נסיעה אחת באוטובוס

האם אי-פעם חשבת לשנות את השקפתך על מישהו או על קבוצה מסוימת של אנשים? יש הרבה סטריאוטיפים וסטיגמות שאנו מאמינים בהם בלי בכלל לשים לב, כי קל להאמין למה שאנחנו שומעים. אחת הסטיגמות הידועות היא הסטיגמה על חרדים. מנסיוני האישי קורה פעמים רבות שהמגזר החרדי מעורר באנשים רבים אסוציאציות שליליות. כמובן שכל אחד רשאי להחזיק בדעה משלו וכבני אדם אנו תופסים סיטואציות שונות בצורה שונה.

עם זאת, חלק גדול מההשקפות שלנו מושפע מסטריאוטיפים וממקורות חיצוניים (כגון תקשורת, כותרות עיתון מודגשות, וכו'). אבל מה היה קורה אם היינו מצליחים להתגבר על כל אלו, להתגבר על מה שנאמר בתקשורת, להתגבר על מה שאנו רואים במסכים? מה היה קורה אם היינו מצליחים לראות אנשים כבני אדם ולא בתור כותרת בעיתון או בטלוויזיה.

צאו לנסיעה באוטובוס, נסיעה באוטובוס שעוברת בערים הללו (בערים החרדיות). אתם לא צריכים לרדת מהאוטובוס, הסתכלו על זה כטיול, כנסיעה מהנה, רק נסיעה אחת באוטובוס. אני מאמינה שהפרספקטיבה שלכם יכולה להשתנות לטובה אם תגיעו עם ראש פתוח שיאפשר לכם לראות את הצד השני של הסיפור. לעומת זאת, אם תגיעו במטרה לראות את הדברים השליליים אז בוודאי תמצאו אותם. אתם בוחרים כיצד לראות את הדברים, הכל תלוי בצורה שבה אתם ניגשים לסיטואציה.

עליתי על אותה "נסיעה אחת" באוטובוס כבר יותר מפעם אחת, ובכל פעם מחדש היא העלתה בי חיוך. אתם בטח שואלים את עצמכם איך הנסיעה נראית מהעיניים שלי. אני ראיתי משפחות, מבוגרים עובדים, נערים וילדים הולכים לבית הספר. ומה מיוחד בכל אלו? הדרך שבה הילדים הולכים לבית הספר. ילד בן 15 אוחז ביד אחת את אחותו הקטנה ובידו השנייה הוא אוחז בחוזקה בידו של אחיו התינוק. ילדה בת 9, דוחפת עגלה עם אחותה הקטנה ובתוכה מצרכים להביא הביתה לאמה שנשארה לטפל באחיהן הקטן. שלוש ילדות צעירות מצחקקות והולכות יחד, כשהן מגיעות למעבר החציה הן מסתכלות לשני הצדדים ועוברות אותו בזהירות.

הילדים הופכים לאחראיים, לעצמאיים. יש שיגידו שזה מגוחך שבגיל כל כך צעיר ילד מקבל אחריות כה גדולה. אחרי הנסיעה באוטובוס התחלתי להסתכל על המצב קצת אחרת. לדעתי היכולת שלהם לבצע מגוון רחב של מטלות בגיל צעיר עוזרת לאותם ילדים לבנות את הביטחון העצמי שלהם. נוסף על כך הם מקדימים להבין את משמעותה של האחריות על המשפחה ועל הסביבה הקרובה. לטפל, לעזור ולאהוב. כל אלה בעיניי לא מהווים פגיעה בחווית הילדות שלהם. המסלול של האוטובוס גם עובר בפארקים רבים, והפארקים מלאים בילדים. אפשר לראות את הילדים משחקים תופסת, רוכבים על אופניים, מדברים על הספסלים, צוחקים ובוכים. עושים מה שכל הילדים עושים. הילדות שלהם לא מסתכמת רק בעשיית מטלות של "עולם המבוגרים" כפי שניתן לטעות מהצד.

אז לא, לדעתי זה לא מגוחך ויש בכך המון יופי. היופי שבהתפתחות של אותם הילדים. כולנו חיים את חיינו בצורה שונה וכולנו עוברים חוויות שונות שעוזרות לנו להתפתח. יכול להיות שלכולנו דרכים שונות להתפתח, אך אל לנו לשכוח שכולנו מורכבים מאותם חומרים, והמטרה היא אותה מטרה - להפוך לבני אדם ערכיים יותר.

לסיום בפעם הבאה שתתקלו בסטיגמה נסו לא לתת לה להשפיע עליכם. ראשית צאו לנסיעה באוטובוס ותהנו ממנה. בדקו בעצמכם אם הסטיגמה הזו מתאימה למה שחוויתם, אתם עלולים למצוא את עצמכם מופתעים.