במוסף דה-מרקר של יום שישי, 21.5.10, מופיעה כתבה של עמירם כהן, על כך שרשות המים בוחנת את החזרת היטל הבצורת, כי צריכת המים "מזנקת". כתבה זו היא דוגמה לעבודה עיתונאית לקויה. למעשה, זו הבאה במילים אחרות את הודעת הדובר של רשות המים. כותב הכתבה לא טרח לבחון האם הנתונים נכונים, ומה אומרים הגופים האחרים העוסקים בדבר.
כידוע, לפני מספר ימים נחנך מתקן ההתפלה בחדרה בנוכחות נשיא המדינה. בידיעות שהופיעו בתקשורת לאחר הארוע, הובהר שיש מחלוקת בין הגופים המפעילים את המתקן לרשות המים. המחלוקת היא על מחיר המים. במחיר מתאים, יכול מתקן ההתפלה בחדרה לייצר הרבה יותר מים ממה שרשות המים תרכוש עבורנו כיום. כלומר, הכתבה של העיתונאי שירתה אינטרס של רשות המים במאבק על המחיר.
במידה דומה, תיארו העתונים את ממצאי דוח מבקר המדינה בכל הקשור להתנהלות הרכבת, ניהול משק החשמל, התחבורה ועוד. אך העיתונאים העוסקים בדבר ממתינים להודעות הדוברים ולא עוסקים בתחקירים ובהבאת ממצאים חשובים לציבור מבלי שיש מאחוריהם יחצ"ן כזה או אחר.
התקשורת היא גם כלי של הגופים השונים אך קודם כל של הציבור. יש להחזיר את הכלי החשוב הזה לציבור.
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
