|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אני אדם ממוצע, חי בעיר ממוצעת, בדירה ממוצעת, עם משפחה ממוצעת ● חוזר בערב הביתה, מותש מעבודה מייגעת, מכין לי כוס קפה, מתרווח על הכורסא בסלון, מדליק טלוויזיה, צופה בחדשות ובאקטואליה, וקורא עיתון ● ואז מתחיל להסתחרר בפסטיבל!
|
|
נתניהו. אשמים [צילום: חיים צח/פלאש 90]
|
|
|
|
|
אני אדם ממוצע. חי בעיר ממוצעת, בדירה ממוצעת, עם משפחה ממוצעת. חוזר בערב הביתה, מותש מעבודה מייגעת. מכין לי כוס קפה. מתרווח על הכורסא בסלון. מדליק טלוויזיה וצופה בחדשות ובאקטואליה, וקורא עיתון.
ואז מתחיל להסתחרר בפסטיבל: ביהוד נסגר גן ילדים בשל חשש לפישפשים - באשמת ביבי!
בתי החולים קורסים בשל ריבוי מאושפזים - ביבי אשם!
הוענקו צל"שים לחיילים מצטיינים - שרה אשמה!
שופרסל החליט להעלות את מחירי הבשר - באשמת ביבי!
הפועל הפסידה למכבי - ביבי ושרה אשמים!
פרסומת: קנה מיטה מושלמת ללילה מושלם - בלי ביבי!
המשך החדשות:
תנועת הרכבות בין תל אביב לחיפה נעצרה בשל בעיה כלשהי במסילה - באשמת ביבי!
ביפו רצח על-רקע פלילי - באשמת שרה!
מזג האוויר יהיה סוער עד סוער מאוד בסוף השבוע - ביבי ושרה אשמים!
ואז מצלצל הטלפון ועל הקו סוקר מטעם חברת סקרים כלשהי: "אדוני, ערב טוב. אנו עורכים סקר. נודה לך אם תואיל לענות על מספר שאלות קצרות..."
-"ביבי אשם..." - נפלט לי באוטומט
-"מה אמרת, אדוני?!" - הסוקר היה המום.
-"ושרה גם" - לא יכולתי להפסיק.
-"אדוני" - הסוקר נשמע אומלל - "אני לא מבין איך ניחשת את השאלה. רציתי לשאול: אם היו נערכות היום בחירות, למי היית מצביע"?
-"בביבי!" - צעקתי והוספתי בלחש - "אשם. ושרה גם".
-"מה אמרת אדוני? לא שמעתי טוב".
-"ביבי ושרה! בשניהם!" - סיננתי בזעם מבין שיניי.
- "אדוני, אתה בטוח? ומה עם המועמדים האחרים"?
-"מי הם? אני לא מכיר אותם. בעיתונים ובתקשורת כל היום ביבי, רק ביבי... ושרה גם! יש עוד מועמדים"?
וכך קרה שבסקר האחרון אזרחי המדינה, ואני ביניהם, בחרנו בביבי (ובשרה גם) והעלנו את הליכוד על המפה עם 40 מנדטים.
יש אלוהים! ביבי אשם ושרה גם!
ובאותו הערב, החלטתי להעמיד עצומה במרשתת ולדרוש מביבי שיוקיר את התקשורת ויזמין אותה ביום העצמאות לקבל פרס ישראל, או לפחות להדליק משואה, על שבזכותה יצאו האזרחים, ואני בתוכם, מעבדות לחרות הדעה והמחשבה!
© וכל הזכויות שמורות לביבי... ושרה גם!
|
| תאריך:
|
18/09/2017
|
|
|
עודכן:
|
18/09/2017
|
|
רחלי בן-צור
|
|
"וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה הִוא" (ספר ויקרא, פרק יח, פסוק כב)
|
|
|
|
|
הבוקר שבתי בעיניים טרוטות, מירושלים, העיר - עייף, אך מלא סיפוק עצמי והרגשת רוממות נפש ורצוץ, אולם בתוככי תחושת אושר עילאית, האופפת אותי, בימים הקודמים לתקופת הימים הנוראים, ימים שבין כסה לעשור. בתקופה זו מוציא אני פנקס החשבונות שלי, ממקום מחבואו ועובר אט אט ובקפדנות יתרה על מאזן הזכויות והחובות שצברתי, אם לזכותי ואם לחובתי, במהלך השנה, שהנה - עוד רגע קט מסתלקת לה, מאיתנו.
|
|
|
|
|
התעשיה החדשה הייתה זרה למסלולי הנער בנגב  מעולם לא ביקרנו במפעלי התעשיה בסדום, באורון, ולא במפעלים הגדולים חרסה ומכתשים בבאר-שבע הללו נראו לנו מרוחקים, מקום תעסוקה לעולים ומבנים מכוערים שאין עליהם הילת הפלמ"ח ומלחמת העצמאות
|
|
|
|
|
וידוי אישי. אם יש משהו שנוא עליי מכל, הרי זו כפייה. לכן מאמץ אני בשתי ידיי ומחבק אל לוח ליבי אמירתו של הקומיקאי היהודי-אמריקני, גראוצ'ו מרקס שאמר: "אני לא מוכן להיות חבר במועדון שמוכן לקבל אנשים כמוני. לכן, איני מבין מדוע מתעקשת לשכת עורכי הדין, לאמצני אל חיקה, אלי לוח ליבה ולגבות ממנה, דרך קבע, מכוח חוק ובכפייה של ממש, מיסי חבר, כתנאי לכך שאהיה בעל רישיון ואוכל להמשיך ולפעול ולהוציא לחם מן הארץ, במקצועי, כמי העוסק בעריכת-דין, לפרנסתו היומיומית והשוטפת. והרי גם הלשכה וגם אני צוהבים - במרבית המקרים - זה את זה. והרי ריחם של מרבית עסקני הלשכה, אינו מסוג הריחות שנוהג אני לשהות במחיצתם, בשופי ובהנאה יתרה, דרך של קבע ובמשך זמן רב. ומה לי ולהם, שכופים הם אותי להיות חבר במועדון שמתעב אני אותו ואיני חפץ להימנות על מי היוצאים ובאים - מעשה של קבע, דרך שגרה ויומיום יום אחר יום בשורותיו?
|
|
|
|
|
באושר רב ובהתרגשות מרובה אוחז אני בידי הספר:"שברים נאספים לשבירה", שיצא לאור בהוצאת: "חבר לעט" של המו"ל, יואב איתמר. עניין לנו באסופה מרגשת ומענגת, עד לאין שיעור, של שירה ישראלית המתכתבת עם תפילות ימים נוראים. אסופה נפלאה ונדירה זו, יצאה - זה עתה - תחת למכבש הדפוס, ממש - ממש לקראת השנה החדשה העומדת אלי פתח וממתינה, בקוצר רוח, לפרוש כנפי שלומה עלינו.
|
|
|
|
|
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
