התרגיל המסריח של 'יש דין'

בפרשת בג"ץ מגרון עתר מיכאל ספרד מארגון 'יש דין' בשם פלשתינים בטענה שהם בעלי הקרקע שעליה נבנו הבתים של המתיישבים. בתגובה לעתירה קיבלה הפרקליטות את טענת ארגון 'רגבים' ודחתה את העתירה בטענה שהחלקה שעתרו בעניינה 'יש דין' אינה החלקה שהבתים יושבים עליה. הגשת עתירה כוזבת היא כמובן עבירה חמורה על כללי האתיקה, ולכן מיהרו אנשי 'יש דין' למשוך את העתירה תוך ציון כי "הטעות האמורה נעשתה בתום לב וכי המדובר בשגיאה... ואין כל שחר לטענת המשיבות שהעותרים הטעו בכוונה את בית המשפט הנכבד". כזכור, למרות משיכת העתירה קבע בית המשפט כי הבתים נבנו שלא כחוק, מה שהוביל בסופו של דבר להריסתם לפני כשבועיים וחצי.

האמנם תום לב, האמנם טעות אנוש? מסתבר שלא. מסמכי ויקיליקס שנחשפים כאן לראשונה מוכיחים כי כנראה מדובר בשיטה עקבית. מסמך פנימי של ארגון 'יש דין' מיוני 2009 שהגיע לאתר ההדלפות הבינלאומי מדווח כי "12 קרוונים חדשים בלתי חוקיים נבנו בהתנחלות כוכב יעקב", וכי "המועצה המקומית של כפר עקב בסיוע ארגון 'יש דין' עתרה לבג"ץ ב-13 באוגוסט בטענה כי הקרוונים נבנו על קרקע פרטית פלשתינית".

העוקץ מופיע בהמשך המסמך. מובהר שם שדרור אטקס מ'יש דין' דיווח "בבוקרו של ה-13 באוגוסט שארגונו הגיש את העתירה מטעם כפר עקב. אטקס ציין כי מועצת הכפר היא העותרת הרשמית, ו'יש דין' תעניק את הסיוע המשפטי. על-פי אטקס, העתירה דורשת להרוס את הקרוונים בטענה כי הם נבנו באופן בלתי חוקי על קרקעות פרטיות השייכות לכפר. אטקס הודה כי מועצת הכפר איננה מחזיקה בידה מסמכים המוכיחים את הבעלות על הקרקע, ובנוסף, מועצת הכפר איננה יודעת לאילו משפחות שייכות הקרקעות עליהן נבנו הקרוואנים". כך במקור.

הדברים הללו חמורים ביותר. במסמך זה, עד כמה שיש לו תוקף משפטי, מודה לכאורה פעיל בכיר ב'יש דין' כי ארגונו הונה את בית המשפט והגיש עתירות פיקטיביות על קרקעות בישוב יהודי שלגביהן לא הייתה לו שום הוכחה לבעלות פלשתינית. בכל סיטואציה אחרת, עורך דין שהיה נתפס בהונאה כזו היה מאבד מיידית את רישיונו והיה אף חשוף לתביעה של הצד הנפגע. אבל על 'יש דין' חלים כנראה כללים אחרים.

תגובת יש דין:

העתירה בנוגע לבנייה הבלתי חוקית בכוכב יעקב הוגשה בדחיפות בשם ראש מועצת כפר עקב, המשמש כעותר ציבורי המייצג בעתירה את האינטרסים של תושבי כפרו. האדמות עליהן נבנו הבתים הינן אדמות פרטיות של פלשתינים ובשל היותן לא מוסדרות בירור הבעלות הקונקרטית בהן אינה פשוטה. העובדה כי מדובר באדמות השייכות לפלשתינים אושרה הן בנתוני המינהל האזרחי והן במסד הנתונים של משרד הביטחון שערך תא"ל ברוך שפיגל. העובדה כי מדובר בבנייה לא חוקית אושרה בתגובת המדינה לעתירה. יש דין מעולם לא טענה בתיק זה כי היא מייצגת את בעלי האדמות הקונקרטיים והבהירה כי מדובר בעתירה ציבורית. הטענה כי יש דין הטעתה את בית המשפט היא בגדר דיבה.