האם אנחנו לבד בגלקסיה?

לפני 11 שנה התגלה כוכב הלכת הראשון שמקיף כוכב (כמו השמש שלנו - 51 Pegasi - כוכב הנמצא 50.1 שנות אור מכדור הארץ), ושמו Pegasi 51 b. מאז התגלו יותר מ-200 פלנטות אחרות במערכות אחרות. בכמה מקרים אף התגלו כמה כוכבי לכת סביב כוכב אחד. הראשונים שהתגלו היו כמעט אך ורק כוכבי לכת גדולים מאוד, עד כדי כמה פעמים המסה של צדק, וקרובים מאוד לכוכב האם שלהם, מן הסתם, מפני שהגילוי שלהם קל יחסית.

החללית ”קורוט“, ששוגרה בסוף 2006, תנצל את העובדה שמעבר כוכב לכת מול כוכב האם שלו גורמת לתנודות בהארה של כוכב זה כדי לגלות את קיומו של כוכב הלכת. לאחר שהחללית תזהה 3 פעמים שינויי הארה, אפשר יהיה להניח בוודאות מרובה למדי, שאכן במערכת זו יש כוכב לכת, אפשר יהיה להעריך את גודלו ואת זמן המחזור שבו הוא מקיף את הכוכב שלו.

המשימה ”קורוט“ נועדה לגילוי כוכבי לכת סלעיים, שמסלול הקפתם את כוכב האם שלהם הוא עד 50 יום (החללית תצפה במשך 150 יום באזור האחד של השמיים, ולאחר מכן, באזור שמנגד). בעזרת ”קורוט“ מקווים החוקרים למצוא כוכבי לכת סלעיים סביב לננסים אדומים, שנמצאים ב“רדיוס של מים נוזלים מהכוכב“ (רדיוס זה במערכת השמש נמצא בין נוגה למאדים, הנמצאים בגבול הרדיוס, ולכן אין מים נוזלים בקביעות על פני כוכבי לכת אלו). הטמפרטורה של הננסים האדומים נמוכה מזו של השמש, ולכן גבוה הסיכוי למציאת מים במצב נוזלי - אשר להבנתנו, הם גורם הכרחי לקיום חיים ומאפשרים מצב של התרחשויות ביולוגיות, ואולי אף של התפרצות חיים בכוכבי לכת אלו.

בדומה ל“קורוט“, מתכוונת נאסא לשגר ב-2008 חללית בשם ”קפלר“, בעלת יכולת טובה יותר מזו של ”קורוט“. יתרונה המשמעותי של ”קפלר“ על ”קורוט“, הוא ביכולתה לצפות באותה נקודה במשך 4 שנים רצופות, שבמהלכן תוכל למצוא כוכבי לכת שמסלול הקפתם כזה של כדור הארץ, או אף גדול יותר.

הבעיה בשיטת גילוי כוכבי לכת דרך ליקוי כוכב האם שלהם, מתמקדת בעובדה שמנקודת התצפית שלנו, (מערכת השמש), אפשר לראות רק 5 אחוזים מכוכבי הלכת, ולכן, שיטת הגילוי הנפוצה כיום, (גילוי כוכבי הלכת הגדולים הקרובים לכוכב האם שלהם), מנצלת את כוח הכבידה שאותו מפעיל כוכב הלכת על הכוכב שלו שיוצר ”נדנוד“ (אותו מגלים בעזרת ”אפקט דופלר“, והוא מתבטא בספקטרום האור שהכוכב נצפה בו), ומאפשר, בעקיפין, לגלות את כוכב הלכת.

הצפייה מתבצעת כיום לרוב בעזרת טלסקופים מכדור הארץ, וכן, בעזרת טלסקופ החלל Hubble, שבעזרתו גילו כבר כוכבי לכת רבים. משימות נוספות שמתוכננות לעשור הבא למדידת ”נדנוד“ הכוכבים ברמה גבוהה מאוד, הם SIM ו-James Webb Telescope. וכן, TPF (Terrestrial Planet Finder) של נאסא, ו-Darwin שלESA . משימות אלו אמורות לשתף מספר חלליות, (טיסת קבוצה), שיהיו מחוברות ביניהן בקשר אינפרה-אדום, ליצירת תמונה אחת מדויקת ביותר. בעזרת טלסקופים אלו אפשר יהיה לצפות ישירות בכוכבי הלכת ולקבל מידע רב על-אודותיהם, למשל איזו אטמוספרה יש בהם, והאם קיימים בכוכבי לכת אלו החומרים הכימיים הנחוצים ליצירת חיים.

דומה שבעשורים הקרובים נוכל למצוא תשובות לשאלות ”הגדולות“: האם כדור הארץ ייחודי? האם אנחנו בודדים בגלקסיה? האם יש חיים מחוץ למערכת השמש שלנו? יתכן ונקבל תשובות לשאלות מפתח אלו ואולי, יום אחד, בעוד שנים רבות, נוכל להגיע לעולמות אקזוטיים אלו.