תיק מספר 1:
הולילנד.
אהוד אולמרט הורשע בקבלת שוחד ונדון ל-18 חודשי מאסר בפועל. התיק הזה סגור וחתום.
תיק מספר 2: טלנסקי. אהוד אולמרט הורשע במרמה והפרת אמונים ונדון לשמונה חודשי מאסר בפועל. התיק הזה תלוי ועומד בערעור בבית המשפט העליון, אך סיכויי הערעור נמוכים מאוד.
תיק מספר 3: השיבוש. המשטרה המליצה להעמיד לדין את אהוד אולמרט על הדחתה בעדות של
שולה זקן ועל שיבוש מהלכי משפט. על-פי החשד, אולמרט ביצע עבירות אלו הן במשפטו בירושלים והן במשפט הולילנד. בידי המשטרה ראיות חותכות בדמות הקלטות שיחותיו עם זקן. העונשים המירביים על עבירות אלו מגיעים לתשע שנות מאסר.
לפי החשבון שלי, 18 חודשים ועוד שמונה - פסקי הדין שכבר ניתנו - מביאים אותנו ל-26 חודשים. בהנחה הלא-פרועה שאולמרט יורשע גם בתיק השיבוש, אם יועמד לדין, מותר להניח שלעונשו יתווספו עוד שנתיים-שלוש ואולי אפילו יותר. בסך-הכל: לפחות ארבע-חמש שנות מאסר.
עכשיו באים סניגוריו של אולמרט ומציעים: נסגור את הכל בכל מכל כל ב-18 חודשים ברוטו, שזה שנה נטו בניכוי הצפוי של השליש. כולנו נוותר על הערעורים, המדינה תסגור את תיק השיבוש (אולי אולמרט בטובו יודה בעבירות), ובעוד שנה הוא יהיה אדם חופשי.
ההצעה הזאת מזכירה לי את הסיפור על הקבצן שקיבל מגביר אחד תמיכה חודשית במשך שנים. פעם הושיט לו המשרת רק מחצית מהסכום, והסביר שלגביר היו הוצאות רבות על חתונת בתו. "הוא לא צריך לעשות חתונה על חשבוני", הגיב הקבצן. יש עוד סיפורים כאלו, שהמשותף להם הוא חוצפה של קבצנים. זה בדיוק המצב כאן. עבריין מורשע מנסה להתמקח על עונשו, כך שיהיה נמוך מזה שכבר נגזר עליו ונמוך בהרבה מזה הצפוי לו.
כתבנו כאן מספר פעמים, שהדבר הנכון ביותר מבחינתו של אולמרט יהיה עסקת טיעון אחת מקיפה על כל התיקים. אבל זה היה לפני שפסק הדין בהולילנד הפך לחלוט, ומה שחשוב בעיקר: לא במחיר מגוחך שכזה. נשוב ונזכיר, שעבירות השיבוש וההדחה נושאות תג מחיר של הרבה שנות מאסר, ואצל אולמרט יש לדברים חומרה יתרה בשל היותו עבריין סדרתי ומשום שביצע אותן בעיצומם של משפטים אחרים.
אכן, יש יתרונות וחשיבות לעסקה שכזאת. ראשית, צריך לסיים את סאגת אולמרט - גם בשל המשאבים שהיא גוזלת מהפרקליטות, וגם כדי שהאיש ייצא סוף-סוף מחיינו. שנית, אחרי שאולמרט טען שנים שהוא חף מפשע ושרודפים אותו ללא כל סיבה - להודאה שלו תהיה השפעה עצומה על מעמדן של רשויות האכיפה. אך כמו בהרבה מקרים בחיים, השאלה היא המחיר.
לאור כל אלו, התשובה של ניצן צריכה להיות: תתקשרו כשתהיה להם הצעה רצינית, כזו שיהיה בה כדי להביא לידי ביטוי מלא את חומרת עבירותיו ארוכות-השנים של אולמרט, את הזלזול המתמשך שלו בשלטון החוק, את השקרים הבלתי-פוסקים שלו ("לא היו מעטפות", "לא קיבלתי שוחד"). כאשר תבינו שהמינימום הוא כמה שנות מאסר - רק אז יהיה על מה לדבר.
אם אולמרט וסניגוריו לא יגישו הצעה שכזאת, חובתו של ניצן להחליט בהקדם על כתב אישום בפרשות השיבוש וההדחה. כאשר כתב האישום הזה ירחף מעל ראשו של אולמרט, אולי ההצעה שלו תהיה כזו שניתן לדבר עליה. ואם לא - אדרבה: יתמודד עם האישומים הללו ועם השלכותיהם.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
