לא הלכתי לעזאזל ולא שלחתי את ישראל לעזאזל

לא אתייחס לאדם המנבל פיו כי דרכי לדון לגופו של עניין ולא לגופו של אדם. גם לא אספר את הסיפור על הבעל שם טוב שתלמידיו הציעו לו לתבוע את חמורו שלא נתן לו יותר לרכוב עליו. אבל אני בהחלט מוכן לדון לעומק בהצעות ההגירה שהוצעו לכל האנרכיסטים, הסרבנים, השמאלנים והפריבילגים שמתנגדים לדיקטטורה של ביבי.

בראשית יוני 1967 ניצבתי בפני דילמה אתית קשה. השתחררתי משירות צבאי משמעותי כקצין מחקר באמ"ן אל מיתון קשה ללא עבודה ככלכלן והתפרנסתי מעבודות מזדמנות. כשקיבלתי הצעה לעבוד בחברת ענק שוויצרית לשעונים בביין ולהפליג באוניה מחיפה ב-5.6, יום ההולדת ה-23 שלי, "לעזאזל" או לקריירה מזהירה בחו"ל.

אלא שדאוס או העזאזל אקס מקינה ונקלענו לתקופת ההמתנה לקראת מלחמת ששת הימים. חשבתי ושקלתי מה עלי לעשות - לקדם את הקריירה שלי או לא לבגוד במדינה בשעתה הקשה ביותר, למרות שבצבא הודיעו לי שאין מניעה שאסע. בסוף החלטתי להישאר במולדתי ויהי מה, למרות שרבים חשבו שאחרון העוזבים יכבה את האור.

בתום לימודי התואר השני במכללה יוקרתית שמומנו על-ידי הברון אדמונד דה רוטשילד יכולתי להישאר לעבוד בחו"ל כפי שישראלים מילגאים אחרים עשו אבל החלטתי לשוב ארצה בלי עבודה, בלי כסף, כי לא סגדתי כרבים בקואליציית הדיקטטורה לכח, כבוד וכסף, אלא האמנתי באתיקה, ציונות, שוויון ותרומה חשובה למדינה ולקהילה.

התחתנו בלי אגורה בכיס, עבדנו קשה, ולא נזקקנו לפרוטקציות של מושחתי מפא"י, לקומבינות של הרבנים או למגורים בכפרי פוטיומקין ביו"ש. לפתע ראינו מודעה להגרלה לזוגות צעירים בתל אביב, שרבים ידעו כי יזכו בה מראש, וכמובן לא זכינו. לא הלכנו לעזאזל, בזיעת אפינו הגענו לדירה בלי טובות מאף אחד, מהעירייה ומהמדינה.

קץ המדינה

בכל הקריירה שלי היו לי הצעות רבות לעבוד בחו"ל או לפחות לשנת שבתון כפי שהייתי זכאי כסמנכ"ל בחברת ההייטק הפרטית הכי גדולה והכי רווחית במדינה, שתרמתי לא מעט לשגשוגה. אך העדפתי לא ללכת לעזאזל (אם חו"ל זה עזאזל) ונשארנו בארץ בחברה ביטחונית, באותה מסגרת לימודים של 12 שנה לכל ילדינו, ציונות מגשימה.

רבים הלכו "לעזאזל" כי האמינו שבא הקץ של המדינה, כאשר הליכוד ניצח בבחירות (כן ביבי בזכותי עלה הליכוד לשלטון אבל לא המפלצת הנוכחית אלא תנועה מפוארת בראשות בגין), הפריבילגים של מפא"י חשבו שנגמרה להם המדינה, אחרי שהתרגלו לנהל אותה בלי חרות, בלי מזרחים, פריפריה ועולים בשלטון, רק פין אינסערע, "משלנו".

נשארנו פה וישראל שגשגה יותר מאשר בכל ימי מפא"י הגזענית והמושחתת. אך גם הליכוד הסתאב והפך יותר מושחת ממפא"י, שלפחות גנבו בשביל הקיבוצים וההסתדרות, אך הימין ימין גונבים רק לכיסם של המנהיגים המושחתים, של החרדים הבטלנים, של המשיחיים המעדיפים ישובי דמה על הפריפריה, שתומכת בהם בעיוורון.

בדרך, הלכו לעזאזל עוד פוסט ציונים פאנאטים שחשבו שבא הקץ למדינה המפוארת של אז (איזו בדיוק, המושחתת והגזענית של מפא"י?), כי הכיבוש נמשך, אנחנו נאצים (כמעט כל קורבנות הפלשתינים הם טרוריסטים), למרות אוסלו וההינתקות שהחזירו את הנהגת הטרור ללב הארץ והפכו את פלשתין לבסיס לטרור ומשלוח אלפי טילים.

היגרו הזויים, שחשבו שהם לא מוכנים לחיות במדינת כיבוש נאצית וברחו לגרמניה מולדת הנאציזם, או שלא מוכנים לחיות במדינה המונהגת על-ידי נאנדרטלים (אל דאגה, אבו יאיר הוא אשכנזי למהדרין). אך מגש הכסף, חוט השידרה של המדינה, ישראל המתונה מכל העדות, יהודים וערבים, שמאל וימין מתון, נשארנו פה למרות הכל.

הזבוב על הפרה

רק פעם אחת קמתי והלכתי, כאשר נוכחתי לדעת שלא ניתן לתקן חברה הנגועה בשחיתות למרות כל הניסיונות. אבל נשארתי בעולם העסקים בניהול עצמאי של פרויקטים ועבדתי רק עם חברות אתיות, עשיתי דוקטורט באתיקה ולימדתי במשך עשור אלפי סטודנטים איך ניתן לנהל חברות בצורה אתית, כתבתי עשרות ספרים ומאות מאמרים.

ויש לי חדשות לכל אלה שחושבים שהמדינה זה הם וכמו הזבוב על הפרה טוענים "חרשנו", שגונבים מהמדינה, לוקחים תקציבי עתק לא לשגשוג אלא להנצחת השטעטעל, הבטלה ושלטון רבנים סנילים וחשוכים, רבנים פנאטים עם נוער הגבעות שלהם, תנטוס ויש עבר, שמאשימים את כל העולם בכשלונותיהם רק לא את עצמם - אני נשאר!

מפה לא אזוז לעולם, כל מה שיש לי הרווחתי בזיעת אפי ולא על חשבון חרדים, יושבי יו"ש. שירתי בצבא שירות מלא ובמילואים עד גיל 50 בדרגת רב סרן, מעולם לא היה לי בית בחו"ל, לא הוצאתי אזרחות זרה. למרות שזו זכות בסיסית להגר, לעבוד בחו"ל ולקבל אזרחות זרה. אך אסור לאף אחד לחיות על חשבוני בלי לשלם מיסים.

הפעם, לראשונה מקום המדינה, יש סכנה קיומית למדינה. כבר חשבו שזה יקרה במאי 1967, במלחמת יום כיפור, אחרי עליית בגין לשלטון, אחרי אוסלו והאינתיפאדה השנייה. וזה לא קרה, כי קמה ממשלת אחדות. ביוני 1967, סולק השלטון המושחת והמחדלי של מפא"י, נעלמו הפוסט ציונים מהנוף הפוליטי, וגם הפעם - NO PASARAN.

לא ניתן לתקן את המדינה במשטר הנוכחי, בוודאי לא עם המהפכה המשטרית. תודה לכם יריב לוין, אריה דרעי, בנימין נתניהו, שגרמתם לנו להתעשת ולראות לאן אתם מובילים אותנו עם הריבוי הטבעי של בטלנים, עם אזרחים שאין להם זכות לאזרחות, כי הם לא תורמים דבר ורק מוצצים את לשד האומה. כי מעתה אין אזרחות למי שלא תורם ומשרת.

מנהיגים מושחתים

אתם רוצים לשלוח את המדינה לעזאזל, לא את קציני המילואים, לא את הטייסים, לא את ההייטקיסטים. אתם נביאי שקר, אדריכלי חורבן, אוסף של שקרנים ומושחתים, אוכלי חינם ופירומנים, שבשביל לברוח מאימת החוק, רוצים לעוות את החוק ולשלוט על שופטים ועל הנתינים כבורים, בהשראת רבנים חשוכים, משיחיים ומנהיגים מושחתים.

לא תכריעו אותנו, לא תחזירו אותנו אחורה אלפיים שנה, לא תדרדרו אותנו לאירן ואפגניסטן, טורקיה, הונגריה ופולין. אנו כאן ונישאר כאן גם כאשר אתם תיעלמו מהמפה כמו חלום בלהות, כמו סרט אימה, עם מנהיגים הזויים ומקללים. שמתם קץ לרפובליקת הבננות של ישראל, אך על חורבותיה נבנה רפובליקת מופת נוסח סקנדינביה.