עשר שאלות לנושאים ונותנים עם אירן

לנוכח אפשרות חידוש השיחות בין אירן לבין "קבוצת וינה" (ארצות הברית, צרפת, רוסיה וסבא"א) אינך יכול אלא לתהות האם יהיה זה הפעם "הדבר האמיתי", או תכסיס אירני נוסף שכל תכליתו תהיה להרוויח זמן. למרות שבתחילה אירן עיכבה את פתיחת הדיונים, היא המליצה לקבוצת וינה מאוחר יותר שלא לעכבם.

בניגוד לשיחות שהחלו עם קבוצת P5+1 בג'נבה באחד באוקטובר 2009, שהיו אמורות להעלות על השולחן את כל קשת הנושאים הפתוחים בין אירן לבין שאר העולם, קבוצת וינה דנה רק ב"החלפה" - העסקה המוצעת לפיה אירן תוכל לקבל אורניום המועשר כדי ל-20% בצורת מוטות דלק גרעיני בעבור כור המחקר שלה בטהרן (TRR), בתמורה לאורניום אירני המועשר כדי 3.5%. אירן נתנה בתחילה את הסכמתה לעסקה זו, התנגדה לה מאוחר יותר, ואז שבה והסכימה לעסקה טובה יותר מבחינתה, פרי תיווכן של ברזיל וטורקיה, שארצות הברית לא נתנה לה את הסכמתה.

הדברים השתנו מאז אוקטובר 2009. אירן המשיכה להעשיר אורניום והחלה להעשיר את האורניום המועשר שלה מ-3.5% לכדי 20%, צעד המקרב אותה מאוד ליעד של אורניום המועשר לדרגה צבאית. מועצת הביטחון הטילה סנקציות חריפות יותר שהשתלבו בסנקציות שהוטלו על-ידי ארצות הברית, האיחוד האירופי ומדינות אחרות, ואלו מתחילות לתת את אותותיהן באירן ולהכאיב לה, מה שמהווה אולי את הסיבה להסכמתה של זו לחידוש השיחות. ואולם, בעוד שמטרתה של העסקה המקורית הייתה ליטול מאירן את כמות האורניום המועשר בדרגה של 3.5% אותו היא יכלה להעשיר עוד עד לכמות הנדרשת ליצירת פצצת הגרעין הראשונה שלה, עסקה דומה, אילו הייתה נחתמת היום, לא הייתה משיגה זאת. אירן הספיקה לאגור מאז כמות הגבוהה מזו הנחוצה לה לייצור שתי פצצות גרעיניות, והרחקתה של הכמות המקורית לא יהיה בה כדי למנוע ממנה אפשרות זו.

למרות שאירן הסכימה לשבת ולדבר, אין לפרש זאת כסימן לכך כי המצב משתנה. אירן היא יריב ערמומי, המיומן במשחק של משא-ומתן עקר. במסגרת קבוצת וינה תמצא עצמה ארצות הברית בנחיתות מסויימת בהשוואה לדיונים המקוריים שנוהלו בג'נבה, במיוחד אם ברזיל וטורקיה יכללו בשיחות אלה.

מאמר מערכת של ה"ניו-יורק טיימס" (6 באוגוסט) שציטט את הנשיא אובמה המדגיש "את הצורך להתוות 'מסלול' ברור של צעדים שאירן יכלה לנקוט על-מנת לשכנע את העולם כי היא אינה מפתחת אמצעי לחימה גרעיניים", תהה מדוע אין אובמה ספציפית מפרט את מהותו של אותו ה"מסלול". למעשה, המקסימום שניתן לעשות הוא להבטיח כי כל פעילות אירנית הקשורה לנשק הופסקה באופן הניתן לאימות.

שלושה נושאים עיקריים המכסים עשר שאלות צריכים לשמש כקו מנחה בעבור הצוות האמריקני כאשר זה יתיישב לנהל שיחות רציניות עם האירנים:

מסגרת השיחות

1. האם יוגבלו השיחות לנושא הדלק הדרוש לכור המחקר בטהרן?

הגבלת השיחות לא תתרום דבר להפגת החשדות כי אירן ממשיכה בדרכה במסלול של פיתוח נשק. לוח הזמנים שלה להשגת פוטנציאל ההחזקה בנשק גרעיני ראשון לא ישתנה, ולכל היותר, לוח הזמנים שלה לרכישת מאגר נשק גרעיני יעוכב בשנה אחת. זניחת המאמץ לקיום דיונים רציניים ולפתרונה של הסוגיה הגרעינית רק יתנו בידיה של אירן יותר זמן כדי להשיג את יעדיה. בנוסף לדיון בדבר עסקת ההחלפה, חייבות השיחות לעסוק גם בסוגית עמידתה של אירן בהחלטות מועצת הביטחון.

התנאים של עסקת החלפה

2. במקרה של החלפה, האם יבוצעו העשרת האורנים לדרגה של 20% ולאחר מכן ייצור הדלק לכור המחקר בטהרן (TTR) על האורניום המועשר שיסופק על-ידי אירן?

זה לא יהיה התרחיש על-פי העסקה שתיווכו ברזיל וטורקיה, והאורניום יוחזר לאירנים אם אספקת הדלק לא תתרחש תוך פרק הזמן הלא סביר של שנה אחת.

3. האם תחדל אירן מתהליך העשרת האורניום שלה לדרגה של 20%?

המשך דבקותה בתוכנית ההעשרה שלה לכדי 20%, יצביע על כך כי מטרתה של אירן היא להתקרב יותר לאורניום בדרגת העשרה צבאית ולא ייצור הדלק עבור כור המחקר בטהרן, מכיוון שאין להם את הטכנולוגיה הנדרשת לייצור מוטות הדלק הגרעיני מן האורניום המועשר, ומכיוון שתעמוד לרשותם אספקה מובטחת של דלק גרעיני להפעלת כור המחקר בטהרן.

4. האם תעביר אירן את המלאי שלה של אורניום המועשר בדרגה של 20% כחלק מן ההסכם?

הנושא מהווה כמעט conditio sine qua non ("תנאי בל-יעבור") לכל עסקה. התעקשותה של אירן על השארת האורניום המועשר בדרגה של 20% בידיה יצביע כמעט בוודאות על כוונות הזדון שלה.

5. האם אירן תשלם בעבור הדלק אותו היא תקבל לשימוש בכור המחקר בטהרן?

למרות שהנושא הוא בעל חשיבות משנית, יהיה בו כדי להצביע על נכונותה של אירן לחתום על עסקה הוגנת.

עמידתה של אירן בדרישות של סבא"א ושל מועצת הביטחון

6. האם תעמוד אירן באופן מקיף ב"השהייה המתמשכת של כל פעילות הקשורה להעשרה ולעיבוד מחדש ולפרויקטים הקשורים במים כבדים"?

זה מהווה למעשה את ליבת הנושא. השהייה זו מהווה את דרישתה של מועצת הביטחון, ואת הסיבה להטלת סנקציות על אירן. סוגיה זו היוותה את הבסיס למפגש ז'נבה בחודש אוקטובר 2009. הדרישות דלעיל הוסטו על-מנת לנסות ולהשיג תחילה עסקת החלפה, והן היו צריכות להמשך באותו מועד. זמן יקר אבד כאשר הדבר לא נעשה.

שלושת השאלות שלהלן בוחנות נושא זה, שהרי ההשהיה של פעילות ההעשרה בלבד אין בה די כדי לעצור את ההיקף המלא של הפעילות שעלולה להתחדש בהיקף גדול, כפי שהדבר אירע בעבר כאשר אירן חפצה בכך:

7. האם תשוב אירן לכבד את מחויבויותיה במסגרת הפרוטוקול הנוסף) של הפיקוח?

8. האם תחדל אירן להתקין צנטריפוגות נוספות בכל המתקנים?

9. האם תפסיק אירן לפתח סוגים חדשים של צנטריפוגות?

והנושא האחרון:

10. האם יהיה כל הסכם עם אירן כרוך בביטול הסנקציות?

ביטול זה יהווה ככל הנראה דרישה אירנית מקדימה לחתימה על כל הסכם. בשלב ראשון לא יוטלו סנקציות נוספות על אירן. הסנקציות יושהו אז רק בכפוף לאישור בדבר עמידתה של אירן בתנאים על-ידי סבא"א, בהתאם לנוהלי הפרוטוקול הנוסף. בכל מקרה, הסנקציות צריכות להיות מושהות, בכפוף לאישורה של מועצת הביטחון, לתקופה קצובה, של שלושה חודשים, למשל. כל השהייה עוקבת של הסנקציות תחייב את אישורה של מועצת הביטחון, והיא תבוא לסיומה באופן אוטומטי אלא אם יוחלט אחרת באופן ספציפי.

טוב יעשו הגורמים המנהלים את המשא-ומתן עם אירן אם לא יוותרו בנקודות חשובות אלה. מדובר אולי בהזדמנות האחת האחרונה כדי לעצור את המשחק האירני שכל תכליתו היא להרוויח זמן. ההחלפה איבדה מכוח המשיכה שלה, ודבר לא יצליח להשיב את המצב לקדמותו כפי שהוא היה בחודש אוקטובר 2009. העיסוק בסוגיית ההחלפה לבדה תביא בוודאי את אירן קרוב יותר ליעדה: הפוטנציאל ליכולת החזקת נשק גרעיני תוך פרק זמן ההולך ומתקצר ככל שחולף הזמן.