ח"כ מרגי על מינוי דרעי: מצפה שהמשפטנים ייתחשבו ברצון הבוחר

אהבה מקלקלת את השורה. ועל כל פשעים תכסה אהבה. זוהי בערך תמצית עמדתם של רבים במחנה הציונות הדתית, חסידיו של בנימין נתניהו הנוהים אחריו באש ובמים. וכדרכם של חסידים נרצעים, גם כשהוא עושה זאת מהמקפצה הם מעדיפים להגיד שבסך-הכל יורד מעט גשם והם בכלל לא נרטבים. הכל סבבה. מבחינתם זוהי אהבה שאינה תלויה בדבר. האיש מהלך קסם עליהם, על-אף ריחוקו הממשי מתפיסות עולמם החברתית, הלאומית והדתית. לא איכפת להם שנתניהו אינו מפספס שום הזדמנות לעלוב ולזלזל במפלגה ובהנהגתה האמורים לייצגם. בדיוק כפי שאירע השבוע במסגרת תרגיל מבריק שניהלה 'ברית האחים' נתניהו-דרעי (שגם הוא, כמו אנשי הציונות הדתית, משועבד נפשית לנתניהו, אבל זו אופרה אחרת).

בבואך לבחון חוסנה של אומה, בחן את יחסה לערכיה, להעדפותיה, לשאיפותיה ולחזונה, גשש והצץ אל מערכות חייה, לחינוך, לרווחה, לזכויות הבסיסיות לחיים בכבוד, למתן הזדמנות שווה, לחינוך מעולה ולרווחה ראויה.

ההגדרה הלא מחייבת של אנטישמיות עיקרה בהתמקדות לא מידתית ביהודים. כשמבדילים את היהודים או את ישראל לפי קני מידה שונים מכל השאר, הדבר מקורו באנטישמיות.

אחרי שבשבוע שעבר חתמה מפלגת הליכוד על הסכם קואליציוני ראשון, עם סיעת עוצמה יהודית בראשות איתמר בן-גביר, מתכוונת מפלגתו של בנימין נתניהו להאיץ השבוע את המשא-ומתן הקואליציוני עם שאר סיעות גוש הימין. זאת, במטרה לחתום כבר בתחילת השבוע על הסכמים עם מפלגות ש"ס ויהדות התורה החרדיות.

ביום שישי האחרון קיטרנו בפעם האחרונה על המצב, כשאחדים מייחלים לבואו של רמבו בן-גביר שיחסל בצהרי היום את כל הפושעים, ואחרים מביטים בדאגה תהומית אל הימים האפלים שצפויים לנו עם בנימין נתניהו ואיתמר בן-גביר, בצלאל סמוטריץ' ודוד אמסלם, אריה דרעי ויצחק גולדקנופף. ריכוז כזה של קיצוניים עוד לא היה אף פעם בישראל והם לא יתמתנו.