העת דומע על נייר...
רוקם הוא שיר חיים קצר.
המחשבה לו האתגר,
לנצור כל רגע נהדר.
מילים חמות מלהבה...
עם חרוזים של אהבה.
רוחות הנפש בפריון,
מעוברים מהדמיון.
בשקט, שלפני מבול,
מצעד דמויות על זמן שאול...
כל יקירי דמיון חופשי
עולת מנסתרי נפשי.
עתה נותר רק להמתין...
לנס, שעת לנו מכין.
להתרווח, ליהנות...
מהכתיבה בטעם של עוד.