|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
רוח חדשה נושבת מכוון שדרות ● באופן מפתיע לא מדובר באבק הקסאמים ● האם האיש שהרס את ההסתדרות יכול לעמוד בראש מדינה? המשוואה ברורה
|
מי זוכר את התחקיר ששודר שעות מספר לפני פרסום תוצאות האמת בפריימריז של מפלגת העבודה? אף אחד. עמיר פרץ היום נישא על כפיים ואף אחד לא יצליח להוריד אותו משם. אפילו לא מיקי רוזנטל.
בשלהי המאה הקודמת, כאשר נבחר פרץ לעמוד בראש ההסתדרות הכללית, נדמה היתה שנושבת רוח חדשה, צעירה, מזרחית, היא לא נשברה אפילו בדרך המייגעת משדרות לבניין הוועד הפועל. בימי פוסט קיסר חשבנו כולנו שהדימוי החדש שבנה פרץ יבשר טובות לעלובי החברה.
חיים רמון שהגיע לפניו, הרס כדרכו, כל חלקה טובה שעוד נותרה בהסתדרות ופרץ הגיע לשקם את ההריסות, להרים חזרה את עיי החורבות ולהפריח את הדימוי המנומנם משהו של ארגוני העובדים.
התדמית החדשה, נטולת כוס התה המפורסמת, הבטיחה רבות, אבל כגודל ההבטחה כך גודל הכישלון. אם היה מיקי רוזנטל, עושה כדרכו, תחקיר מעמיק, הוא היה מגלה שבמסדרונות ההסתדרות נחים גם היום מושחתי הארץ. כך קרה עם חברת "השמירה" שהזרימה מיליוני שקלים חדשים לבניין המתקלף בארלוזורוב, כך קרה גם עם עשרות אלפי עובדים שמשלמים מדי חודש 30 שקלים ממשכורתם הדלילה גם כך.
הם נותרו יתומים. המדינה מפירה את ההסכמים איתם, דוח העוני מתנפח למימדי ענק, ופרץ שותק. השיטה פרחה ופרץ, דווקא הוא, שוחט גם שוחט. האבות הרוחניים של העובדים בישראל משביתים, אומנם, את המשק, אבל שום בשורה לא עומדת בפתח. פרץ הבטיח 1,000 דולר כשכר מינימום, רבים מהעובדים בישראל לא יודעים אפילו לכתוב את המספר הזה.
ההסתדרות, אומנם הסירה מעליה את הדימוי המזדקן והבירוקרטי, אבל היא הרוויחה דימוי אחר והרסני הרבה יותר. רבים מאיתנו בטוחים, ובצדק, שמדובר בארגון מאוס, שלא השכיל להוריד את ביבי מאילן הכלכלה החופשית. אנחנו עדיין בטוחים שאנחנו אמריקה. עמיר פרץ נכשל כי הוא לא הצליח להוכיח לנו אחרת.
ובכל זאת, למרות ששכחנו כולנו את התחקיר השטחי של רוזנטל, חשוב שנזכור שמי שהורס את העובדים בישראל וממאיס אותם על שאר שכבות האוכלוסיה, לא יוכל אף פעם לנהל מדינה. במפלגת העבודה המפורקת נושבות היום רוחות מרעננות, בדיוק כמו אלו שנשבו בבית הוועד הפועל לפני עשר שנים. אז, עלה לאוויר קמפיין ההסתדרות החדשה. אנחנו שוכחים שדווקא בהסתדרות הישנה שברו את ידיו ורגליו של כל מי שהחליט לעבוד, חרף שביתה.
כוחה של ההסתדרות נשחק והאשם הבלעדי הוא פרץ. צודק האחרון בטענתו שאנחנו שבעים מגנרלים, הם הרסו כל דבר שנגעו בו. ובכל זאת, סיסמת הבחירות הזו נועדה לשכר אותנו. אנחנו למען האמת, גם שבעים מעסקנים. אל יתהלל פרץ ברוח הצעירה שהוא מביא עימו למסדרונות הבית האליטיסטי שנמצא בשכונת התקווה. לובה אליאב ונתן זך אולי צעירים ברוחם, אבל הם יותר קרובים לסוף מאשר להתחלה.
בל נשכח כולנו, שגם לצידו של ברק עמדה השמנה והסלתה של מדינת ישראל. מברק לא נותר היום כלום, אפילו הופעות מבישות הוא כבר הפסיק לספק לנו. כך מסתובב לו הגלגל כמאמר החיים. מפלגת העבודה התעוררה לבוקר חדש ונרקוטי, אבל היום שבו היא תתעורר שוב למציאות אחוז החסימה כבר משחר לפתחה.
|
|
כותב המאמר הוא נער בן 18. עורך ומגיש "בראש צעיר" ברשת א' של קול ישראל.
|
|
| תאריך:
|
10/11/2005
|
|
|
עודכן:
|
10/11/2005
|
|
איתמר רועי
|
|
|
אכן מהפך, עמיר פרץ כבש את מפלגת העבודה, הביס את כל העסקונה הוותיקה בראשות שמעון פרס בן ה-82, המשנה לראש הממשלה, והאיש שהתיימר להוביל את מפלגת העבודה לניצחון בבחירות לכנסת.
|
|
|
|
|
שנים שהוא מזהיר מהתפוצצות חברתית בגין הפערים בין עניים לעשירים, ומבטיח שאם תינתן לו ההזדמנות, הוא יצא למלחמת חורמה בעוני. זכייתו של עמיר פרץ בראשות העבודה היא טלטלה פוליטית חברתית רבת משמעות. מקבלי ההחלטות בפוליטיקה ובתקשורת לא יוכלו להתעלם מהמסר הראשי שהוא נושא איתו: צמצום העוני.
|
|
|
|
|
אם נתעלם מהנקודה העדתית, ואסור להתעלם, נצחונו של עמיר פרץ הוא ניצחון החוזים הקיבוציים על החוזים האישיים. ניצחון הוועדים על המנהלים, ואם תרצו, הקולקטיב על הפרט. הבוחרים ראו את עובדי חברת החשמל, את עובדי מקורות, את עובדי בזק, את עובדי העיריות (ולא אלה שבמגזר הערבי והדרוזי), ראו איך משביתים חברה במקרה שהמעסיק החליט "לדפוק" את העובדים כי המצב קשה, כי בשנה שעברה חילק יותר מדי בונוסים למנהלים הבכירים ולכן לא נשאר השנה כסף לעובדים.
|
|
|
|
|
"טומי, אברהם וכל שאר החברים, לא הכנתי נאום ניצחון, זה לא אני שניצחתי הלילה, המפלגה ניצחה. אחרי שנים של משטר דיקטטורי של ועדות מסדרות ושל מינויים תמוהים, פתחנו את השורות, הבאנו את הדמוקרטיה לפתחנו, והבוחר אמר את דברו. טומי, אברהם, הלוואי והייתי יכול לבקש מכם להישאר, אך לצערי אתם מחוץ לרשימת ה-120. מה לעשות, זוהי פסיקתו של הבוחר –ידידים נוכל להישאר, אני אפילו אזמין אתכם לצ'ולנט בשבת".
|
|
|
|
|
רשימה זו מיועדת בעיקרה לעורכי הדין המבוטחים במסגרת הסדר ביטוח אחריות מקצועית של לשכת עורכי הדין.
|
|
|
|
|
