בבואך לבחון חוסנה של אומה, בחן את יחסה לערכיה, להעדפותיה, לשאיפותיה ולחזונה, גשש והצץ אל מערכות חייה, לחינוך, לרווחה, לזכויות הבסיסיות לחיים בכבוד, למתן הזדמנות שווה, לחינוך מעולה ולרווחה ראויה.
במהלך המשא והמתן הארוך והמייגע בין ראשי המפלגות לקראת הרכבת הממשלה, חזינו בקרבות רחוב על תפקידים, חזינו בקרבות פנים מול פנים על תארים, צפינו באסטרטגיית מיקסום הישגים. לא שמענו, מילה אחת, איום אחד, בדל הרהור, רסיס מחשבה, על תיקים חשובים ביותר לאיתנותו של עם, לחוסנה של אומה. איש לא נאבק, בוודאי לא בחירוף נפש, לא בשפה רפה, לא ברמז קל, לא. בכלל לא. עלבונם של התיקים החשובים, תיק החינוך תיק הרווחה, זועק, ומתקומם על שכחתם והותרם כחפץ אין רוצים בו.
דווקא המפלגות המתיימרות לשאת את נס התקווה, דגל השינוי, הפוליטיקאים אשר הבטיחו ונשבעו בנקיטת חפץ להיות לפה לאזרחים הזקוקים למשרד רווחה ולשירותים סוציאליים, שהצטלמו עימם בעליבותם, באומללותם, ברעבונם, בפגיעותם, לא עשו שום מאמץ כדי לקבל את המשרדים בהם יכלו להשפיע על חיי בוחריהם, אותם בוחרים שהאמינו בתמימותם כי אם רק יצביעו למפלגה החומלת עליהם בפוסטרים ובמודעות על אחורי אוטובוסים חייהם ישתנו ללא הכר.
אותן מפלגת שראשיהן נאמו נאומים חוצבי להבות, קורעי לבבות, נאומים על חסד וחמלה, נאבקו כמעט עד כלות כדי לקבל משרדים אחרים, ומשרדי הרווחה והחינוך? קטן עליהם, אין שם מספיק קסם, אין שם מספיק תפקידים לחלק לאנשי שלומנו, אין שם ארומה של מנצחים. ראוי היה שהפוליטיקאים יאבקו ויתחרו על הזכות לשרת את בוחריהם ואת עם ישראל ויתעקשו על התיקים החשובים, תיק החינוך, תיק הרווחה, תיקים בהם ניתן לעצב רוחו של עם דמותו של אדם, המשרדים בהם יכלו להוביל מהפכה, לחולל שינוי, לטעת לתקווה.
הפוליטיקאים לא ביקשו את משרדי החינוך והרווחה, וכשיקבלו אותם, כי מישהו בכל זאת צריך לקבל אותם, יקבלו אותם בעל כורחם, בפנים מכורכמות, בתחושת אכזבה, נטולי התלהבות, נטולי תשוקה, נטולי כמיהה להניע תהליכים למען הציבור. עלבונם של תיקים חשובים אלה זועק. משרד האוצר חשוב, משרד הנגב והגליל חשוב, משרד הביטחון חשוב, משרד הדתות חשוב, משרדי החינוך והרווחה חשובים לא פחות.
"תיקים בינונים וקטנים", מכנים אותם, והיחס אליהם בהתאם. האזרחים אשר הצביעו עבור שינוי, עבור שיפור, עבור התקדמות ברווחה ובחינוך, חשים כי הונו אותם. עלבונם של משרדים חשובים אלה הוא עלבונם של האזרחים המאוכזבים.
מדינה נמדדת בביטחונה החברתי ובהישגיה הערכיים החינוכיים. שר רווחה שמונה בניגוד לחלומו, שר חינוך שמונה בניגוד לשאיפתו, יהיו שרים חלשים, מאוכזבים, שרים בעל כורחם, התוצאות תהיינה בהתאם. הנהגה המניחה בשוליים את הרווחה והחינוך, היא הנהגה שבטוחה כי בוחריה הם מחסן קולות לבחירות הבאות. עם ייבחן במערכת חינוך חדשנית, מתקדמת איכותית, עם ייבחן במערכת רווחה חזקה, מחוללת שינוי ומעניקה תקווה לנצרכים לשירותיה.
