נשרפה חיים וספר תורה בידה

במוזאון יד ושם יש אגף מקודש מיוחד לדפי העדות. ב"דפֵּי העֵד" נחשפים הבאים למשכן 'יד ושם', לעדויות כתובות, שרועדות מעוצמת הזוועה. בין העדויות הלב קופא למקרא עדות על מותה הנורא של צעירה בשם מרים. מוסרת העדוּת היא בת משפחתה והיא מציינת, ששם נעוריה של מרים הוא מרים ז'יטלני. מי שמסרה את העדות היא אחיינית של אותה צעירה שנספתה. לפי דף העדות - מרים הייתה מורה בבית ספר 'בית יעקב', בעיירה קטנה ליד ורשה.

מרים ז'יטלני נקראה להוציא מההיכל ספר תורה, לשאת אותו אל הרחוב. לפי העדוּת הנאצים שפכו נפט על ספר התורה ופקדו על מרים לשרוף אותו. מרים סֵרבה, והנאצים שרפו אותה בּדם קר, בּוערת וספר התורה בידָה. בעקבות העדוּת המצמררת הזאת כתבתי את השיר "וָאעֱבור עלייך ואראֵך".

ואעֱבור עלַייך ואראֵך / הרצל חקק

בעקבות עדות במדור 'דפֵּי העד' בהיכל "יד וָשם"


יֵשׁ מִלִּים שֶׁפּוֹחֲדוֹת לָצֵאת לָאוֹר.
מִתְכַּוְּצוֹת שְׁבוּרוֹת. שְׁבוּיוֹת בַּבּוֹר.
אֵיךְ תִּגַּעְנָה אֶצְבְּעוֹתֵיהֶן הָרַכּוֹת
בְּעוֹלָם שֶׁחָרַג מִצִּירוֹ, כָּבָה אוֹרוֹ.

זֶה רַק שָׂרִיד. עוֹד דַּף עֵד אִלֵּם
נֶעֱצָב וְנֶעֱטָף בַּעֲנָוָה, בְּאָבָק. יָתוֹם
בְּלֶב כּוֹכַב הָאֵפֶר הָאִלֵּם, בְּ"יָד וָשֵׁם".
יְהוּדִיָּה בַּת דּוֹרוֹת וְעַם, שְׁמָהּ מִרְיָם.
שֵׁם נְעוּרִים, זִ'יטְלָנִי. הַדַּף מִתְכַּסֶּה.
בְּרֶתֶת מַחְשֶׁה. אֵד חָרִיף וְקָשֶׁה.
רֵיחַ נֵפְט חוֹנֵק. שׁוּב נִסְפָּג וְצוֹעֵק,
עוֹדוֹ מְטַפְטֵף. דַּף עֵדוּת נוֹקֵּב.
חָרוּךְ וְנִצְבָּט בּוֹ הַלֵּב.

מַחֲרִישָׁה שִׁירָה, אֵיכָה אֹמֶר
יוּכַל לְהַבִּיעַ, אֵיכָה בְּשָׂפָה אֱנוֹשִׁית
תִּגַּע בָּאֶרֶס, בַּמַּלְאָךְ הַמַּשְׁחִית.

מַה תְּדוֹבֵב, מַה תְּיַבֵּב וְנִכְחָהּ
הַחוֹלֶמֶת חָשָׁה בַּבּוֹר. בְּגֶשֶׁם שָׁחוֹר.
רוֹעֶדֶת גַּלְמוּדָה, מִרְיָם, מוֹרָה נְסִיכָה
בְּעִיר שֶׁחָשְׁכָה. יְהוּדִיָּה חִוֶּרֶת, בְּוַרְשָׁה
הַבּוֹעֶרֶת. אֹפֶל נָאצִי כָּבַש ויִשְׁטֹף עֵינֵיהֶן.
תַּלְמִידוֹתֶיהָ מִ"בֵּית יַעֲקֹב". כְּשֶׂה נִגְרְרָה
בְּאֶמְצַע הָרְחוֹב, בְּפַרְגּוֹל זֵד, בְּיָד אֲרוּרָה.

הַאִם מִלִּים יֻכּוּ יְשֻׁסְּפוּ בְאִבְחָה
אַחַת. שְנַת 1941. קַת הָלְמָה בְּמִרְיָם
לַעֲקֹר מֵהַהֵיכָל סֵפֶר תּוֹרָה לָרְחוֹב.
הַשָּׂפָה מְשֻׁתֶּקֶת. אֵיךְ תַּבִּיעַ רֶשַׁע, אֶגְרוֹף.
"שִׁפְכִי נֵפְט עַל סֵפֶר הַתּוֹרָה". קָשָׁה הַגְּזֵרָה.
עֵינֵי טֶרֶף מַלְתָּעוֹת, בַּרְזֶל מַסְרְקוֹת.
צְלַב הַקֶּרֶס בְּצַוָּארָהּ. בְּבִכְיָהּ. בְּמֹעַל יָד.

עֲוִית וְקֶצֶף וְזַעַם עַל הַקְּדוֹשָׁה שֶׁסֵּרְבָה.
מִשְׁלַחַת מַלְאָכִים רָעִים נוֹעֶצֶת צִפָּרְנֶיהָ
בְּמִטְפַּחְתָהּ עַד הִבָּקֵעַ. מִרְיָם זַכָּה
בְּעֵין הַסְּעָרָה. מְחַבֶּקֶת חַיִּים. סֵפֵר תּוֹרָה.
תְּנַתֵּר אֵלֶיהָ זְרוֹעַ מִפְלֶצֶת כְּבֵדָה.
הָעֵדוּת בַּחֲרָדָה. תָּעִיד שׁוֹתֶתֶת לְאִטָּה.
הַדַּף נִשְׁאָר, מִרְיָם לֹא שָׂרְדָה.
שָׁפְכוּ בְּמַדֵּי שְׁחוֹר נֵפְט, נָפְלָה שְׁדוּדָה.
נִשְׂרְפָה חַיִּים מִרְיָם הַשְּׁבוּיָה. הַשְּׁבוּרָה.
בְּיָדָהּ כְּתִינוֹק פּוֹעֶה. סֵפֶר תּוֹרָה.

בְּהֵיכַל הַשֵּׁמוֹת. הַשֵּׁם הַזֶּה צוֹעֵק וְהוֹלֵם.
בִּדְמִי יָמֶיהָ, אֵפֶר בְּעֵינֵיהָ, וְלַמִּלִּים
קָשֶׁה לְהַבִּיט בַּבִּטּוּי שֶׁבְּקֹשִׁי נוֹשֵׁם.
בַּצֵּרוּף הַמְּדַמֵֹם.
מִרְיָם נֶעֶקְדָה עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם.

הַדַּף בּוֹכֶה עֵת מַשָּׂא הַשִּׁירָה
כּוֹרֵעַ. כָּבֵד בִּדְמָעוֹת. בָּעֲנָנִים.
לִצְפּוֹת. בַּלֶּהָבוֹת. וּמִמְעוֹף יָמִים
הַשָּׂדוֹת מָלְאוּ דָּמִים. נֶחֱנָק הַדַּף.
עוֹדוֹ מִתְיַפֵּחַ כְּיֶלֶד בְּכָל אוֹת.
צְלִיל מְלֻבָּן עַד מוֹת. בְּדָמֶיהָ
חַי וְחוֹרֵךְ.

וָאֶעֱבֹר עָלַיִך וָאֶרְאֵךְ