צמיחה בכל מחיר - המדינה כיזם

כלכלנים בכירים קוראים למדינה להזרים כסף למימון פרויקטים כדאיים למשק. ההזרמה צריכה להיות אף במחיר הדפסת כסף. ייזום פרויקטים כדאיים כגון תשתיות תחבורה, חינוך, בניית בתי חולים וכד' מוכרים בספרי הכלכלה. משום מה ממשלות בעולם כמעט נמנעות מפעילות בתחום זה. הן מעדיפות לפעול בצד המוניטרי קרי: ריבית נמוכה, וממתינות שהיד הנעלמה של השוק תמריץ את הכלכלה. הדבר לא קורה ורוב הכלכלות במערב מדשדשות. ממשלה כשהיא מזהה כשל שוק צריכה להתערב וליזום פעילות כלכלית בפרויקטים שהתשואה עליהם תהיה גבוהה. בעבר נהגה הממשלה ליזום. תקופת פנחס ספיר כשר התעשיה ושר האוצר הצטיינה בכך. "יוזמה" קרן ההון סיכון הראשונה הייתה ממשלתית. כשתעשיית הון הסיכון החלה לשגשג נמכרה החברה, ברווח, והמדינה יצאה משוק היזמות בתחום זה.

האוצר מנהל את התקציב כבעל בסטה בשוק. תמיד אין לו וגם כשהוא נכנע הוא מסכים תוך זריעת מוקשים. הדבר נובע כנראה מהעבר בו יחס החוב תוצר היה שלילי. המצב השתנה והמדינה במצב טוב בתחום זה. עתה הזמן "לשפוך" כסף לשוק. מקורות לא חסרים, כספים מקרן הקימת, מפעל הפיס ואצל האפוטרופוס הכללי הם אך דוגמא. במידה ויש מחסור ניתן להדפיס כסף. אם האוצר חושש מהפקרות ניתן למסגר את היזמה באמצעות חוק שיגביל את הכספים הנוספים לפרויקטים מסומנים מראש. בינתיים המצב לא נכנס לתודעה של האוצר. כספי החיסכון הכפוי של קצבאות הילדים מעידים על כך. המדינה מתייחסת לאזרחיה כהורים שאין לסמוך עליהם. היא אינה נוקפת אצבע להוציא אותם ממעגל העוני אך מחליטה עבורם מתי וכמה לחסוך. הדבר דומה להצגת כסף לאדם העומד ליד ראי והזמנתו להוציא את הכסף מהראי. גם ניהול החסכונות נשמע ככתיבת נח עם שבע שגיאות. מצטייר שהסיבוך יהיה גדול ולבסוף תוקם רשות לניהול הפקדונות. כל זאת במקום להקים מערך פקדונות שיזוכו בריבית שהאוצר משלם על אג"ח שהוא מנפיק בשוק הפתוח. אגב, מדוע התוכנית לא תכלול חיילים בשרות חובה? הפתרון הנכון היה צריך להיות: תשלום מידי של הקצבה, שהיה מהווה הזרמה חיובית למשק, תוך עידוד הורי הילד לחסוך עבורו. חכמי חלם נראים אנכרוניסטים לעומת היושבים בירושלים.

לפני כ-40 שנה נערך משאל עם באנגליה אם להישאר בשוק האירופי. אז כעתה אמרו תומכי היציאה שההשארות אינה כלכלית. טד הית' מי שהיה קודם למשאל ראש הממשלה, העלה את הטיעון הנבון האומר שהרווח הכלכלי הוא שולי לעומת זאת שהשוק האירופי מאפס את הסיכוי למלחמה בין מדינות השוק, צרפת וגרמניה לדוגמה, באירופה שנהרסה עשרות פעמים עקב מלחמות שאירעו מאות שנים. בעת כתיבת שורות אלה תוצאות המשאל טרם פורסמו אך לא שמעתי טיעון חכם מעין זה. ללמדנו שמנהיגים אינם בהכרח מיטב הנוער גם אצל עמים אחרים.