|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אני לא שמתי ולב ובצאתי מן הספריה, עליתי לאוטובוס ונתתי לנהג את שני המטבעות שהיו לי. אבל הוא שם לב והודיע לי חגיגית, ש...לגרוש שלי אין ערך!
|
חוב שלי מהזמן שבגרוש היה חור פעם, פעם, פעם, כשהייתי תלמיד בבית הספר היסודי, שקראו לו עממי, uנהגתי לקרוא ספרים בספריה העירונית. אני התגוררתי ברמת יצחק, שכונת פועלים בקצה רמת גן, והספריה הייתה בבית האזרח החדש והמצוחצח במרכז העיר, סמוך לעיריה. הספריה הייתה בקומה השנייה, מחוץ לאולם הכנסים הגדול והמהודר, והעלייה אליה הייתה במדרגות מחוץ לבניין. כמין "מוקצה"... כמעט כל יום נסעתי באוטובוס דן מן הבית אל הספריה, כי בלעתי ספרים והחלפתי אותם בחיפזון. אימא נהגה לצייד אותי בארבעה גרושים, שניים לנסיעה בכל צד. ואם לא היו גרושים, הייתי הולך ברגל מקצה העיר, בשכונה, אל מרכזה, לספריה.
באותה תקופת ילדות יסדו להם את המדינה, וההנהגה הכלכלית החליטה להחליף את המטבעות - במקום הגרושים הישנים עם חור, יהיו מעות חדשים. בלי חור. אולי זה היה בשנת 1960. בכל אופן, אם לא שמה לב שהמטבע עם החור איבד את ערכו וציידה אותי בשלושה חדשים ואחד ישן. גם אני לא שמתי ולב ובצאתי מן הספריה, עליתי לאוטובוס ונתתי לנהג את שני המטבעות שהיו לי. אבל הוא שם לב והודיע לי חגיגית, ש...לגרוש שלי אין ערך! כך, ירדתי ממדרגת האוטובוס והתחלתי ללכת ברגל הביתה. אבל אחרי עשרים מטרים בערך, עצר האוטו הגדול ליד הילד הקטן ונקראתי אחר כבוד לעלות בחזרה. איש אחד - דומני, שמר זליכה שמו וידוע לי שהיה עיתונאי - תרם לנהג את הגרוש החסר. כך נסעתי הביתה באוטובוס 67 דאז. החלטתי, שאני צריך להחזיר את החוב לנוסע שייקלע למצוקה כספית. אגב, לימים נהייתי עיתונאי בלי כל קשר לאירוע הקטן הזה.
נזכרתי בסיפור הזה עכשיו, כשחזרתי לנסוע באוטובוסים. עד עכשיו תרמתי ונידבתי ברצון, אבל את החוב לנוסע עדיין לא החזרתי. אני מרגיש חייב... שיחה עם נהג שמעתי באוטובוס שלי: נוסע ניגש לנהג והתלונן: "קר כאן מדי. אולי אפשר להעלות מעט את החום?" הנהג השיב בתמיהה: "במשך חודש שהמזגן פועל, לא שיניתי אותו. איש לא אמר מילה". הנוסע: "אני כלוא באוטובוס לשעה הקרובה וקופא מקור. אנשים מתביישים לדבר או חוששים ממך וסובלים". הנהג העלה את הטמפרטורה. איש לא התלונן.
מחפשים עובדים פעם אמרה בעלת הבית "התימניה שלי". היום ראיתי מודעה: "דרושים עובדים לנקיון". למטה היה תרגום לרוסית...
|
| תאריך:
|
18/05/2016
|
|
|
עודכן:
|
18/05/2016
|
|
יאיר דקל
|
|
בלרוס היא מדינה די מיוחדת. תדמיתה הבינלאומית, בעיקר בארצות האיחוד האירופי ובארצות הברית, אינה בין המשופרות. ביקור במדינה זו, בעין התייר, מציג תמונה שונה.
|
|
|
|
|
פרשת חקירתו של שופט שלום מכהן שלאחר שנחקר בפלילים, בידי משטרת-ישראל בחשדות הפליליים, לכאורה, שהועלו נגדו, הובא עניינו לדיון משפטי, בפני שופטת בית משפט השלום, בראשון-לציון, מעלה לדיון ציבורי ללא כל קשר, ובאופן נפרד לחלוטין מעניינו הוא התנהלותה של מערכת המשפט, בכל הקשור לחקירתם של שופטים ושופטות מכהנים, בדיוק כפי שהדבר נעשה באשר לדיון משפטי בענייני המשמעת של שופטי ושופטות ישראל.
|
|
|
|
|
אחד הרחובות המפורסמים ביותר בארה״ב הוא רחוב רודיאו דרייב בבוורלי הילס. למרבית המותגים המובילים בעולם בוטיקים ברחוב זה, המושך תיירים אינספור. מהלך השנים, ניתן לראות את השינוי בפרופיל הקונים. כרגע אלו סעודים וסינים. בעבר אירופים, ולפניהם יפנים. לסינים פשוט זול פה. חולצת זנייה שעולה 600 דולר בבייג׳ין עולה כאן בין 450 ל-500 דולר בלבד. פשוט מציאה!
|
|
|
|
|
המסמך עליו חתומים עורכי-הדין, ציון אמיר ויהושע רזניק, המוכתר בכותרת: "בקשה להארכת מועד להגשת עתירת אסיר" ששמו של משה קצב מתנוסס עליו, כמבקש הבקשה ועורכי- הדין רזניק ואמיר, חתומים עליו, כעורכי-דינו לכאורה של קצב, לעניין בקשה זו, כמו-גם קבלת בקשה זו לרישום בתאריך 16.5.2016 בידי מזכירות בית המשפט המחוזי, מרכז, בלוד, בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, שעה שאין למי מעורכי-דין אלה, כל ייפויי-כוח, בכתב, לצורך כך, מעבר להיותה בכל הכבוד הראוי שערורייה רבתי, מהווה שימוש לרעה בהליכי בית משפט.
|
|
|
|
|
נראה שהשנאה העצמית המחלחלת לכל נים בנשמותינו גודשת את הסאה, או שמא זוהי מחלה מודרנית בשם ״פוליטיקל קורקטנס״ שבנו פשטה. איני יודע מי מהשתיים, אך רעות חולות שתיהן, ובנו הן פוגעות.
|
|
|
|
|
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
