שנתיים תמימות חיכיתי בקוצר רוח ובחוסר סבלנות ניכר לעין לבחירות האמצע. לא הייתי בטוח שארה"ב תעמוד בנטל השגעון שגרף את הדמוקרטים כולם. בטור קודם מניתי את כל הבעיות המתקיפות כל אמריקני - חבר המעמד הבינוני שעובד למחיה. רובנו מרגישים את נחת זרועם של הדמוקרטים, והמצב הולך ומחמיר (למרות שלא ניתן לראות זאת בבורסה).
טענתי שהבוחר אינו טיפש, ושהבוחר מצביע לא לפי שייכות מפלגתית כי אם כשדברים נוגעים בו אישית: כשהוא צריך למלא מיכל דלק במכונית, והסכום הולך ורץ מעלה מעלה. כשמדפים בסופר ריקים ממוצרים שאף פעם לא ניתן היה לתאר מחסור בהם. כשרואים מחירי פרות וירקות בקופה (ראש כרובית ב-12 דולר), שלא לדבר על בשר. כשלא בטוח בחוץ (וגם לא בבית פנימה), פושעים משתוללים, שוטרים מתמהמהים לבוא ומערכת המשפט לא עושה כלום. כשביטוח רפואי כל כך יקר, ומדי שנה המחיר עולה ומכלול השרותים פוחת.
נראה שטעיתי, ובגדול. התמקדתי בבוחר שהוא יותר מבוגר, שהוא בעל משפחה, שצריך לעבוד למחיה, לשלם שכר דירה ולהתמודד עם החוב בכרטיסי האשראי. מירב המשקל נתתי לזוגות צעירים מבני 30 ומעלה, כמו גם בני 50 ומעלה, ואלו שנשענים על הביטוח הלאומי ומבלים הרבה מעתותיהם אצל רופאים למיניהם וזקוקים לכל מיני תרופות. התמקדתי בכל אלו שכבר היו מסביב לבלוק, ראו דבר או שניים, ויודעים שצריך לזרום עם החיים, שיש מחויבויות, שישנן עליות וירידות, קשיים ורגעים יפים גם יחד.
לא לקחתי בחשבון את כל הבוחרים הצעירים ובהם:
- סטודנטים באוניברסיטאות העוברים שטיפת מוח תמידית בעד אנרכיה, נגד הגיון בריא ונגד ארה"ב;
- סטודנטים לשעבר שנושאים חובות מארבע שנות לימודיהם, שעכשיו הם בטוחים שאלו ימחקו תודות לנשיא הנפלא בבית הלבן;
- כל מי שלא נאה לו לעבוד, כי רחוק, והשעות לא נוחות, וצריך להתאמץ, ועדיף בכלל להיות בבית ולא להחשף לאנשים הנוראים בחוץ (קרי הרפובליקנים) הגורמים להם להרגיש תחת לחץ;
- כל מי שחזר לבית הוריו או שגר עם מישהו אחר, כך שאין עליו נטל של תשלום שכר דירה, והוא מצפה שמישהו ידאג לכל מחסורו, אך לכל הפחות מסתדר במה שיש (בלי לעבוד כמובן);
- כל הצעירים שחונכו שהם תמיד צודקים, שהם לא יכולים להפסיד אף פעם, שאם משהו לא מסתדר בדיוק לפי ראות עיניהם, מותר ורצוי לצאת להתפרע, להעלות רכוש באש, להתנכל לאחר, לבזוז ולגנוב - הכל מותר!
- אותם צעירים הזקוקים ל"אזורים מוגנים" ופסיכולוגים ומטפלים שיעזרו להם כשמשהו לא בדיוק מסתדר, כי העולם סובב סביבם, ולעזאזל כל האחרים. הם חסרי אונים, ומישהו צריך לטפל בהם בכפפות משי (מצבע מסוים כמובן).
בקיצור, כל מי שגדל על ברכי הרשתות החברתיות (קרי אינו טורח להרים עיניו מהטלפון החכם, ששיחו מצטמצם באימוג׳ים צבעוניים וש"עשיה" עבורו הוא "קליק" על עצומה או שתי מילים באחת הרשתות החברתיות להביע השתתפות ביום הולדת, במחלת האחר, במוות או בכל אירוע אחר) הצביע צ׳יק צ׳ק, ואל תעזו להפריע לו מעבר לשבריר שניה. אותו צעיר עסוק מדי בליהנות. אין צורך לעבוד. אין אחריות. אין דוגמה אישית. אין כלום, למעט תלונות וציפיות.
את הצעירים האלו לא נמצא בקרב המאמינים (האבנגליסטים). לא נמצא אותם בקרב הלטינים. גם לא נמצא אותם בקרב המהגרים שהגיעו לארה"ב מהלך המאה שעברה באופן חוקי. בכל תרבות בה יש אלוהים, משפחה, עבודה ונורמות של אחריות אישית, הצעירים האלו היו מתחנכים על ברכי החיים. אך באוניברסיטאות ובארה"ב היום, קם דור חדש הזוי ומטורף לחלוטין.
אותם צעירים לא קוראים ספרים, ואפילו מאמרים של יותר מ-44 אותיות וללא תמונה או סרטון הם מעמסה מיותרת. הם לא יודעים מה קרה לפני הולדתם (קרי לפני כ-20 שנה), וגם לא מעניין אותם. העולם החל בהגיעם אליו, והעולם סובב סביבם. כולנו כאן לשרתם ולהנעים את זמנם. ולמה להתעסק בעבר הרחוק (שמא נחזור על מה שהיה)? הם יודעים הכל יותר טוב מכולם, ואם קורה שיש משהו שהם לא יודעים, הם מיד ישאלו את המסך החכם שיענה להם במקום (אין צורך להשתמש בשכל הישר לבדוק אם הדבר נכון או לא, הגיוני או אפילו אפשרי).
אותם צעירים הצביעו בהמוניהם עבור אופוריה ששיכת להם, ולהם בלבד.
הדמוקרטים משופשפים היטב בשיעבוד אנשים, ביצירת תלות מוחלטת במסוממים המשתוקקים למנת הסם הבאה. הם המשיח המציל את המסומם על-ידי מתן המנה הבאה וזו שאחריה. כך עם השחורים: הדמוקרטים כל הזמן חוזרים על כך שאמריקה היא גזענית ונגד השחורים (מפליא ביותר לעשות זאת הנשיא השחור הראשון, ברק אובמה), והנה רק הם דואגים למנת הסם: כסף שהוא תלות מוחלטת בממשלה. אין צורך לעמוד על הרגלים בכוחות עצמנו. אין גאווה אישית או השגים, כי הם נרדפים, ויש רק מציל אחד. הטפטוף לא יפסק כל זמן שהם בשלטון.
כך גם עם הצעירים: הבית הלבן ימחק את חובותיהם. אין צורך לצאת לעבוד. אין צורך להתאמץ. הרפובליקנים אשמים בכל. הצביעו, מוקדם ככל האפשר. ודאו שכל חבריכם מצביעים, וכך תוכלו להמשיך בנירוונה של הסם המטפטף לכם ישירות לתוך הוריד.
העובדה שאתם שוכבים חצי חיים-חצי מתים בזוהמה ולכלוך לא ממש משנה לכם, כי אתם מרחפים, והדמוקרטים, הם כה טובים, הם דואגים לריחוף שימשיך, וימשיך, ולא יפסק! אז מה אם גנבתם ורצחתם בכדי להשיג מנת סם: הכל מוצדק כי טוב לכם כל כך. ואתם מרחפים...
