חשיפה: תמלילי שיחות ליברמן-נתניהו <br>שהקליטה המשטרה - בניגוד לצו בית משפט

פרשה המעוררת שאלות קשות הולכת ונחשפת בימים אלה. עיקרה: טענה לביצוע תמלול בלתי חוקי של האזנות סתר על-ידי המשטרה, כנגד פוליטיקאים ואנשי עסקים מהבכירים ביותר בישראל. המידע החדש נוגע לחקירות רבות שניהלה המשטרה בשנים האחרונות, ובמיוחד בשנים 1999-2000.

הפרשה הזו כבר נחשפה בגלובס, נובמבר 2000. אלא שאז ערכה הפרקליטות בדיקה מהירה וחפוזה, נמנעה מגביית עדויות מעדי מפתח, ובסופו של דבר - לאחר עשרה ימים של מבוכה רבה, פרסמה הודעה שניקתה, כביכול מכל חשד, את תת-ניצב (היום ניצב) משה מזרחי, אז מפקד היחידה לחקירות בינלאומיות (יאחב"ל). במקביל עצרה המשטרה את סטניסלב יאז'מסקי, חוקר לשעבר ביחידה, בחשד שהוציא מידע שלא כדין מהיחידה. יאז'מסקי נחקר באזהרה, כחשוד.

עתה, כאמור, התגלה מידע חדש, העלול לפתוח תיבת פנדורה הן בפרקליטות והן במשטרה. יאז'מסקי, שיצא לחו"ל מתוך כוונה שלא לשוב בשנים הקרובות, מחזיק עתה בידיו כ"פוליסת ביטוח", לדבריו [ראו בהמשך], דיסקטים המכילים את כל תמלילי השיחות שהושגו בהאזנות. מדובר בחומר נפץ - חומר עצום ורב, המחזיק לפחות קרטון גדול ובו שיחות מתומללות. קיימת איפוא סכנה מפני שימוש בלתי חוקי בחומר, לרבות מכירתו לגורמים בעלי עניין בחקירות עצמן.

מהמידע עולה, כי בניגוד להכחשות של יאחב"ל ומזרחי בראשה, ובניגוד להודעת פרקליטת המדינה והיועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין, הרי שהאזנות סתר והתימלולים העלילים להיחשב כבלתי חוקיים אכן בוצעו. יתרה מכך: מתברר כי הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה לא מילאו חובתם בנושא, ולא עשו את הדרוש כדי לקבל את המידע ולהורות על פתיחת חקירה פלילית. נדגיש, כי אין להוציא מכלל אפשרות כי בפרשה עלולים להיות מעורבים כסף גדול ואינטרסים בלתי חוקיים. דווקא נוכח זאת, נראה כי אין מנוס מפתיחת חקירה מקיפה.

נקדים ונאמר, כי המשטרה בכלל ומזרחי בפרט, מכחישים, מכל וכל, את הטענות שהועלו כנגד מזרחי וכנגד המשטרה. הם טוענים כי מדובר בפרשה ממוחזרת [הכוונה לכך שזו פורסמה בגלובס, 9.11.00] וכבר נבדקה והופרכה. במשרד המשפטים, לעומת זאת, אמרו עתה בתגובה, כי בזמנו אכן הנושא נבדק ונמצא כי מזרחי לא עבר עבירה. ואולם נוכח המידע החדש, כבר בבוקר ייפתח שוב התיק המדובר, ותגובה תימסר בהתאם.

נוכח הוראות חוק האזנת סתר, אנו מנועים מלהביא כאן את פרטי שיחות ליברמן-נתניהו, שתומללו ככל הנראה בניגוד לצו בית משפט, כל עוד לא תינתן לכך הסכמת אחד מבעלי השיחה או הרשאה על-ידי גורם מוסמך. אחד המסמכים מובא כאן בחלקו [ראו צילום], והוא מהווה ראיה לקיומן של שיחות שתומללו ככל הנראה בניגוד לצו בית המשפט. ממידע שהובא אלינו עולה, כי באותם ימים נהגו ליברמן ונתניהו לשוחח, מדי כמה ימים, בעניינים שונים, ובמיוחד בעניינים פוליטיים רגישים שנגעו למהלכי הבחירות. מכאן החומרה הגדולה של הקלטת השיחות על-ידי המשטרה, ובמיוחד תימלולן.

המידע הזה שגרעין ממנו כבר נחשף כאמור, מובא כאן, בפרטי פרטים, על-ידי סטניסלב יאז'מסקי, מהנדס במקצועו, ששימש כחוקר עד ספטמבר 2000. יאז'מסקי התפוטר מיאחב"ל, בעקבות חילוקי דעות קשים עם מזרחי. במשך יותר משנה שמר על דממה. הוא ניסה להשתלב בעבודה בחברות שונות, ולנוכח החקירה נגדו, מעצרו ותחושתו כי הוא נרדף, ועקב קשרים שיצר עם גורמים מסוימים, הוא החליט לעקור מישראל יחד עם בני משפחתו. ואכן, ביום ה' ( 10.1.02) עזבו אחרוני בני משפחתו את הארץ. עוד קודם לכן חתם יאז'מסקי על תצהיר בפני עו"ד חנן גולד מתל אביב, ובו גולל את שאירע לטענתו. למקורביו אמר, כי נאלץ לנהוג כך ולעקור מישראל, מחשש שיתנכלו לו.

יאז'מסקי טוען בתצהיר, כי בהיותו בעל ניסיון עשיר בתחום מערכות ממוחשבות, ועקב היותו בוגר קורס חקירות עבירות מחשב, הוא מונה ב-1998 לראש פרויקט מחשוב מערכות האזנות סתר של היחידה (ד"ש - "דיסק שמע", מתוצרת חברת אפרת) - בפיקודו של רב-פקד שאול הניגמן. לדבריו, מרגע מינויו של משה מזרחי למפקד היחידה, "החלו ביחידה לעבור עבירות חמורות על דיני מדינת ישראל, השחתת מידות, שימוש לרעה בכוח השררה, התעלמות מהנחיות פה"ק (פקודות הקבע) והפרת כללי מנהל תקינים, דיווח כזב לפיקוד בכיר". שיבוש הליכי חקירה ומשפט, הוא כותב, "הפכו נורמה ביחידה. הפגיעות בדיני מדינת ישראל במסגרת היחידה לא היו תופעה מקרית, אשר בוצעו בתנאים קיצוניים בלית ברירה, אלא שיטה מחושבת לצורך השגת מטרות אשר הוצבו בפני היחידה על-ידי תנ"צ מזרחי - המטרה מקדשת את האמצעים".

יאז'מסקי מספר בתצהירו, כי בשיאה של מערכת הבחירות לכנסת ולראשות הממשלה (שהתקיימו במאי 1999) שהחלה כבר ב-1998, הגיעה הוראה מטעם תנ"צ מזרחי, לעלות עמדות להאזנות סתר למספר פעילים פוליטיים", בינהם: יהודה דרעי, אחיו של אריה דרעי; דוד אפל, איש עסקים; ואביגדור ליברמן, אז פעיל פוליטי, שהקים תנועה פוליטית חדשה והתמודד על חברות בכנסת. המשטרה ביקשה מבית משפט צו האזנה בטענה שליברמן חשוד בעיסוק בסחר בינלאומי בלתי חוקי, ונמצא בקשרים עם נציגים של הפשע המאורגן במדינות חבר העמים. בצווים, טוען יאז'מסקי, נכללה הנחיה חד-משמעית של בית המשפט המתיר האזנה ותימלול של שיחות הקשורות לחשדות בגינם הוצאו הצווים.

אלא שלא כך נהגו ביאחב"ל. לדבריו, משה מזרחי נתן פקודה מפורשת אשר עמדה בניגוד לצו השיפוטי, לפיה חלה חובה על המשקלטים המוצבים בעמדות האזנה לליברמן, לתמלל את כל השיחות שלו ושל מקורביו מבלי לשים לב לנושא השיחה. מזרחי, טוען יאז'מסקי, דרש וקיבל את התמלילים של השיחות הפוליטיות בעותק יחיד לו באופן אישי. לעיתים ירד מזרחי אישית לחדר השיקלוט ונטל בעצמו את התמלילים. "לרוב הנוהל היה שהמשקלט ו/או ראש המחלק רפ"ק ג. הניגמן היו מעלים את החומר למשרדו של תנ"צ מזרחי ישירות. על הדפים נרשם 'לידי מזרחי אישית'. כל זה נעשה פעמים רבות מלספור אל מול עיני". בשלב מאוחר יותר, הוא מגלה, "מינה מזרחי את רב-פקד אוסנת לתפקיד קצינת 'קישור'", היא שהיתה ממונה על העברת התמלילים האסורים אליו. "באחד הימים, ממשיך יאז'מסקי ומגולל את סיפורו, "זומן המשקלט הקבוע על עמדות האזנה של א. ליברמן, רס"ל אדי גוטמן, לשירות מילואים. נוצר מצב שלא היה איש שיקלוט השולט בשפה הרוסית בעל סווג ביטחוני הולם כדי להחליפו (הרבה משיחותיו של ליברמן וסביבתו התנהלו בשפה הרוסית). בנסיבות אלה פקד עלי מפקד המחלק רפ"ק ש. הניגמן לאייש בעמדות הנ"ל".

יאז'מסקי טוען בתצהירו, כי הוא נדרש באותו שלב להקליט גם את השיחות האסורות על-פי הצו, והודיע על סירובו גם לרפ"ק הניגמן, בנוכחות ראש מפלג הערכה נצ"מ לאה ליפשיץ. לדבריו, הוא עמד על כך שתינתן לו הוראה בכתב, וכי בנסיבות אלה הוא אינו מוכן להפר צו בית משפט בצורה גסה. לדבריו, עקב סירובו התבקשו אחרים לעשות את המלאכה האסורה. תעתיקי אותן האזנות סתר והתמלילים האסורים הגיעו לידיו, בתוקף היותו האיש האחראי על גיבוי הקבצים המתומללים, ולכן הוא הבין כי העבריינות ביאחב"ל נמשכת. יאז'מסקי מגלה בתצהירו, כי באפריל 1999 (חודש לפני הבחירות) סירב רס"ל אגי גוטמן - אשר אייש את עמדות האזנה לליברמן - לתמלל שיחה פוליטית מובהקת בין ליברמן לנתניהו (אז ראש ממשלה מכהן). עקב סירובו הוטל הדבר על ראש מחלק, רפ"ק אתי סאלם, שקיבלה את הפקודה ממשה מזרחי.

יאז'מסקי מוסר עוד בתצהירו, כי גם במהלך חקירתו של עופר נמרודי, ובשלבי המשפט השונים, אירעו דברים מוזרים. בתחילת המשפט נדרשה המשטרה - כנהוג וכמקובל על-פי החוק - להעביר לידי ההגנה את כל חומר החקירה, לרבות את התמלילים של עדי ההגנה. ואולם, לדבריו, הוא נדרש על-ידי אחת מקצינות היחידה להעתיק קטעי שיחות של עדי מדינה "ולא במלואם כפי שמקובל. המניעים לכך הוסברו בכך שבשיחות קיימים דברים אשר עלולים לפגוע במהימנות של העדים בעיני בית המשפט ועל-ידי כך יפגע המשקל הסגולי של הראית שנאספו בתיק". יצויין, כי בנושא דומה אחר (בפרשת נמרודי) נחקר מזרחי בבית המשפט, ובחקירה הנגדית נאלץ מזרחי להודות בכך ששמר בכספתו חומר חקירה אחר שהיה עשוי לסייע לנמרודי בהגנתו, ולא העבירו לא לפרקליטות ולא לסניגוריה. השופטת ברכה אופיר-תום מתחה על מזרחי בשל כך ביקורת נוקבת בהחלטה שניתנה בזמנו, ושבה והעירה על כך בפסק הדין שניתן לפני כמה חודשים. אולם למרות זאת, היועץ המשפטי לממשלה נמנע ממיצוי הדין עם מזרחי בנושא זה, וסירב להורות למחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) לפתוח נגדו בחקירה.

סטניסלב יאז'מסקי פעל בדרך לא דרך להגן על עצמו. מתברר, כי החוקר-מהנדס, שמונה כאחראי על מערכת ד"ש (דיסק שמע), והחזיק למעשה את כל הגיבויים של מאות החקירות שנוהלו במשך השנים על-ידי יאחב"ל, הכין לעצמו פוליסת ביטוח.

מתברר, כי בעקבות העימותים בינו לבין מפקדיו - על-רקע מה שגילה בתוך היחידה, ואולי בגלל סיבות אחרות שאינן ידועות עתה, הכין יאז'מסקי עבורו ועבור חבריו לעבודה, פוליסת ביטוח. "אני העתקתי את כל תכולת ספריית הגיבוי לקובץ מוצפן ומוגן ואילו את ספריית הגיבוי עצמה מחקתי. את הקובץ הזה בדיוק הריני למסור יחד עם תצהירי זה", כותב יאז'מסקי בתצהירו. משמעות הדבר: לפיו דבריו, יאז'מסקי - שיצא כאמור לחו"ל - נטל לעצמו-להגנתו, מאות ואולי אלפי תמלילים שנשמרו ביאחב"ל, הנוגעים לעשרות ואולי יותר חקירות, מן הרגישות ביותר במדינת ישראל (כולל ביטחוניות), ומחק אותם ממחשבי המשטרה. עכשיו הם מוחזקים ברשותו, ואם ייפלו לגורמים זרים, הרי שעלול להיגרם נזק עצום למהלכי חקירה ולביטחון המדינה.

יאז'מסקי מספר, להגנתו, מדוע הוא החליט לפעול בדרך זו - של הגשת תצהיר ויציאה לחו"ל. לדבריו, מיד לאחר החשיפה בגלובס בנובמבר 2000, נהגה בו המשטרה בגסות וניהלה נגדו חקירה דורסנית. ואילו הפרקליטות, ובראשה פרקליטת המדינה עדנה ארבל, לא רצתה לפתוח בחקירה לגילוי האמת. הוא מספר עוד, כי כעבור 30 יום מסיום ההגבלות שהוטלו עליו על-ידי החוקרים, יצר עימו קשר יו"ר ועדת הביקורת של הכנסת דאז, השר לביטחון פנים עוזי לנדאו. בשיחה עימו הוא ביקשו להיפגש עם אנשי המחלקה לחקירות שוטרים, ו"כך עשיתי. נפגשתי עם חוקרי מח"ש במשרדיהם ברחובות. הודעתי להם שאני מוכן למסור עדות מלאה ומפורטת, זאת בתנאי שתובטח לי חסינות". במציאות, הוא טוען, לא רק שלא נפתחה חקירה פלילית נגד תנ"צ מזרחי, אלא, שכעבור מספר ימים התראיינה עדנה ארבל והודיעה לתקשורת, כי בבדיקה שנערכה על-ידה יחד עם ראש אח"ק, ניצב יוסי סדבון, נמצא שאין כל ממש בהאשמות שהועלו כנגד תנ"צ מזרחי בכתבה של עיתון גלובס... כשהבנתי שלא יניחו לי לנפשי, ולא יתנו לי ומשפחתי לחיות בארצי ... עלי לעזוב את הארץ. למען לייצור לעצמי פוליסת ביטוח עשיתי תצהירי זה". יאז'מסקי חתם על התצהיר בטורנטו, קנדה, בפני עורך הדין הישראלי חנן גולד.

הפרשה התגלתה ביום 9.11.00, בעיתון גלובס, על-ידי כותב שורות אלה. לפי אותו פרסום, עלה חשד כי תנ"צ (כדרגתו אז) משה מזרחי, הורה לכמה מפקודיו לתמלל גם שיחות שנאסרו על-ידי בית המשפט, בהן שיחות של ליברמן-נתניהו. אחד החוקרים שבהם דובר הוא סטניסלב יאז'מסקי, שנדרש, על-פי טענתו, לתמלל גם שיחות של ליברמן-נתניהו שנאסרו בצו בית המשפט.

בעקבות אותה חשיפה, שפורסמה למחרת גם במעריב (אמנון דנקנר קרא אז לפתוח בחקירה), פתחה המשטרה בחקירה דווקא כנגד יאז'מסקי, בחשד לשיבוש מהלכי חקירה, בדרך של הוצאת מידע מיאחב"ל, לרבות המידע בדבר תמלילי השיחות.

ביום 15.11.00 הגיעו חוקרי היחידה הארצית לחקירות הונאה לביתו של יאז'מסקי, ולאחר מכן למקום עבודתו (בחברת V סקיור). הם חקרו אותו עד שעות הצהריים המאוחרות. החקירה החלה ב-5:00 בבוקר. בהליכי החיפוש, החקירה והמעצר בביתו השתתפו כשבעה שוטרים. יאז'מסקי שוחרר בערבות לאחר 11 שעות חקירה, ונדרש להימנע מקיום שיחות עם עיתונאים ועם חברי כנסת.

מייד לאחר החשיפה פנה ליברמן בתלונה חריפה אל היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין, בדרישה לפתוח בחקירה כנגד יאחב"ל בכלל ומשה מזרחי בפרט. אלא שכאמור, גורמי התביעה בחרו לפתוח בחקירה פלילית כנגד יאז'מסקי בלבד. במקביל התקיימה בדיקה "שקטה" בפרקליטות, מבלי שנגבו עדויות כדין מהגורמים הרלוונטיים לפרשה. הבדיקה, או נכון יותר מלאכת הטיוח, נערכה על-ידי פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, בתיאום עם היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין. וכך, ביום 19.11.00 הוצאה הודעה רשמית על-ידי משרד המשפטים, ובה נקבע כי מזרחי לא הורה לצותת בניגוד לחוק ובניגוד לצו בית משפט לראש הממשלה בתקופה הרלוונטית, בנימין נתניהו ולח"כ אביגדור ליברמן.

משרד המשפטים מסר אז, כי הבדיקה נערכה על-ידי ארבל לפי בקשתו של היועץ המשפטי לממשלה. ארבל בדקה נושא זה עם ראש אגף החקירות במשטרה דאז, ניצב יוסי סדבון. בדיקתה של ארבל טיהרה לכאורה את מזרחי מהחשד שהועלה נגדו. ואולם, המידע המשיך לזרום. לפי המידע עולה, כי ביאחב"ל אכן תימללו שיחות אסורות, ועשו בחומר שימוש בלתי חוקי לכאורה - כל זאת בעת שכיהן מזרחי בתפקיד מפקד יחידה זו.

ביום שישי (11.1.02) בערב פרסמה העיתונאית איילה חסון (ערוץ 1) ידיעה לפיה יאז'מסקי חתם על תצהיר, ובו הוא מאשים את משה מזרחי בשימוש בלתי חוקי לכאורה בהאזנות סתר שהוגבלו בשימוש על-ידי בית המשפט. נדגיש, כי בית המשפט התיר הקלטת שיחות של ליברמן עם אחרים. ואולם, בית המשפט אסר תימלול שיחות שאינן נוגעות לחשד שהועלה כנגד ליברמן. המשטרה מסרה בתגובה לערוץ 1, כי המדובר בחומר ממוחזר שאינו נכון.

עתה, כאמור, הובאו לידיעתנו מסמכים חדשים, לפיהם שיחותיהם של ליברמן-נתניהו לא רק הוקלטו, אלא גם תומללו. מסמכי שיחות מתומללות כאלה הובאו לידיעתנו. מהמסמכים ומהמידע הרב עולה הטענה, לפיה ביאחב"ל חרגו מהוראות החוק ומצווים של בית המשפט. במקרה של ליברמן, הוקלטו ותומללו גם שיחות ליברמן-נתניהו.