חיים שני, מנכ"ל משרד האוצר, הוא איש היי-טק מובהק. אומנם מאז נובמבר 2009 הוא מכהן בתפקיד מנכ"ל משרד האוצר, אך לפני כן שימש בתפקידים בכירים בענף ההיי-טק. בין השאר היה מנכ"ל 'נייס', אחת מחברות ההיי-טק הגדולות והמובילות בישראל, וכן מנכ"ל 'אפלייד מטיריאלס ישראל'.

עכשיו, שהוא מנכ"ל משרד האוצר, הוא מבקש לקדם את התחום הקרוב לליבו, ענף התעשיות עתירות הידע. לפני שבועות מספר פרסם משרד האוצר תוכנית מקיפה לקידום תעשיות עתירות ידע. אין זו הפעם הראשונה שהממשלה מפרסמת תוכניות לקידום ההיי-טק, שפרט למילים לא מתפתח מהן שום דבר. כך למשל היה בתקופת פיצוץ בועת ה'דוט קום' בשנים 2002-3. היו הרבה דיבורים אך מעט מעשים. למעשה, מאז שנת 1992, כשהממשלה יצאה עם תוכנית יזומה שבמסגרתה מימנה חלקית קרנות הון סיכון, ממשלות ישראל לא יצאו עם תוכנית מקיפה, אני מעז לומר לאומית, לקידום התעשיות עתירות הידע בישראל.

ואכן מדובר הפעם בתוכנית מקיפה, תוכנית כוללת, הוליסטית, שמנסה לטפל במכלול הבעיות של הענף: החל בחינוך הטכנולוגי שאמור לספק את כוח האדם, דרך יצירת סטארט-אפים, מימון ושלב האקזיטים, כולל הקשר בין התעשיה והאקדמיה והתעשיה והממשלה. אך למרות ואולי בגלל שהתוכנית כל כך גרנדיוזית, יש מקום להרבה סימני שאלה. מצד שני, אולי העובדה שהיא נדחפת על-ידי איש היי-טק מובהק תביא בכל זאת להצלחתה.

שני עצמו סיפר ל'מקור ראשון': "כשנכנסתי לתפקיד ועל-רקע העבר שלי, שר האוצר פרופ' יובהל שטייניץ ביקש ממני להכין תוכנית מקיפה לקידום ענף התעשיות עתירות הידע, וכך עשיתי. התוכנית שהצגנו בכנס השנתי של ארגון תעשיות ההיי-טק בשבוע הראשון של חודש יוני היא הביטוי לכמה חודשי עבודה אינטנסיביים. זאת תוכנית מקיפה, הוליסטית אם תרצו, שמתכוונת לטפל בכל ההיבטים של התעשיה, מהשלב השורשי של החינוך ועד להפיכת חברות הסטארט-אפ לגורם שעומד על שתי רגליו, בכלל זה אקזיטים".

התוכנית שלכם אכן כוללת, אך יש כמה סעיפים שמעוררים שאלות. התוכנית מתייחסת בין השאר לאחת הבעיות הכואבות של הענף - היעדר משקיעים מוסדיים בהיי-טק המקומי. אתה אומר שתשכנעו משקיעים מוסדיים מקומיים להשקיע בקרנות הון סיכון מקומיות. אני שומע את הדברים האלו מפי שרי האוצר כבר 15 שנים, ולא יצא מכך שום דבר. מדוע אתה חושב שלכם זה יצליח?

"התוכנית שלנו היא כוללת ומשולבת. לא ניתן לקחת סעיף אחד ולהתעלם מכל השאר, כי אז היא מאבדת מהייחודיות שלה. קל מאוד להיתפס לסעיף של המשקיעים המוסדיים המקומיים ולהתעלם מהשאר. אחד המאפיינים העיקריים של התוכנית הוא האלמנט המקומי כחול-לבן. אני סבור שיש חשיבות לכך שגם המשקיעים המוסדיים של ישראל ישקיעו בהיי-טק.

"מדוע הפנסיונר של מכבי האש בארה"ב או עובד מדינה בקליפורניה ייהנה מהשקעות בהיי-טק הישראלי ואילו הפנסיונר הישראלי לא? בארה"ב המשקיעים המוסדיים משקיעים כ-2.0% מהנכסים הפיננסיים שלהם בתעשיות עתירת ידע, בהון סיכון. כאן זה זניח. בקושי מגיעים ל-0.2% מתוך ההשקעות הפיננסיות של המשקיעים המוסדיים.

"רוב ההשקעות בתעשיות עתירות ידע בישראל באות מבחוץ, וזה לא בריא. ענף התעשיות עתירות הידע מעסיק כ-270 אלף אנשים, מייצר כ-15% מהתוצר בישראל ומהווה כ-41% מהייצוא התעשייתי. אני סבור שהמימון לענף חשוב ומרכזי זה צריך לבוא גם ממשקיעים מוסדיים מקומיים".

איש אינו מתווכח עם הנחות היסוד האלו. מה שאני רוצה לדעת הוא מדוע המשקיעים המוסדיים המקומיים שלא משקיעים באופן ממשי בהיי-טק מאז 2002, יסכימו להשקיע בקרנות הון סיכון דווקא עכשיו.

"כי טרחנו לברר מה מפריע למשקיע המוסדי, ממה הם חוששים. ואנחנו יוצאים עם תוכנית שעשויה למתן את חששותיהם. שמענו הרבה סיבות לשאלה מדוע הם לא משקיעים בקרנות הון סיכון מקומיות, החל בניסיון לא מוצלח בשנת 2000, דרך הסתייגות מדמי הניהול הגבוהים וכלה בהצגה חשבונאית מזיקה של ההשקעה בקרנות הון סיכון במאזנים. השקעה בקרן הון סיכון באה לידי ביטוי חישובי במאזנים רק כעבור כמה שנים טובות, וכל הזמן הזה ההשקעה מופיעה כהפסד הוני. ממה ששמענו מהמשקיעים המוסדיים, מתברר שיש כמה בעיות שאנחנו כממשלה לא יכולים להתמודד איתן, כמו למשל דמי ניהול, אך מה שאנחנו יכולים לעשות כדי לשפר את המצב, נעשה.

"אנחנו נציע כלי פשוט שיגן על המוסדיים מפני הפסד מלמטה, נציע ערבות, רשת הגנה. נהיה מוכנים לקחת על עצמנו חלק מן ההפסד. עוד לא קבענו מספר כלשהו, אך אני מעריך שזה ינוע בין 20% ל-25%. ערבות בהיקף כזה לא תשחרר את המשקיע מבדיקת הטיב של ההשקעה, אך היא בהחלט תמתן את חששותיו. ויש חששות. לא סתם השקעות אלו נקראות 'הון סיכון'. באמצעות רשת הביטחון נאפשר למשקיעים ולקרנות להתחיל בדיאלוג שהופסק מאז שנת 2002.

"אני רוצה להדגיש שהערבויות לא מיועדות להיות גלגל הצלה לעכשיו בלבד, אלא כלי שנכון להפעיל אותו גם במצב שהתעשיה מגייסת הרבה כסף וגם כשהיא מגייסת פחות. אני רואה בהצלחת הניסיון שלנו לעודד השקעות מוסדיות ישראליות פתרון לבעיה אסטרטגית מקומית".

במשך 15 שנה של קיום תעשיית היי-טק אזרחית מקומית, הייתה זו תעשיה שניתן לכנותה revolving"": מקימים סטארט-אפ, מקדמים אותו לשלב של גמר פיתוח, מוכרים אותו בעיקר בחוץ לארץ, ועם הכסף מתחילים את הכול מחדש. זה עבד כי זה ניצל עד למקסימום את יכולות ה-innovation - החדשנות שלנו. מדוע אתם, בתוכנית שלכם, רוצים לבסס את התעשיה על חברות גדולות?

"מה שאתה אומר נכון מאוד לתעשיית ה-IT, אך התעשיה עתירת הידע של היום שונה מאוד ממה שהייתה בשנות ה-90. יש חברות שעוסקות ב-IT, אחרות שעוסקות בביו-טכנולוגיה, במכשור רפואי, בננו-טכנולוגיה, יש מרכזי מחקר של חברות בינלאומיות ועוד. ענף התעשיות עתירות הידע אינו עשוי מקשה אחת. הוא התבגר מאז שנת 1992, ואני חושב שכמו שהקמנו חברות כמו 'צ'קפוינט', 'אמדוקס', 'טבע' ועוד, ניתן להקים עוד חברות גדולות כאלו שיהיו מובילות בתחומן ברמה גלובלית.

"אני לא רוצה להפסיק אקזיטים לחוץ לארץ. מה שאני מבקש לעשות הוא ליצור את התנאים כדי שלחברות מקומיות יהיה יותר קל להישאר בישראל. אנחנו רוצים שיהיה פלורליזם, ענף של חברות קטנות, בינוניות וגדולות.

"אנחנו רוצים שהחברות עתירות הידע של ישראל ינפיקו את עצמן בבורסת תל אביב, שחברות מקומיות ירכשו חברות עתירות ידע מקומיות קטנות. שתינתן הזדמנות לחברות עתירות ידע קטנות להפוך לגדולות כאן בישראל.

"זאת ועוד. חברות קטנות ובינוניות שנמכרות מוקדם מדי במחירים נמוכים, לא מביאות תועלת רבה למשק של ישראל, שכן הן נמכרות ומנתקות כל קשר עם ישראל. הן קטנות מכדי להשאיר בישראל מרכז פיתוח כלשהו.

"אנחנו נעודד הנפקות בישראל, קונסולידציה מקומית וכו,' על-ידי תמריצי מס נדיבים. בין השאר, הכרה במוניטין שהוא הדבר הכי משמעותי ברכישת חברה עתירת ידע, ונכיר בפחת המוניטין לתקופה של חמש שנים".

התוכנית שלכם תעלה לא מעט כסף. מאיפה יבוא הכסף כשמדברים עת צמצום בתקציב הממשלה בכלל ובתקציב המדען הראשי בפרט? הוא הרי זקוק לכ-2.5 מיליארד שקלים בשנה, כשבפועל התקציב שלו, כולל תוספות, תמלוגים ועוד, מגיע בקושי למחצית מסכום זה.

"עוד לא עסקנו בתקציב המדען. אנחנו מכירים בחשיבות המדען הראשי. אני יכול לומר לך שנעשה מאמץ כדי שהמדען יקבל תקציב ראוי. לגבי שאלתך מאיפה יבוא הכסף לתוכנית, אזי בשנים 2011-12 תהיה לממשלה יותר רווחה תקציבית, כי הכנסת אישרה להרחיב את התקציב ב-2.66%. זה אומר שיהיה לנו יותר כסף וחלק ממנו ילך למימון התעשיות עתירות הידע. במסגרת התוכנית לקידום התעשיות אלה אנחנו רוצים לנסות להגיע למיצוי אופטימלי של הכספים שאנחנו משקיעים בהיי-טק.

"מדינת ישראל משקיעה בהיי-טק האזרחי יותר מכל מדינה אחרת - 4.5% מהתוצר. מדובר בהשקעות של גופים רבים: המדען הראשי, משרדי ממשלה שונים, האקדמיה,המגזר הפרטי וכו'. אנחנו מציעים להקים גוף או פורום שיבחן את כל מדיניות ההשקעות בתעשיות עתירות הידע בישראל, ושיכלול נציגים של כל הגופים שמשקיעים בתעשיות אלה, כדי שנגיע לניצול אופטימלי של הכסף שעומד לרשותנו".

איפה, לדעתך כאיש היי-טק, עלינו לשים דגש, על ננו-טכנוולוגיה, ביו-טק, IT?

"אני לא רוצה להתייחס לשאלה שלך. אדם אחד לא יכול לקבוע לבדו בשאלה כזאת. זו הסיבה שאנחנו רוצים להקים פורום של מומחים שיבחן שאלות מעין אלו".

אתם רוצים להרחיב את התעשיות עתירות הידע גם לפריפריה? ואם כן, איך תעשו זאת.

"כן, אנחנו בהחלט רוצים שתעשיות עתירות ידע יגיעו גם לפריפריה ולא רק לשם. אנחנו רוצים שגם ערבים וחרדים ישתלבו בענף, ובמסגרת התוכנית לקידום תעשיות עתירות ידע, גם ננסה להחזיר לישראל יזמים ומדענים שהיגרו לחוץ לארץ.

"תעשיות עתירות ידע הן עמוד השדרה של המשק המקומי. צריך לעשות ניסיון להרחיב אותו. ובלי תוספת כוח אדם הענף לא יוכל לצמוח. ענף זה לא מנצל את כוח האדם הגלום במגזר הערבי והחרדי, וההטבות שהענף מקרין לסביבתו לא מגיעות לפריפריה.

"אנחנו מתכוונים לתת תמריצים לתעשיות ההיי-טק להגיע לפריפריה, במסגרת חוק עידוד השקעות הון מתוקן שיתחשב במאפיינים המיוחדים של התעשיות עתירות הידע. אנחנו נעודד יזמים ומעסיקים להעסיק ערבים וחרדים על-ידי תמריצים כספיים נדיבים, במסגרת מסלול חדש ומיוחד שיופעל על-ידי המדען הראשי. אנחנו חושבים גם על היורדים, שיכולים להועיל לקידום ענף ההיי-טק בישראל. נציע הטבות מס לאלו שיעבירו את פעילותם לישראל.

"במסגרת שיתוף פעולה עם משרד החינוך, אנחנו מתכוונים לשדרג את החינוך הטכנולוגי בישראל, שכן בלי חינוך טכנולוגי ברמה גבוהה המשך צמיחתו של ענף התעשיות עתירות הידע של ישראל תימצא בסכנה. בין הדברים שאנחנו מציעים זה לקחת עובדי היי-טק שפרשו, להעביר להם קורס הסבה מקצועית להוראה, ולהפוך אותם למורים".

מהו התמהיל האידיאלי למשק הישראלי בין תעשיה קונבנציונלית, תעשיה עתירת ידע, מסחר, שירותים וכו'?

"אין לי נוסחת קסם לתמהיל הרצוי של המשק הישראלי בין תחומים אלה. מה שאני יכול לומר לך הוא שלא ייתכן לבסס את המשק הישראלי על תעשיות עתירות ידע בלבד, שכן יש צורך לספק עבודה לכול. עם זאת הייתי רוצה שהתעשיה הקונבנציונלית, השירותים והמסחר יעשו יותר שימוש בטכנולוגיה מודרנית, שחלק ניכר בה made in Israel. כך עסקים אלו ייעלו את פעילותם וישדרגו את טיב מוצריהם".