחוֹחַ וֶרֶד הַבַּר
שֶׁנִּקְלַט בְּמַצְלְמַתְךָ טֶרֶם נָפַלְתָּ לְתַרְדֵּמָה
תְּמוֹלֵל שׁוּב אֶת הֶעָלֶה בֵּין אֶצְבְּעוֹתֶיךָ
תִּתֵּן לִי לִנְשֹׁם אֶת בָּשְׂמָם.

לֹא בִּשַּׁלְתִּי דַּיְסָה
אַךְ עֲדָיִן מַמְתִּינָה לִשְׁלֹשֶׁת הַדֻּבִּים
שֶׁהִבְטַחְתָּ.

(מתוך: בובת האשבול, הקיבוץ המאוחד, 2014, עמ' 96-95)

כָּל הַקַּיִץ יָקְדוּ שׁוֹשַׁנִּים
שֶׁשָּׁתַלְנוּ בָּאָבִיב.
הַנּוֹבְלוֹת נִלְקְטוּ לְצִנְצֶנֶת.
בַּחֹרֶף כִּסָּה אֶת הֶעָלִים קִמָּחוֹן
וּמַזְמֵרָה גָּזְזָה נְשֹׁרֶת לִבָּתָם

כְּאֵבָם
עֲדַיִן
שׂוֹרֵט
בָּנוּ

(מתוך: מחזור אור, שיר ואישה, שבילי אור, 2009, עמ' 103)