השנה תעשיית האנימציה תהיה לוהטת

כולנו ראינו בסוף שנת 2021 איך תחומים כמו מטאברס ו-NFT הגיעו לתקשורת המיינסטרים והציתו את הדמיון גם של מי שלא מתעניין בדרך כלל באנימציה. נראה כי העתיד צפוי להיות דרמטי אפילו יותר.

מה המשותף לאספנות דיגיטלית, קניית נדל"ן במטבע דיגיטלי, תוכן ישראלי שנמכר במיליונים לחו"ל? התשובה, כך אני סבור, קשורה לשינויים הטכנולוגיים האדירים שקורים בתחום האנימציה והתלת-ממד. אם בעבר השימוש באנימציה היה מוגבל לגיקים שמכורים למשחקי קווסט או לסרטי ילדים, היום כולם מושפעים מהתחום.

1. היקום הוירטואלי של המטאברס

נעים להכיר, מטאברס (שמה של 'מטה' לשעבר פייסבוק הוא הקיצור). הקורונה האיצה את המגמה של הקיום הדיגיטלי שלנו כשכולנו מתקשרים בעיקר מרחוק. המטאברס הוא צעד אחד קדימה. יקום וירטואלי שבו כולנו נתקשר כולנו נהיה נוכחים באמצעות 'ייצוג' בתלת מימד.

המטאברס עושה רק את הצעדים הראשונים שלו והכיוונים האפשריים באמת בלתי נגמרים. טיול מודרך באתרים בפריז באמצעות קסדת מציאות, פגישה עם חברים בבית קפה וירטואלי, מסיבת יומהולדת לילדים מרחוק שבה כל אחד מהם מתחפש באופן וירטואלי ועוד. קשה אפילו להעריך את ההשלכות הכלכליות, החברתיות והטכנולוגיות של צעד כזה.

מצד אחד, אני קורא ושומע על התרומה של מטאברס לעולם. כך למשל נתקלתי לאחרונה בידיעה שמשרד החינוך מציע לתלמידים ותלמידות סיור וירטואלי באתרי השמדת יהודים במהלך השואה, וזאת באמצעות משקפי ה-VR שנועדו להפוך את החוויה ליותר מוחשית. מצד שני, המטאברס מעצים את כל אותם חששות שאנחנו חווים ביום יום ברשתות החברתיות. ניכור, העדפת יחסים מרחוק על פני יחסים בינאישיים ועוד. לאיזה כיוון יפנה המטאברס ב-2022? נמתין ונראה.

2.הכסף שנמצא ב-NFT

בעברית צחה: אסימון חסר תחליף, בעברית מדוברת הכוונה היא לסוג של חותמת מקוריות על יצירות אמנות. בחודשים האחרונים התחום התפתח בצורה קיצונית שבה סרטון מצולם של לברון ג'יימס מטביע אבל מזווית מעט שונה מהרגיל נמכר ב-208 אלף דולר או 25 מיליון דולר ששולמו על סדרת ציורים של קופים לבושים במדי פיראטים שנוצרו בסטודיו.

השימוש ב-NFT לא נגמר בעולם האמנות, אלא הוא הופך להיות נפוץ יותר ויותר בתחומים כמו נדל"ן, שיווק ואופנה. בתחום הנדל"ן 'חוקי' המטאברס עתידים להתנהל בצורה דומה לרכישת נדל"ן בעולם הפיזי. אם המטאברס הוא יקום בעל ממדים גאומטריים מוגדרים אז ברור שגם הנכסים שבו מתומחרים לפי המיקום שלהם (קצת בדומה לרכישת 'דומיינים' שאנחנו מכירים).

משקיעים נבונים ירכשו קרקע וירטואלית שלהערכתם תהיה שווה הון ולאחר מכן ישכירו או ימכרו אותה למרבה במחיר. כדי לסבר את האוזן לפני ההודעה של פייסבוק על השקעתה בתחום המטאברס עמד השווי הממוצע של נדל"ן על 2,620 דולר. לאחר ההודעה הזו זינק המחיר ליותר מ-11,042 דולר כך שכרגע השוק הוא מאוד ספקולטיבי.

בתחום השיווק המטאברס עתיד להיות פלטפורמת שיווק משמעותית נוספת במקביל לעולם הפיזי בתוך העולם הוירטואלי. הדגש בעולמות השיווק יהיה מבוסס על חוויה סוחפת שבה למעשה המשתמש יוכל לטייל באופן וירטואלי בין מותגים שונים. דוגמה לכך היא למשל פלטפורמת המשחקים 'רובולוקס' שלאחרונה יצרה בתוכה חברת ההפקות הענקית 'Warner Bros' טריילר חדש על סרט חדש שהיא עתידה להוציא בעתיד. פעולות שיווקיות נוספות שהתרחשו לאחרונה במטאברס היו למשל כאשר חברת ג'וצי יצרה 'חדר אספנות' של חברת ג'וצי שהציעה שם פריטים וירטואלים מאוספים נדירים ומכרה אותם במטבעות רובולקס.

גם תחום האופנה נוכח מאוד בתוך המטאברס. משחקים רבים מציעים כיום רכישת בגדים וירטואלים שהשחקנים קונים כחלק מהמשחק. ההנחה היא שהמטאברס עשוי לקחת את רכישת בגדים וירטואלים צעד אחד קדימה. אחרי הכל אם אנחנו יוצאים לקניון וירטואלי במטאברס לא יהיה לנו נעים להסתובב שם עירומים או אפילו עם בגדים זולים במיוחד ולכן נקנה לצורך כך בגדים במטבע וירטואלי. נוכל לבחור בגדים וירטואלים שייצגו את הדימוי העצמי הווירטואלי שלנו, דימוי הגוף הווירטואלי שלנו וכן הלאה.

למרות הבאזז סביב ה-NFT האמת היא שקשה מאוד לדעת לאן זה יילך מכאן. הרבה מאוד אנשים נוהרים לקנות NFT בלי לדעת בדיוק מה הם קונים ולמה הם עושים את זה. התחושה מזכירה את תקופת 'הבהלה לזהב' או בועת 'הדוט קום' בתחילת שנות ה-2000.

ויש גם זווית ישראלית ביקורתית על הקנייה האימפולסיבית של NFT: 'פרדס שמריהו: אוסף ה-NFT הראשון' שמציע הדפסים פיזיים למכירה ואביזרים נלווים כמו ארגזים, מגדלי שמירה וכו' תמורת מטבע איתריום. המסר: "אל תחזרו על הטעות של סבא: קנו עכשיו מגדל משלכם". כך מבקשים העומדים מאחורי המיזם הזה להמחיש את האבסורד של מה שכרגע נראה יותר ויותר כמו בועה זמנית.

3.ההתמכרות למשחקי הייפר קז'ואל

כולנו נהפוך לגיימרים בשנת 2022. משחקי הייפר קזו'אל מתייחסים למשחקים שכולנו משחקים כדי לנקות את הראש. יום עבודה מתיש, המתנה לתור בקופת חולים, קושי להירדם בשעת לילה מאוחרת - עבור כל הסיטואציות האלה הומצאה תרופת הפלא של משחקי ההייפר קז'ואל. ומאז הקורונה כולנו משחקים אפילו הרבה יותר.

הפורמט הוא בערך ככה: מתחילים, לוחצים על כפתורים, יש כמה משימות פשוטות שמעניקות לנו אסימונים, פרסומת, מצליחים! אוף נכשלים וחוזר חלילה. הדוגמאות הן רבות: קנדי קראש, פלאפי בירד, אנגרי בירד וכו'. כמה זה משתלם? ההערכות מדברות על 11 מיליארד דולר של רווחים בשנה האחרונה ממשחקי הייפר קז'ואל.

משחקי ההייפר קזו'אל מבוססים במידה רבה על התמכרות של המשתמשים במשחק. העיקרון הפסיכולוגי המנחה אותם כבר הוכח לפני כמעט מאה שנה: הפסיכולוג פרדריק סקינר את אפקט ההתמכרות אצל עכברים שהתרגלו ללחוץ על דוושה אחרי שניתן להם פרס משתנה על כל לחיצה. גם כאשר העכברים הפסיקו לקבל מזון הם המשיכו ללחוץ כי ההרגל חזק יותר מהכל.

משחקי הייפר קז'ואל יושבים על התובנה שאנשים אחרי יום עבודה נשארים עם מוח מכווץ ממאמץ ובלי אנרגיה מיותרת. העיצוב שלהם וצורת המשחק שלהם בנויים בהתאם לכך. ניתן לשחק בהם באצבע אחת בדיוק כדי שאפשר יהיה לשחק בהם בכל זמן ובכל מקום; הניקוד פשוט ולא מסובך כדי שמי שמשחק יידע מתי הוא מתוגמל על הצלחה; המשחקים כוללים הרבה מאוד שלבים עם טווח זמן משתנה. מפתחי המשחקים מודעים לשיפור ביכולת השחקנים ולכן מציעים דרגות קושי משתנות תוך קיצור או הגדלת הזמן שנדרש לביצוע המשימה.

4. צפייה בסדרות האנימציה

ישראל היא שוק קטן יחסית של תוכן אבל כולנו מכירים סדרות כמו 'פאודה', 'בטיפול' שהפכו לפורמטים בינלאומיים שנמכרו במיליונים. מה שנכון לסדרות 'רגילות' נכון גם לסדרות אנימציה. חברות כיום משקיעות הרבה יותר בקניית סרטים או סדרות אנימציה. חברות תוכן כמו דיסני פלוס, אמזון פריים, נטפליקס קונות תוכן של אנימציה בסכומים מטורפים, והמגמה הזו צפויה להתחזק ב-2022.

הכניסה הצפויה של דיסני פלוס בשנה הקרובה ל-42 מדינות ביניהן ישראל, צפויה לטלטל את שוק התוכן המקומי. נטפליקס שעד עכשיו שלטה ללא עוררין בשוק הישראלי, תוך שהיא גוברת בקלות על אמזון ואפל TV, צפויה לתחרות קשה. ככל הנראה דיסני פלוס תשתף פעולה עם חברת Yes שמפעילה שירות סטרימינג עם בסיס של יותר מחצי מיליון לקוחות.