הלוחמה הפסיכולוגית שבבסיס הונאות האנרכיה

האנרכיה ה"מתבלת" בימים אלה את חיינו בנכלים, שקרים, סחטנות אמוציונאלית ורציונאלית ומאבק סמוי על הגמוניה לאומית, נושאת שמות וכינויים ממפוצצים שעיקרם בלבול הציבור בשאלה מהו ההבדל בין דמוקרטיה לדיקטטורה. סביב טשטוש הידע השטחי בציבור בשאלות אלה, והפיכת השקר לאמת לכאורה, מכנסים מנהיגי התנועה את צאן מרעיתם לעדר משתולל. עדר זה הותיר את החשיבה האישית וביקורת השכל הישר שלו בידי המנהיגות המתעתעת שאחריה הוא נסחף לדיבורים, סיסמאות ורעיונות לפעולה שאין בינם לבין מדינה יהודית וציונית או דמוקרטיה אמיתית ולא כלום.

כמעט הכל יודעים שמגילת העצמאות, אותה מדמים ומדמיינים רבים מדוברי האנרכיה ושופרותיה להסכם בין הממשל המדינתי, איננה מזכירה את המלה דמוקרטיה אפילו פעם אחת. מהיכן אפוא לוקחים הם את פרשנותם השרירותית למושגי יסוד אלה שאותה מפיצים הם בציבור ואת ייחוסה למגילת העצמאות? - כנראה ממאגרי ההזיות המוליכים אותם בדרך העקלתון הנוכחית. מועצת העם הזמנית שחתמה על המגילה עתידה הייתה לקדם פעולה לכתיבת חוקה למדינה תוך ששה חודשים מהכרזת העצמאות.¹ מטלה זו לא מומשה עד עצם היום הזה, וכל הסדרי-החליפין שבאו במקומה אינם הסכם תחליפי לחוקה אלא "הסדרי ביניים זמניים", שתוקפם מעוגן בהחלטות הכנסת.

אעל-פי שאלילי האנרכיה ואבות רעיונותיה ההזויים ישבו בשלטון עשרות שנים - בחלק מהזמן עמדו בראש המדינה ובחלקו האחר היו שותפים פעילים מאוד לשלטון - עד היום לא מצאו זמן או לכתוב או ליזום כתיבת חוקה "מצילת-חיים" בשמה הם מרבים לדבר כיום. לעומת זאת, את הרעיון המועיל להפוך חלק מהחוקים הרגילים לחוקי-יסוד ולהתייחס לחוקים אלה כחוקה בהפעלה, (רעיון שקיים גם במדינות אחרות ופועל בהן בצורה סבירה), החלו ממשיכי דרך-הראשונים למוטט כבר לפני למעלה מ-20 שנה באמצעות מהפכה משפטית. זו העבירה בגניבה ובמרמה - מבלי שהדברים נחקקו ע"י הכנסת במפורש - סמכויות יסוד של הריבון (העם) לבית המשפט - בדרך של פרשנות, סבירנות ואימוץ בע"פ של רעיונות מתחום הפוסט-מודרנה וכך הפכה אותו למחוקק. על שימור גניבה זו שהתרחבה והחמירה מאוד בעשור האחרון, הפקידה שומרים שונים ובכללם יועצים משפטיים, איחוד בתי המשפט העליונים לרשות כוללנית אחת והאצלת הילה לבית המשפט של ישות אובייקטיבית ושומרת-סף עליונה מוסמכת. בכך העמידה את בית המשפט מעל למחוקק ואת היועצים למיניהם מעל לרשות המבצעת וסירסה בפועל את שתי האחרונות. עיוותים אלה שלרובם אין אח ורע בעולם, ובכלל זה האופן בו נבחרים השופטים העליונים ונשיט בית המשפט העליון - מבקשת לתקן הרפורמה המשפטית של ממשלת נתניהו השישית. ומול יוזמה זו יצאו עתה למלחמה רוויית שקרים והטעיות - המלחמה על ההגמוניה.

לא מאבק בדיקטטורה עומד במוקד האנרכיה וגם לא חתירה לדמוקרטיה אמיתית, משום שאת אלה אפשר להשיג ע"י חוקה או הסדרת מערכת חוקי היסוד באמצעות הכנסת ומשאל-עם. המטרה האמיתית היא שימור ההגמוניה באמצעות "עליונות בית המשפט" וניווט המדינה לעבר הפרשנות הפוליטית של מנהיגות האנרכיה למושג "מדינה יהודית ודמוקרטית". אין זה מקרה שהם מיחסים מושג זה למגילת העצמאות אעל-פי שכאמור הוא אינו נזכר בה אפילו פעם אחת. ההבדל בין מדינה יהודית עם ממשל דמוקרטי לבין מדינה יהודית ודמוקרטית הוא כהבדל שבין דבר להיפוכו. מדינה יהודית היא ישות פוליטית מיוחדת וייחודית הנשענת על המורשת היהודית הכוללת - שפה, תרבות, דת, לאום, היסטוריה וערכים שמקורם ביהדות. אין פירוש הדבר שהציבור שהוא הריבון אינו רשאי לחדש, אבל החידוש הוא לרוב תוספת והרחבה ולא "ישן מפני חדש תוציאו". במדינה יהודית ההגמון הוא הוא העם היהודי, חרף העובדה שעשויים להיות בה גם אזרחים ממוצא אחר, הריבונות תמצא תמיד בידי העם היהודי. מדינה יהודית ודמוקרטית היא מדינה שבה ליהדות ולדמוקרטיה מעמד שווה ועל כך היא יכולה להיות יותר יהודית ופחות דמוקרטית אבל גם יותר דמוקרטית פלורליסטית ופחות יהודית. לאפשרות זו חותרת ההגמוניה הפועלית לשעבר של מדינת ישראל. נוכח האפשרות ששלטון הימין והתגברות האופי היהודי במרכיב הישראלי יובילו אותנו בדרך המקורית של האבות המייסדים, דוגלת האנרכיה בשלטון בתי המשפט שמושתת כיום בישראל על העדפת היחיד על פני הציבור ומכאן העדפת מדינת כל אזרחיה על העדפת המדינה היהודית. זה שורש המאבק כיום וזו גם הסיבה שבשלה זוכה האנרכיה לתמיכה מובהקת מצד היהדות הרפורמית בארה"ב ובמקומות אחרים.

ההגמוניה המשפטית היא הדרך שבאמצעותה ביקשו אבירי האנרכיה לכוון את התפתחותה של ישראל לעבר מדינת כל אזרחיה, שבתחילה יהיה לה גוון יהודי ובהמשך הדרך באמצעות פסיקות מוטות העוקפות את המחוקק, יהפכוה למדינת כלל האזרחים. לכן, גם מוכנים אביריה לאכוף את רצונם בכוח ובמניפולציות שונות על הציבור שבחר בממשלה הנוכחית. ואם לא יצליחו בכך, מוכנים הם גם לפרק את המדינה, או כפי שהם מכנים זאת "לחלק אותה לקנטונים". אם הציבור השולל את ההגמוניה המושחתת הזו לא יסכים להתחלק לקנטונים ויאמר לה שאם לא טוב להם כאן הם מוזמנים לעזוב - אל נכון יעלבו עמוקות, מפני שהסבא שלהם או האבא שלהם "...לחם במלחמת יום הכיפורים". האומנם?? רק הם לחמו במלחמות ישראל? הבלים!!!

נחזור לעניין הדמוקרטיה. אצל אבירי האנרכיה דמוקרטיה היא צורת הממשל שהם מכירים בה כדמוקרטיה. עיקרה פיצול הממשל לשלוש רשויות: מחוקקת, מבצעת, ושופטת שכולן כפופות באופן ישיר או עקיף לרשות השופטת. וכל כך מדוע, מפני שכך הם שומרים באמצעות הרשות השופטת שאינה כפופה כיום לשום גורם אחר ואפילו לא לריבון, על ההגמוניה הממלכתית שלהם; שוב חזרנו ליסודו של סיפור המעשה - הגמוניה.

ביסוד המציאות הנוכחית עומד כשל נוסף - החינוך היהודי בארץ ישראל, מיסודה של תנועת העבודה. חינוך זה נסחף "לחיקוי מתוך התבוללות" של המציאות החומרית במערב בשיא פריחתו הטכנולוגית והכלכלית שאחרי מלחמת העולם השנייה בהשראת ארה"ב. ובדרך שכח יותר ויותר שמדינת ישראל איננה המדינה ה- 51 של ארה"ב אלא המדינה היחידה של העם היהודי - כולו. מי שלא טוב לו בכך, אינו חייב להיות אזרח המדינה ואינו חייב לשאת על גבו את נטל הגלות הארוכה של עם ששב לארצו וחווה את השפעותיה החברתיות, האמוניות, התרבותיות וההיסטוריות של הגלות - לא ערבים חייבים בכך וגם לא יהודים שהמרכיב הציוני בחינוכם ובתובנותיהם נשחק או נרקב מסיבה כזו או אחרת.

בעיני האבות המייסדים קבעו שמדינת היהודים תהיה מדינת לאום יהודית ודמוקרטיה מעשית שליסודות הדמוקרטיים שלה ציביון יהודי משולב בצביון ליברלי קלאסי. עיקר יסודי הוא שמקור הסמכות השלטונית הוא בעם והמנגנון השלטוני במדינת לאום זו מורכב כמקובל בדמוקרטיה קלסית משלוש רשויות נפרדות: מחוקקת, מבצעת ושופטת. הרשות המחוקקת היא הקובעת את כללי ההתנהלות של כלל המערכת השלטונית באמצעות חוקים. אף רשות אינה מוסמכת להחליף את זולתה (או "לרשת" אותה) וכל רשות תהיה מבוקרת ע"י רשות אחרת אחת לפחות במתכונת שתוסמך לה ע"י החוק. בהינתן שאין למדינת-ישראל עדיין חוקה, שום רשות אינה מוסמכת לבטל את חוקי הכנסת שבתחום החקיקה היא נציגת הריבון. כשתהיה חוקה בישראל, תעמוד היא (לאחר שתאושרר ע"י העם) מעל לחוקים הרגילים.

בדמוקרטיה מתקבלות החלטות ע"י רוב בעלי זכות הבחירה או ההצבעה. אין, לא היה ולא יהיה בה מצב שלגורם שאיננו נציג מובהק ונבחר של הציבור כולו סמכות לפעול נגד החוק או לבטל חוק. וגם כאשר נוצרת סתירה כביכול בין החוקה לבין חוק הכנסת, רשאי בית המשפט להצביע על כך ובכך לאותת לכנסת שעליה לתקן את החוק. (המנגנון המנהל תהליכים אלה גם הוא חוק שאין לסטות ממנו).

אינני מתכוון לעסוק כאן בכל ההבלים שתאורטיקני תנועת האנרכיה ו"פרשניה המוסמכים" מטעם עצמם והלא מוסמכים "מאיימים" עלינו לקבלם "ככזה ראה וקדש". בדמוקרטיה ההליכים חייבים להיות דמוקרטיים בכדי שיהיה להם תוקף מוסרי ומשפטי כאחד. עקרון בסיסי ביותר שתנועת האנרכיה מפירה יום-יום ושעה-שעה הוא שאין קבלת החלטות באמצעות כפיה בכוח. יש לעיתים אכיפה בכוח של חוקים, אך לא האוקסימורון של "שכנוע דמוקרטי בכוח".

יסוד מוסד של הדמוקרטיה הוא מינהל ציבורי הפועל ללא שימוש בכוח באמצעות הידברות ושיכנוע; ובאין פשרה - הכרעה מושגת באמצעות רוב קולות בעלי זכות ההצבעה מפני שלא ייתכן ממשל שאינו מסוגל לקבל החלטות. לכן, כל מה שמשיגה האנרכיה מול ממשלה שנבחרה כחוק, באמצעות הפעלת לחצים כוחניים (אנרכיסטיים) איננו חוקי בעליל.

הממשלה הנוכחית בישראל נבחרה כדין. יש לה רוב בכנסת והיא מוסמכת לנהל את המדינה על-פי החוקים הקיימים. הכנסת הנוכחית מוסמכת ע"י הריבון לחוקק ובית המשפט אינו רשאי לבטל את חוקי הכנסת; ביטול חוק כמוהו כפעולת חקיקה! בית המשפט לחוקה רשאי להצביע על סתירה בין חוק יסוד לחוק רגיל או בין חוק יסוד ישן לחוק חדש שבהליכי חקיקה, ועל הכנסת להמציא הסבר חוקתי להצדקת סתירה זו או לתקנה. עיגון העובדה שבית המשפט אינו מוסמך לחוק לא באופן פוזיטיבי ולא ע"י ביטול חוקים, חייב להיות חלק מחוק יסוד או מהחוקה לכשתחוקק.

רצונה של האנרכיה לשמר את ההגמוניה הציבורית שלה בחסות מערכת המשפט חייבת לעבור מן העולם. הניסיון להמציא חוזים שאינם קיימים בין המדינה לאזרחים בכדי שניתו יהיה להצמיד אליהם לאחר מעשה תנאים מגבילים הוא אחד מהשקרים הגדולים של מנהיגות האנרכיה. שקר זה שחדר לכל רבדי החיים ובכלל זה לצבא, מחייב שידוד מערכות של המשפט הצבאי וקביעת מערכות היחסים והכפיפויות בין הרשויות האזרחיות ובינן לבין ציבור האזרחים. ביסוד שאלה זו עומדת השאלה עקרונית אחרת שאינה פתורה כהלכה במערת המשפט שלנו: היחסים בין המדינה לבין האזרח הפרטי: - מתי הופך אדם לאזרח, ומתי הוא מאבד את אזרחותו בגין אי-ציות לחוק או מעשים הפוגעים באינטרסים החיוניים של המדינה.

ביסוס עניין זה בהקדם חייב להיות חלק מהרפורמה המשפטית כפי שהוכח לאחרונה ע"י האידאולוגים של האנרכיה. מסתבר שהנחת-היסוד הקודמת שעליה התבסס בין היתר מושג "צבא העם" הופרה ע"י מנהיגות האנרכיה שבקשה משיקוליה האינטרסנטיים להעמיד את בית המשפט בראש הפירמידה החוקתית וכמי שמפקד על כוחות הביטחון לסוגיהם או על הרשויות הציבוריות - אין לקבל זאת בשום אופן, משום ששינוי זה הוא ביטול היסוד הדמוקרטי של ריבונות העם.²