את מי לא השמיצו שר האוצר ועוזריו במשרד האוצר במצב הכלכלי המקרטע במדינה?
את האמהות החד-הוריות שלחו לעבודה שאיננה וקראו להן בטלניות.
את עובדי הציבור הישוו לאדם שמן השותה את דמנו ואשם באופן ישיר לקטסטרופה הכלכלית שפקדה אותנו.
את המובטלים הצובאים על פתחי לשכות התעסוקה האשימו בבטלנות וגם ברמייה.
וראש ממשלתנו הגדיל לעשות כאשר נתן שיעור מבצעי מאלף לראשי המשטרה שאינם מדבירים את הפשע באמצעיהם הדלים וללא תוספת תקציב וכינה אותם יללנים.
ומי יצא צדיק? ניחשתם. המתנחלים יצאו צדיקים גמורים. הם הרי החלוצים והחרוצים שאינם מנצלים חלילה את המשאבים הלאומיים ולכן מגיע להם פרס. ומהו הפרס אם לא מליוני שקלים שיוזרמו אליהם כדי לשמור שם בשטחים הכבושים על איכות חייהם.
ובאמת מה זה חשוב אם אותם כספים יחסרו בדיור של זוגות צעירים, בחינוך המדהים שיש לילדנו וברווחה שתחסר לילדים, לקשישים לסתם חולים ולאזרחים קשי יום.
העיקר שהבן יקיר לי אפרים לא יפגע.
ושרי הממשלה והח"כים מהליכוד והמפד"ל ("שינוי" התאדתה) עושים עצמם כלא מבינים "לא ידענו, לא הבנו, לא שמענו" אבל בתוכם הם אינם מתנגדים למהלך הזה.
גם בעמדם אל מול מצלמות הטלוויזיה לבושים בקפידה, מאופרים היטב עושים פרצוף מודאג, אומרים משהו על התנגדותם החד משמעית לקיצוצים, בלה, בלה, בלה זאת הצגה שתכליתה להשלות אותנו אפילו לרגע שבאמת כואב להם מהנעשה בתחום אחריותם אך בהתנהגותם אנחנו מבינים שהם מסכימים לנתינה הנדיבה הזאת למתנחלים.
ומי שתמך במהלך הזה הפנה עורף בציניות לצרכי החברה במדינה ונתן יד להמשך הנסיגה הכללית בכול תחומי החיים כאן.
