בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
העיר שינתה את פניה [צילום: משה מילנר/לע"מ]
|
|
|
ירושלים בתקופת השלטון הבריטי [חלק ג']
|
יש מחלוקת בקרב החוקרים בנוגע לגודל האוכלוסייה במאה ה-19 ולגבי המספר המדויק של כל קבוצה דתית, אבל, הריבוי הטבעי המוסלמי היה אטי בהשוואה לגידול האוכלוסייה היהודית והנוצרית
|
מבוא אוכלוסיית ירושלים בשלהי התקופה העות'מאנית (1) המוסלמים היו למיעוט בתקופה העות'מאנית (1918-1516). המוסלמים היו הקבוצה הגדולה ביותר בעיר לאורך המאה ה-16 אבל, כבר משלהי המאה ה-16 מתחילה ירידה במספר המוסלמים. היהודים היו הקבוצה השנייה בגודלה, אבל הקבוצה הנוצרית גדלה ולאחר אמצע המאה ה-16 מספרם עלה על מספר היהודים. הגידול נבע ממעברם של נוצרים מכפרי הסביבה לירושלים בשל רדיפות וקשיים כלכליים. במאות ה-17 וה-18 לא נערכו מפקדים עות'מאניים בשל חולשת השלטון, והמידע היחיד על אוכלוסיית העיר היה מסִפרי מסעות של תיירים ומהימנותו מוטלת בספק. במשך המאה ה-19 התחדשו המפקדים ועל-פי הנתונים עלה מספר הנוצרים מכ-3,000 בראשית המאה ה-19 לכ-13,000 ערב מלחמת העולם הראשונה. מספר המוסלמים עלה מכ 4,000- ל-12,000- והגידול העיקרי היה במספר היהודים שמנו כ-2,000 בראשית המאה ה-19 ומספרם קפץ ל-45,000 ערב מלחמת העולם הראשונה. ההיסטוריון מוסטפא עבאסי חקר את תולדות הקהילה המוסלמית בעיר בין 1841 ל-1914. עבאסי הדגיש את העובדה שיש מחלוקת בקרב החוקרים בנוגע לגודל האוכלוסייה במאה ה-19 ולגבי המספר המדויק של כל קבוצה דתית. אבל, הוא קבע שהריבוי הטבעי המוסלמי היה אטי בהשוואה לגידול האוכלוסייה היהודית והנוצרית. כבר בשנות ה-40 של המאה ה-19 היה מספר המוסלמים קטן ממספר היהודים. מספר היהודים גדל בשל העליות לארץ של יהודים בעלי נתינות עות'מאנית ואזרחי מדינות זרות. עבאס קבע שהעיר "שינתה את פניה והמוסלמים איבדו את בכורתם בה. אומנם הייתה קבוצה של משפחות מוסלמיות שהחזיקו במשרות השלטוניות והמנהליות הבכירות בעיר כמו ראשות העירייה, אבל צביונה של העיר חדל להיות מוסלמי-עות'מאני והקהילה היהודית ואף הנוצרית בנו בנייני פאר בעיר העתיקה ומחוצה לה והשתלטו על מרחבים גדולים". [ראו למטה טבלה 1 ו-2] ההיסטוריון מרדכי אליאב חקר את תולדות הקהילה היהודית בעיר בין 1815 ל-1914. הוא חילק את מאה השנים הללו לשלוש תקופות: - התקופה הראשונה, תקופת ההתחדשות: 1840-1815 - מספר היהודים גדל מפחות מ-2,000- ל-5,500 נפש. - התקופה השנייה, תקופת הצמיחה והגידול: 1880-1841 - ירושלים היהודית גדלה פי שלושה ומספר היהודים הגיע ל-16,000 נפש. היהודים מנו כ-50% מכלל האוכלוסייה. - התקופה השלישית, תקופת ההרחבה והביסוס: 1914-1881 - ירושלים היהודית הרחיבה את גבולותיה, ביצרה את מעמדה, כלכלתה וחייה הפנימיים. ב-1914 היהודים מנו 45,000 נפש. בתוך 100 שנים גדל היישוב היהודי בירושלים פי 23. ב-1890 חיו בירושלים 42,500 תושבים. היהודים מנו 27,000 נפש, הנוצרים 7,000 נפש והמוסלמים 8,500 נפש. אוכלוסיית ירושלים בתקופת המנדט העיר ירושלים נכנעה בני הצבא הבריטי ב-9 לדצמבר 1917. מיד הוקם בה ממשל צבאי שפעל עד 1 ביולי 1920 כאשר הנציב העליון הראשון, הרברט סמואל, הגיע לארץ והחלה תקופת השלטון האזרחי הבריטי. בזמן כיבוש העיר עמדה בראשות העיר מועצה עירונית בת עשרה חברים שהייתה מורכבת משבעה מוסלמים, שני נוצרים ויהודי אחד למרות שמאז אמצע המאה ה-19 היה בעיר רוב יהודי. המושל הצבאי מינה מועצה חדשה שהייתה מורכבת משישה חברים, שני מוסלמים, שני נוצרים ושני יהודים. הנימוק לשינוי ההרכב היה שהעיר קדושה לשלוש הדתות. בתוך החברה הערבית התנהל מאבק על המנהיגות בין משפחת חוסייני למשפחת נשאשיבי. ב-1927 נערכו בעיר הבחירות לראשות העיר אבל, למרות הרוב היהודי ראשות העיר נשארה בידי המוסלמים בשל התקנות שתוקנו לקראת הבחירות. ההרכב הדמוגרפי של אוכלוסיית העיר רות קרק קבעה שהשינוי החשוב ביותר בירושלים היה הגידול הדמוגרפי. אוכלוסיית העיר גדלה מ-55,000 ב-1917 ל-160,000 ב-1947. גידול של 105,000. המושל הבריטי שמונה על העיר קבע שערב הכיבוש הבריטי הייתה אוכלוסיית העיר מורכבת מ: יהודים - 28,000, מוסלמים - 11,000 ונוצרים - 11,000 ובסה"כ כ-50,000. אבל, לאחר בדיקה התברר שמספר היהודים היה 31,147 והמספר הכולל של האוכלוסייה היה 53,410 . לרשות החוקרים עמדו תוצאות המיפקדים המנדטוריים מ-1922 ומ-1931 ונתונים השנתיים שפורסמו על-ידי הסוכנות היהודית בכל שנה החל ב-1922 ועד 1940. יהושע בן אריה הביא במחקרו את טבלת אוכלוסיית ירושלים במאה ה-20 עד 1946 באחוזים [ראו טבלה 3 למטה]. בזמן מלחה"ע הראשונה הייתה ירידה במספר היהודים ל-45,000 ורק ב-1930 היא עברה במספרה את מספרה ב-1914 . אבל, מאז היה גידול בלתי פוסק וב-1946 הגיע מספר היהודים בעיר ל-99,000 . האוכלוסייה היהודית גדלה מ-55% ב-1922 ל-60% ב-1946 .היהודים שמרו על רוב לאורך כל תקופת המנדט. האוכלוסייה המוסלמית והנוצרית גדלה לאורך תקופת המנדט. האוכלוסייה מוסלמית גדלה מ-12,000 ב-1914 ל-34,000 ב-1946 והאוכלוסייה הנוצרית גדלה מ-13,000 ב-1914 ל-31,000 ב-1946 . על-פי מחקרו של עוזיאל שמלץ אוכלוסיית העיר הייתה מורכבת בתקופת המנדט מיהודים, מוסלמים ונוצרים על-פי הנתונים שבטבלה 4 למטה.
|
טבלה 1
|
|
|
|
טבלה 2
|
|
|
|
טבלה 3
|
|
|
|
טבלה 4
|
|
|
|
תאריך:
|
28/03/2024
|
|
|
עודכן:
|
28/03/2024
|
|
רבקה שפק-ליסק
|
ירושלים בתקופת השלטון הבריטי [חלק ג']
|
|
איך להסביר את הכישלון המודיעני החרוץ של 7 באוקטובר? בעת שבמלחמת יום כיפור היה לכינוי "קונספציה" פירוש ספציפי, דהיינו אי-הסבירות כביכול שמצרים או סוריה תצאנה למלחמה בנפרד, הפעם היה מדובר בעצלנות מחשבתית שלא הבינה את הלכי הרוח והמוטיבציות של החמאס - הונאה עצמית שהייתה נוחה לכולם, לפוליטיקאים, למערכת הביטחון, לתקשורת, ולרוב הציבור. תמכו בה אריאל שרון ואהוד אולמרט, נפתלי בנט ויאיר לפיד, בני גנץ ואביב כוכבי וגם בנימין נתניהו. מהות ה"קונספציה" הייתה שניתן להגביל את התוקפנות הטרוריסטית של החמאס על-ידי שיפור המצב הכלכלי בעזה והעלאת רמת החיים של תושביה, כולל על-ידי הזרמת דולרים מקטר.
|
|
|
מסיים יום עבודה מלא וגדוש בעיר אילת, לראשונה מאז תחילת המלחמה. המראה מוקדם בבוקר מנתב"ג ועכשיו כותב לכם באוטו בדרך הארוכה חזרה הביתה (אין מקום בטיסה חזור...).
|
|
|
באחד מאתרי החדשות נדפס באחרונה דיווח ולפיו שר הבריאות אריאל בוסו, הורה לנהג רכבו לעצור כי לצד הכביש הבחין באדם שרוע, פצוע מתאונת דרכים. דובר מד"א מיהר להפיץ צילום ובו נראה השר בוסו והוא כורע לצד המכונית שהייתה מעורבת בתאונה. המתבונן בצילום יכול היה להחמיא מיד לשר על המחווה האנושית שנועדה לסייע לפצוע. לעומת זאת, במקום אחר בעיתון, במיקום הרבה יותר בולט, עוד צילום של תאונה הזוכה לכותרת בולטת. וגם זו "תאונה", אך פוליטית, שגרתית: צילום דיוקן של השר גדעון סער. סער לא נראה כורע לצד מכונית ולידה פצוע עקב תאונת דרכים.
|
|
|
"דחיית צדק היא הכחשת צדק" זה המוטו של עדנה בקנשטיין (82), לשעבר נשיאת בתי משפט השלום במחוז תל אביב ושופטת בבית המשפט המחוזי. היא יצאה בעבר נגד השחיתות בארץ, מעריצה ללא גבולות את אהרן ברק, הייתה נוקשה עם הרעים, פעלה למען שיקום עבריני סמים, מספרת על חיזוריו של אריק בעלה והגעגועים אליו, ושוללת מעבר לדיור מוגן. כתבת דיוקן החושפת דמות שופטת כאדם מן היישוב.
|
|
|
היהודים היוו רוב בעיר למעלה מ-1,000 שנים מהמאה ה-10 לפנה"ס עד 70 לספירה ומ-1850 עד היום - בסה"כ 1188 שנים
|
|
|
|