המבצע של צה"ל בעזה בˉ7-5 באוגוסט התמקד בג’יהאד האיסלאמי. מבלי להיכנס לרקע והסיבות למבצע, הוא הסתיים בכישלון מוחלט לארגון הטרור. הג’יהאד "בזבז" יותר מאלף רקטות ללא אבדות לצד הישראלי ועם 49 הרוגים, 20 מהם מהארגון, כולל תייסיר אל-ג'עברי מפקד הארגון בצפון רצועת עזה, עבדאללה קדום סגן מפקד מערך הנ"ט של הג'יהאד האיסלאמי וח'אלד מנצור מפקד הג'יהאד האיסלאמי בדרום רצועת עזה. מלבד העובדה שמתו אזרחים פלשתינים משיגורים כושלים, הכישלון הצורב ביותר היה שכל יתר הפלגים עמדו מנגד ולא סייעו.
מאחורי הקלעים - סכסוך הצירים
לפי העיתון הפלשתיני "ראי אל-יום", ישנו כעס הדדי בעקבות הסבב בעזה. הג’יהאד חש כי תקעו לו סכין בגב וחמאס דורש מהג’יהאד לא ליזום סבב ללא תיאום והתייעצות עמו. לפי פרשנות זו, מדובר למעשה במאבק פנימי בעזה על השליטה במאבק נגד ישראל. בסבב האחרון העביר חמאס מסר: אנחנו אלה שנקבע מתי ואיך יהיה הסבב הבא, לא הג’יהאד. ראי אל-יום מנסה לנתח את האירוע מאחורי הקלעים. מאחורי הג’יהאד עומדת אירן, הלוחצת לשגר כעת טילים לעבר ישראל.
בעקבות המבצע הביע גם המשטר הסורי זעם על הפסיביות של חמאס והפסיק את המו"מ לפיוס עם הארגון. לפני כחודש תיווך חיזבאללה בין חמאס והמשטר הסורי כדי לסיים את הסכסוך שהחל ב-2012, כאשר חמאס הצטרף לאופוזיציה במלחמת האזרחים.
מול הציר של אירן-המשטר הסורי וחיזבאללה ניצבות קטר, מצרים וירדן המנסות לעודד את שיקום עזה ולדחות את הפעילות הצבאית. לפי "ראי אל-יום" הזהיר חמאס את פלוגות אל-קודס של הג’יהאד כי ישראל טומנת להן פח ומוליכה אותן להסלמה בעיתוי גרוע לעזה ואף מעוניינת בחיסול מנהיגיהן, אך פעילי הג’יהאד לא התייחסו ברצינות לאזהרות.
ההתנהגות הבלתי מתואמת של הג’יהאד נובעת מהוראות שקיבל ישירות מטהרן לתקוף, כנראה כמה ימים לפני המבצע עת שהותו של מזכ"ל הג’יהאד זיאד אל-נח'אלה בטהרן. חמאס מסכים עקרונית עם תפיסת המאבק המתמיד והבלתי פוסק נגד "הישות הציונית" לפי המשנה של אירן, אך שומר לעצמו את הזכות לקבוע את העיתוי המתאים לסבבים לפי תנאי השטח.
סכנה ששני העמים הפלשתינים יהפכו לשלושה
יש הרואים בפיצול הפנים-פלשתיני יצירה מכוונת של מערכת הביטחון הישראלית, מדיניות הפרד ומשול. ישראל אפשרה לתנועת האחים המוסלמים בעזה לפעול בחופשיות עוד לפני הקמת חמאס, על-מנת ליצור אופוזיציה פלשתינית איסלאמית לתנועה הלאומית של פתח. הפיצול הגיע ללא ספק לשיאו ב-2007 כאשר חמאס ערך הפיכה והשתלט על עזה ונוצרו שתי ישויות פלשתיניות יריבות בגדה וברצועה.
כתב "פלשתין אל-יום", ערפאת עבדאללה אבו זאיד, הביע השבוע חשש כבד מפיצול פלשתיני שני, אחרי פיצול פתח-חמאס. לטענתו, פילוג משמעותי בין חמאס והג’יהאד האיסלאמי הוא אינטרס ישראלי, כי ביכולתו להביא לנזק בלתי הפיך, למלחמת אחים, ולקרוע את הרצועה כפי שעשה ה"אנקסאם", הפילוג הקשה בין פתח בגדה המערבית וחמאס ברצועה.
מחמוד עבד אל-האדי, פרשן אלג'זירה, התאמץ להכחיש כי קיימת סכנה לפיצול מעין זה. במאמר שפרסם לפני כשבוע ניסה להבין מדוע יזמה ישראל את המבצע. לטענתו, המטרה הראשונה הייתה להתקיף את הג’יהאד בשעה שאינה נוחה לחמאס מתוך הערכה כי לא יתערב. כך העמיד צה"ל את חמאס בעמדה ניטרלית כביכול במטרה להביך אותו בזירה הפלשתינית. המטרה השנייה, לטענת עבד אל-האדי, הייתה גריפת קולות לקראת הבחירות בישראל לטובת בכירי הממשלה הנוכחית, בעיקר רה"מ
יאיר לפיד ושר הביטחון
בני גנץ. עבד אל-האדי טוען כי אין כאן קרע אמיתי כי האידיאולוגיה של חמאס והג’יהאד דומה והמטרות מול ישראל זהות.
פגישת הפיוס
ביום שני השבוע דווח בעזה על פגישה בין הנהגת שני הארגונים, בעיקר כדי לחדש את התיאום ביניהם. הפיוס בין הפלגים היה נחוץ, לאור הדיווח בעיתון "אל-ערביה" כי הג’יהאד האיסלאמי פרש במחאה מחדר המבצעים המשותף של הפלגים בעזה לאחר הסבב האחרון. לאחר הפגישה יצאה הצהרה משותפת לעיתונות, הקובעת כי המאבק המזוין הוא הדרך היחידה ל"שחרור פלשתין מהנהר ועד הים" ולהידוק הקשרים בין שני הארגונים. ההצהרה מסתיימת בקביעה כי "האויב הציוני" נכשל בפיצול המוקאומה, ההתנגדות הפלשתינית, שתעמוד מאוחדת נגד האויב. כחלק מהפיוס מסתיימת ההצהרה המשותפת במילות תודה הן לאירן והן למצרים ולנסיכות קטר.
סוף טוב הכל טוב? לא ממש. הסכסוך בין חמאס לג’יהאד לא עומד להסתיים כלל, אך לעת עתה לא מגיע עדיין לפיצוץ. חמאס ניצב בזירה הפנים פלשתינית בין שני יריבים - הפתח בגדה והג’יהאד ברצועה (היריב מבית) ובזירה האזורית בין קטר ומצרים לאירן. אירן תמשיך ללחוץ לכיוון ההסלמה ומצרים וקטר לכיוון המשך הפסקת האש ושיקום הרצועה. זהו מסלול התנגשות בלתי נמנע. הנהגת חמאס יודעת כי אירן מעוניינת בסופו של דבר שהג’יהאד האיסלאמי שנאמן לו ישתלט על המאבק בעזה כדי שישרת את מטרות טהרן כמו חיזבאללה בלבנון.
הודנה ארוכה מדי מצד חמאס או אי-התערבות בלחימה, כפי שהיה בסבב האחרון, יביאו בהכרח למתח נוסף עם הג’יהאד ולנתק עם אירן. מצב זה מעמיד את חמאס במצב מסובך, בעיקר בשל ההתרחקות של הארגון בשנים האחרונות מטורקיה והירידה בתמיכה הקטרית. חמאס תלוי בסיוע חיצוני וחושש כי כל התקציבים מטהרן יגיעו לארגון המתחרה.
הסבב האחרון הוכיח כי הפוטנציאל לקרע בין הפלגים בעזה קיים, אך נמנע בטווח הקצר, כל עוד שני הארגונים חשים שותפות גורל: מצור כלכלי ואיום מידי צה"ל, כל עוד שומר חמאס על יתרון צבאי משמעותי מול הג’יהאד ומחדש את הלחימה מול ישראל כל שנה-שנתיים.
