אין פותרים מצוקת דיור בעוול וגם לא באוולת

בישראל קיימת מצוקת דיור מסוימת. לא שאין לאזרחים היכן לגור והם מתגוללים ברחובות, כמו במדינה חֲרֵבָה לאחר מלחמה, כמו באירופה בשנת 1945, או כפי שהיה בעליות הגדולות לישראל, בהן מאות אלפי בני-אדם הגיעו ארצה בתוך זמן קצר. אלא שאין די דירות בשוק לרכישה במחירים שווים לכל נפש. בינתיים כמעט לכל אדם בישראל יש קורת-גג לראשו, כך שמצוקת המחסור בדירות לרכישה הוא מצוקה יחסית.

ההצעה החדשה שמציע האוצר - להטיל מס על מחזיקי דירה שלישית ויותר, היא הצעת נפל, הפגומה כמעט מכל בחינה: מבחינת מדיניות כלכלית, מבחינה חוקתית ומבחינה מוסרית, והנה הפירוט:

מבחינה כלכלית ההצעה לוקה בכל חסרון אפשרי:

א. היו ימים והעם בישראל נקרא לחסוך, והוקמו מנגנונים, כמו קופות הלוואה וחסכון, אשר אִפְשְׁרוּ לאזרחים לחסוך, אם לימי זקנה, אם לימי מחלה ואם על-מנת להציב נקודת מוצא כלכלית לילדים שהגיעו לפרקם. אחת הדרכים המקובלות הייתה רכישת דירה נוספת, על-מנת ששכר-הדירה שיתקבל יהווה מַטֶּה לעת זיקנה, במדינה בה לחלק גדול מאוד מאזרחיה אין פנסיה, ובעיקר אין פנסיה מספקת לקיום רמת חיים סבירה; או שהדירה תשמש למגורי הדור הצעיר בבואו להקים משפחה מִשֶּׁלּוֹ.

רכישת דירה נוספת בישראל מנעה הוצאת כספים למדינות אחרות, מנעה רכישת נדל"ן בחו"ל, תרמה לעליה ולהשקעות של יהודים בישראל, וגם הייתה אחד המנופים לעידוד העלייה: תושב חו"ל שרכש דירה בישראל והחליט מטעם כלשהו לעזוב את הארץ בחו"ל בה חי, אם מטעמי נישואין של ילדו עם בֶּן-עַמּוֹ, אם מחמת התנכלות לו כיהודי, ואם מכל סיבה אחרת - עדיף היה לו לעלות לישראל, בה כבר רכש דירה, מלעבור למדינה אחרת בחו"ל.

האמנם זהו אינטרס ישראלי שיהודי תושב צרפת, למשל, שהאנטישמיות שם וריבוי המוסלמים שונאי ישראל סביבו מביאים אותו להחלטה לעזוב את צרפת עם בניו ובנותיו, ואינו רוצה להוריש את הונו עוד בחייו, יקנה דירות לעצמו ולכל אחד משלושת ילדיו דווקא בקנדה, ולא בישראל? בשנים האחרונות אימץ משרד האוצר, בברכת ראש-הממשלה, מדיניות של צריכה - קְנֵה ותרום בכך לביסוס השוק [הכלכלה?] הישראלי. לעתים המדיניות היא ממש אנטי חסכונית.

ב. אם בעלי הדירות הללו יאלצו למכור את דירותיהם לאן יזרום הכסף? כיום ההשקעה בבורסה היא מסוכנת. הבנקים אינם משלמים ריבית על פקדונות. המוצא ההגיוני הוא להפוך את דמי-הממכר למטבע זר ולרכוש בו דירות או נדל"ן אחר בחו", שם לא יהיו נתונים לרדיפה מטעם שר-האוצר המקומי.

האמנם בכך חפץ האוצר כאן? האם מישהו חשב עד כמה צעד כזה יעודד ירידה מן הארץ? גם כך ממדי הירידה של צעירינו נוראים. צעירים מחפשים את עתידם בחו"ל. לא מכבר, בעקבות "מרד המילקי", גילו צעירים רבים את נוחות החיים בברלין דווקא. שם הדירות (ו"המילקי"..!) זולות יחסית והשכר גבוה (וגם האנטישמיות כרגע רגועה, וצפוי שתתפרץ דווקא מול המהגרים המוסלמים תחילה...) האם על הממשלה והאוצר לתת עידוד למגמה זו?

ג. בעלי משפחות ברוכות ילדים יוכלו להעביר את דירותיהם "השלישיות" למי מילדיהם. במה יועיל הדבר למשק או למחסור בדירות? לאף אחד! המדינה תגבה מס-שבח, עוה"ד יתפרנסו מהעסקות בכבוד, אך ההיצע בשוק הדירות לא יגדל. אילו שר האוצר היה צופה במחזה "המלך לִיר" של שקספיר אפשר ולא היה מעודד הורים להעביר כבר בחייהם את רכושם לילדיהם ובני/בנות זוגם...

ד. עד כה לא היה כל פגם בכך שאזרח, או עולה מצרפת, הבטיח את עתידו ברכישת דירות. בבת-אחת הפך אותם שר האוצר לעבריינים-לכאורה, כמעט ל"אויבי-העם", המחזיקים בדירות החסרות בשוק, והחליט לקנוס אותם (ואין זה משנה אם לקנס יִקָּרֵא "מס"). מדוע? כיצד זה מחליט שר האוצר להפלות חלק מהאזרחים לרעה לעומת אחרים שבחרו להשקיע כספם בתחומים אחרים, כמו בתעשיה, בחיים הטובים הכוללים נסיעה עם המשפחה מדי קיץ לחו"ל ונסיעה מדי חוֹרֶף לִסְקִי בָּאֲרָצוֹת הַשֶּׁלֶג?

מַדּוּעַ לֹא יְמוּסֶה כך מי שרכש 3-4 מוניות? רכש חלק מֵנִיב בבית-מלון? רכש בעלות בבית-חרושת או בחנות? מנין הסמכות להפלות בין אזרחים?

ה. הצעת החוק מציעה לַמָּסוֹת כל דירה שלישית [ואילך] בקנס/מס של 1.500 שקל לחודש לכל דירה, ונזכור - זה בנוסף למס ההכנסה הקיים, לארנונה המשולמת כשהדירה ריקה עד שימצא שוכר, לתשלום דמי ביטוח והאחזקה. המס אינו פרוגרסיבי, אינו משתנה לפי ערך הדירה או גובה שכר-הדירה, ובכך הוא מטופש בשני קצותיו: מהצד האחד דירה זולה בפריפריה, בת 2-3 חדרים, מושכרת כיום בכ-2,000 שקל לחודש. המס המוצע יביא לכך שלמשכיר לא רק שלא תשאר פרוטה מההשכרה, אלא שלא ישאר בידו כסף מספיק לביטוח הנכס או למימון הארנונה והמס החדש כאשר לא יעלה בידו, וזה קורה תכופות, להשכיר את הדירה והיא עומדת ריקה, לעתים למשך מספר חודשים. פה הבעלים יִקָּנֵס בהוצאה מכיסו לארנונה ולמס החדש, על עצם חוצפתו להיות בעלים של אותה דירה בפריפריה...

בו בזמן בעלים של שתי דירות פאר בלב ת"א, המכניסות לו 20,000 דולר בחודש, לא ישלם פרוטה בשל החוק החדש, ואם ירכוש דירת פאר שלישית, וירוויח מכל דירותיו 30,000 דולר לחודש הוא ישלם רק 1,500 שקל מס! אכן - הגיון כלכלי...

ו. באופן כללי שוק הנדל"ן רותח. האמנם זה הזמן לסבך את חייהם של עשרות אלפי אנשים שחסכו פרוטה לפרוטה וקנו דירות? וזה כאשר אין חלופה של ממש היכן להשקיע את דמי הממכר? האמנם זה הזמן לעודד בריחת מטבע זר לחו"ל?

ז. בפריפריה, ששם הפגיעה בבעלי הדירות תהא קטלנית, אפשר וישתחררו לשוק דירות ישנות טעונות שיפוץ של 2-3 חדרים. האמנם יהא להן ביקוש? כיום, כאשר צעיר יכול לקבל כמעט 100% מימון מהבנק (משכנתא) ולרכוש דירת 4 חדרים איזה ענין יהא לו לרכוש דירה ישנה וּמְהוּהָה, שעוד תצריך החלפת מערכות ושיפוץ יסודי? התוצאה תהא שהדירות הללו ימכרו, אם אמנם, בהרבה פחות מערכן והנזק לבעלים שלא חטאו עוד יגדל.

ח. בלית ברירה המשכירים יֵאָלְצוּ להעלות את דמי השכירות כדי לממן, חלקית לפחות, את המס/קנס החדש. בינתיים יפגעו השוכרים שהינם אותם חסרי דיור להם רוצה שר האוצר לעזור...

ההיבט החוקתי:

א. בעקרון, מדינת-חוק דמוקרטית מגינה על רכושם וזכויות-הקנין של תושביה. אומנם יש מקרים בהם רשאיות המדינה או הרשות המקומית להפקיע רכוש פרטי לצרכי ציבור, אך הדבר מוסדר בחקיקה חמורה המבטיחה פיצוי הוגן, ככל הניתן, למי שרכושו מופקע. למרות שהדברים ברורים מצא המחוקק לכלול את ההגנה על הקנין בחוק יסוד: כבוד האדם וחרותו, שזו לשונו: שמירה על הקנין 3. אין פוגעים בקנינו של אדם".

חוק יסוד נוסף, חופש העיסוק קובע: "חופש העיסוק 3. כל אזרח או תושב של המדינה זכאי לעסוק בכל עיסוק, מקצוע או משלח יד". אין כמובן, בשום חוק, כל הגבלה על עיסוק ברכישת או השכרת דירות.

ב. אכן, במשטרים חשוכים, לא ניתנה הגנה לזכות הקנין. כך, כאשר סטאלין החליט על קוֹלֶקְטִיבִיזָצְיָה של החקלאות לצורך הקמת הקולחוזים וְהַסּוּבֹחוֹזִים בבריה"מ של אז, המשטר הפקיע מכל האיכרים, גדולים כזעירים (ה"קולאקים" -מילה שהפכה לשם גנאי), את אדמותיהם. אלפים שהתנגדו הוצאו להורג ללא משפט. אחרים הוגלו לסיביר או לאורל, החקלאות הסובייטית התמוטטה, כ-10 מיליון איש מתו ברעב באוקראינה לבדה - מדינה שהייתה קודם "אסם התבואה של אירופה".

גם בסין של ימינו, לקראת האולימפיאדה שנערכה שם, גורשו אנשים מבתיהם שנהרסו לצורך סלילת כבישים לכפר האולימפי ולמתקני הספורט.

ראינו מצב דומה, אולי נוסיף "להבדיל", גם בגרמניה הנאצית, בה נאסר על יהודים להחזיק בעסקים. תחילה אולצו להכניס לעסקיהם "שותפים" גרמנים ולאחר מכן נשללו כל זכויותיהם ורכושם.

ג. החוק המוצע פוגע בעקרון השוויון ומפלה בין בעלי דירות לבעלי כל רכוש אחר. זהו חוק אנטי דמוקרטי מובהק.

בתום המנדט הבריטי היה מצב של מחסור קיצוני בדירות. אז גם נחקקו חוקי הגנת הדייר השונים. עולים חדשים וחיילים משוחררים שוכנו בבתים שהפליטים הערבים שהותירו אחריהם, במחנות צבא ובבתי-ספר. עם בוא העלייה הגדולה מצפון אפריקה. הוקמו מעברות ואנשים שוכנו באוהלים, בַּדַּוֹנִים ופחונים. בימי גולדה מאיר, כשרת העבודה והשיכון, הוקמו במהרה בתי בטון בישובים שונים (כמו "בתי התותח" בשכונה א' בבאר-שבע) ותוך מספר שנים באה רגיעה.
גם בעליה הגדולה מבריה"מ אריק שרון רכש והקים בתי-עץ ומבנים קלים אחרים, שנבנו חיש בערים שונות, כולל בנגב.

עד לבואו של שר האוצר הפופוליסטי הנוכחי איש לא חשב שיש לפגוע בזכויות קנין של אזרחים שלא פשעו מאומה, ולהטיל עליהם קנסות אדירים על-לא עוול בכפם, אפילו ללא הפקעה וללא מתן כל פיצוי, ואפילו ללא כל הקלה במסי השבח או מסי המכירה בהם יחויב כל מוכר-בעל-כרחו.

ד. אם נראה בחוק המעוות הזה חוק-מס, ולא חוק-קנס שהוא השם הנכון לו, הנה כלל נקוט במדיניות מס במדינות מתוקנות: אין מטילים מס למפרע. אם האוצר חפץ להלחם ברכישת דירות לשם השקעה - עליו להטיל מס זה מיום חקיקת החוק ואילך. הטלת מס/קנס על מי שבתום-לב רכשו דירות כחוק היא עוול משפטי וחריגה מכללי המיסוי המקובלים במערב.

ההיבט ה[בלתי] מוסרי

די באשר נכתב עד כאן כדי להצביע על חוסר המוסריות שבחוק המוצע. החוק מפלה בין שווים, ולמעשה גוזל מבעליהן הנוכחיים של הדירות את רכושם, על-מנת להעמידו לזכות אזרחים אחרים, אשר השר חפץ ביקרם (ובקולותיהם בקלפי!) השיטה הנוהגת כיום בישראל אינה השיטה הקיבוצית, או הקומונה, בה הרכוש משותף. אם הרכוש אמור להיות משותף ראוי להפקיע גם את יתר הרכוש מדינה ולחלקו בין כלל התושבים.

אנו חיים במדינה קפיטליסטית, יותר ויותר רכוש ציבורי מועבר לידיים פרטיות, תוך שימוש במילה "הפרטה", ודווקא מציבור זה, של בעלי הדירות, גוזלים את רכושו. ראוי שגם נזכור כי רבים מבעלי הדירות הם קשישים שזהו מטה לַחְמָם לעת זיקנה, בהם ניצולי שואה רבים שבפיצויים שקבלו רכשו עוד דירה, במקום להשקיע את כספי הפיצויים בחו"ל, אילו צפו את הרעה ששר האוצר הנוכחי מתכוון להביא עליהם. חלקם - אנשים בודדים ללא בני משפחה קרובים שניתן להעביר אליהם, בחוג המשפחה, את הדירה "היתרה".

אם המשק זקוק מיד לדירות וזאת שעת חרום (והשעה אינה כזו), תתכבד המדינה ותרכוש את אותן דירות מיד בעליהן הנוכחיים תוך הקלה בנטל מסי המכירה.

הצעת החוק גם מתעלמת מכך שרבים מבעלי אותן דירות עדיין משלמים משכנתה על רכישתן, והמס החדש שיוטל עליהם ימוטט אותם כלכלית.

לסיכום: החוק המוצע הוא חוק רע, שיגרום עוול נורא לאלפי אנשים מבלי שיועיל הרבה למבקשי הדיור. שר אוצר המבקש להטיל מס רק על קבוצה מסוימת באוכלוסייה, במגמה להכניס עוד כסף לקופת המדינה, או להציג מצג פופוליסטי של דאגה לחסרי-דיור ולשם כך פוגע בזכויות קנין מוקנות ובעקרון השוויון אינו ראוי לתפקידו. אפשר ושר האוצר מחפש פופולריות, ולכן הוא מחוקק חוק פופוליסטי מרושע. אם כך הדבר, ונראה שכך הוא, ראוי שיתפטר מתפקידו ואם לא יתפטר - ראוי שיפוטר, בטרם יגרום נזקים נוספים.