ב-11.11.09, לאחר מאבק ארוך וקשה במחלת הסרטן, נפטר דרור שטרנשוס, והוא רק בן 52. דרור, פרסומאי ותיק ויועץ אסטרטגי, איש שמאל בכל רמ"ח אבריו, ציווה את גופו למדע. לכן יערכו אשתו, ארבעת ילדיו וחבריו הרבים את הלווייתו רק עתה, כשנה לאחר מותו: ביום שני (20.12.10), בשעה 11:00, בבית הקברות מורשה ברמת השרון.
דרור הקים את משרד הפרסום צרפתי-שטרנשוס-זמיר, ועבד בו 15 שנה. ארגוני שמאל ידעו שאצל דרור ימצאו אוזן קשבת להתלבטויותיהם, עצות מקצועיות מצוינות, ולעת מצוקה - גם תרומה כספית לקמפיין הסברה - על בשרי חוויתי... דרור, במודעות חברתית עמוקה ובביטחון מלא בסיכויי השלום, הלך והתמקד בנושאים אלה גם בעיסוקו המקצועי. בשנת 2004 מכר את חלקו במשרד המצליח, והחליט להתרכז במסע הפרסום של יוזמת ז'נבה - אולי הקמפיין המוצלח ביותר שנערך בישראל עד היום. בשנת 2005 קיבל על עצמו דרור לעמוד בראש הדירקטוריון של עמותת אג'נדה, הפועלת לקידום הייצוג של מיעוטים בתקשורת. ב-2006 הצטרף דרור למייסדי "המועצה ליוזמות שלום" - המל"ש, והשתתף בפגישות ראשיה עם ראש הממשלה
אהוד אולמרט. בכל אותה תקופה נאבק דרור בסרטן נדיר שתקף אותו, ויצא לטיפולים חדשניים גם בחו"ל. בתקופה זו קיווינו, חבריו, שדרור מנצח את הסרטן.
בשנת 2007 נרתם דרור להקמת "התנועה החדשה - מרצ", לקראת בחירות 2008, באמונה חזקה שתנועה זו תוכל לשמש בעתיד כאלטרנטיבה לשלטון. דרור קיבל על עצמו את תפקיד היועץ האסטרטגי בקמפיין הבחירות. בשיא העבודה לקראת הבחירות גילה דרור שהסרטן האלים חזר לתקוף אותו, ושימיו עלולים להיות ספורים. דרור לא הרפה מקמפיין הבחירות, ובין טיפולי הכימותרפיה והפגישות עם הרופאים, המשיך להריץ את התנועה שבה תלה תקוות, כאשר מנות גדושות של מורפיום משככות את הכאבים ומאפשרות לו לתפקד. דרור סיפר אז כי "הדבר הכי קשה, עם כל הקשיים הנתונים, הוא לספר למשפחה. באה אליי הבת שלי לפני כמה ימים ואמרה לי - מה, אתה לא תהיה בחתונה שלי? - ואני לא יודע מה להגיד לה. בסופו של דבר אני סומך עליה, אני סומך על כל מי שמסביבי שיידעו להתמודד".
לאחר מותו החליטה המשפחה להעניק לזכרו את "פרס דרור" לשינוי חברתי. שופטת בית המשפט העליון בדימוס
דליה דורנר הסכימה לעמוד בראש חבר השופטים. לפני כחודש, במלאת שנה למותו של דרור, הוענק הפרס, בסך 25,000 שקלים, לקמפיין להשארת ילדי העובדים הזרים בארץ. יהי זכרו ברוך.