|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אדמונד חסין סבור שדווקא הציבור הדתי צריך לקדם את כינון החוקה ובכך לשמור על ערכי היסוד של היהדות והציונות
|
בשנותיה הראשונות של המדינה התנגד הציבור הדתי לחוקה במדינת ישראל בטענה שהתורה היא החוקה של עם ישראל. אילו היתה המדינה מעגנת בחוקה, בשנות החמישים, את התפיסות המקובלות ביחס לדמותה היהודית של המדינה, היתה לנו היום מדינה יהודית-ציונית יותר.
במהדורה הנוכחית של דיוני ועדת החוקה בכנסת בנושא חוקה, הח"כים הדתיים כבר לא מדברים על חוקת התורה, אבל עדיין חוששים להשתתף בכינון חוקה שאינה מושלמת מבחינה אידיאולוגית. הבעיה של הציבור הדתי היא שהזמן פועל נגדו. בכל יום שאין בישראל חוקה מוציא בג"צ פסקי דין חדשים המכרסמים באופן בלתי הפיך בזהותה היהודית-ציונית של ישראל.
בכל דיון לקראת ניסוח חוקה שנציגי הציבור הדתי לא נוטלים בו חלק, נכתבים סעיפים בחוקה העתידית המתעלמים מערכי הציונות הדתית. לכן הציבור הדתי הוא הראשון שצריך להיות שותף בתהליך כינון החוקה. אלא ששותפות אמיתית משמעה נכונות לפשרות. אם נציגי הציבור הדתי יתעקשו על מסמך המגשים את כל חלומותיהם, הם לא יוכלו להשפיע על החוקה ויקבלו חוקה המנוגדת לערכים הבסיסיים ביותר של הציונות הדתית. הציבור הדתי כבר למד בדרך הקשה כי התעקשות על "הכל או לא כלום", מותירה אותו עם "לא כלום". לעומת זאת גישה פרגמאטית של נכונות לפשרה יכולה לייצר בסופו של דבר מסמך אשר יגן על מירב ערכי היסוד הבסיסיים של עיקרון המדינה היהודית-ציונית.
לצורך הליכה לעבר התפשרות בין אחים, חשוב לדעת כי הבנות על העדר כפיית ערכים דתיים אינה מהווה הסכמה או תמיכה בהתנהגות המנוגדת לאותם ערכים. כך למשל, הבנה כי לא נכון לכפות בישראל העכשווית השבתת תחבורה ציבורית בשבת אינה מהווה הסכמה או תמיכה של הציבור הדתי בנסיעה בשבת. בכדי להשלים עם הדבר חשוב לדעת כי חוקה אינה מהווה בהכרח את ה"אני מאמין" העליון של החברה.
בתיאוריה החוקתית, הולכת וכובשת את מקומה גישה הרואה בחוקה "כלל השתק". כלל השתק משמעו שחברה קובעת כי פשרות מסוימות אשר הושגו בנושאים השנויים במחלוקת עמוקה, יעוגנו בחוקה. המטרה היא להשתיק את בית המחוקקים ואת הציבור בכללו מלהמשיך ולהתקוטט על נושאים אלה שוב ושוב. את השלילה של מורכבות החיים במדינה ניתן לראות היטב בשתי קבוצות שוליים, מצד אחד חכמי שטות "מדינת כל אזרחיה" ומצד שני מיעוט יהודי ימיני הדוגל "במדינת יהודה".
כל עוד ימשיכו קבוצות שוליים אלא להתקוטט יכורסם מרכז המפה הפוליטית וקבוצות השוליים יתעצמו. הסטטוס-קוו המפורסם מימי בן-גוריון היה דוגמא מצוינת לכלל השתק עד שהוא חוסל בידי בית המשפט העליון. על-פי גישה זו, החוקה מבטאת פשרה אשר אף קבוצה בחברה אינה שלמה איתה, אבל כל הקבוצות העיקריות בחברה יכולות לחיות איתה.
משמעות הדבר היא, כי הסכם פשרה שמור במגירה למקרה שאחת הקבוצות בחברה תנסה לפתוח מחדש מריבות ישנות. אולי הדבר נשמע פחות מרומם נפש אבל דווקא הבנה כזו תסייע להגיע להסכמה רחבה על חוקה. חוקה כזו תעגן את הערכים הבסיסיים של החברה היהודית בישראל ותקבע פשרות אשר עדיפות יהיו לציבור הדתי הרבה יותר מאשר פסיקות בג"צ רדיקליות. לכן, דווקא הציבור הדתי צריך להיות מעורב בהליכי כינון חוקה עכשיו. לצורך כך עליו להתפשר בנקודות מסוימות ולדעת שאת ה"אני מאמין" שלו הוא לא ימצא בחוקה הפוליטית אלא ימשיך למצוא אותה בתלמוד הבבלי ובשולחן ערוך.
|
|
אדמונד חסין הוא מנהל מכללת רוברט ברן, בית מורשה בירושלים ויועץ לפיתוח מנהיגות בביה"ס למנהיגות של צה"ל.
|
|
| תאריך:
|
19/04/2007
|
|
|
עודכן:
|
19/04/2007
|
|
אדמונד חסין
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
עגבניה מול מלפפון
|
19/04/07 11:16
|
|
|
|
2
|
|
מאבי
|
19/04/07 14:27
|
|
|
|
3
|
|
נפל האסימון
|
19/04/07 18:07
|
|
|
|
4
|
|
של בריונות הבג"ץ
|
20/04/07 07:23
|
|
|
|
|
|
Ultra Vires
|
20/04/07 14:34
|
|
|
טענתי בעבר שאין שום חשיבות ממשית לפרסום העדויות בוועדת וינוגרד במלואן לפני פרסום הדוח. ועדות חקירה, כמו בית משפט, אינן אמונות על גביית עדויות בלבד אלא עליהן לחקור, להצליב מידע, למצוא סתירות, ולבסוף לפרסם דוח שהוא מחקר. הדרישה לפרסום העדויות עתה נראית לי בלתי רלוונטית עבור אלה שרוצים לדעת מה בדיוק קרה בקיץ שעבר, אלא יש כאן כוונות לניגוח פוליטי. מבחינתם של הפוליטיקאים יש הצדקה לכך. תמוה הוא שדווקא בג"צ מתיישר עם הפוליטיקאים ולא מנסה לעצור את העליהום על הוועדה.
|
|
|
|
|
ביום העצמאות הקרוב נחגוג 59 שנים מאז זכינו לשוב לנחלת אבותינו ולהקים בה מדינה עצמאית. נדמה כי אל הנחלה אומנם הגענו, אך למנוחה טרם זכינו. לאמיתו של דבר, אף המשך האחיזה בנחלתנו אינו כה מובן מאליו.
|
|
|
|
|
הצהרת בלפור היא ממקורות הלגיטימציה של הכרזת העצמאות, היא מתוארת כמסמך אשר "נותן תוקף לאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי להקים מחדש את הבית הלאומי".
|
|
|
|
|
בואו נלך כמה שנים אחורנית. ראשי ממשלה דומיננטיים, רבין ז"ל, ביבי, ברק, נשיא בית משפט עליון מאוד דומיננטי אהרן ברק. ראש הממשלה, הריהו ראש כנופיית שלטון הכוח, ונשיא בית המשפט העליון הריהו ראש כנופיית שלטון החוק.
|
|
|
|
|
פרשת העיתונאי הבריטי, אלן ג'ונסטון, שנחטף במרס 2007 ברצועת עזה, ממשיכה להסעיר את חוגי התקשורת הבריטיים והבינלאומיים. גורלו של העיתונאי אינו ידוע. בכרוז שהופץ השבוע ברצועת עזה נטען, כי ג'ונסון הוצא להורג בידי שוביו הנמנים עם ארגון איסלאמי קיצוני, ומנגד דיווחים אחרים מרגיעים וטוענים, כי הלה בין החיים ומצבו טוב. העיתון "א-שרק אל-אווסט", מוסר (17 באפריל 2007), מפי גורם פלשתיני כי העיתונאי הבריטי, מוחזק על-ידי משפחה מקומית שאף דורשת עבורו חמישה מיליון דולר.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
צבי גיל
בעיתונים משתקפת לאחרונה איזו לאות, עייפות, תשישות, רחוק ממלחמתיות. והכותרות כאילו כבדו עיניהן טרם נמנום  מעין שקיעה לתוך אפתיה
|
|
|
|
|
חיים רמון | 
כל עוד אנשים כמו יעלון, משת"פים נאמנים מיל' של נתניהו, הם מראשי מבקריו, כאשר ברור שהשנאה האישית שלהם לנתניהו היא המוטיב המרכזי ביסוד ביקורתם, נתניהו יכול לישון בשקט
|
|
|
|
|
דן מרגלית
יתכן כי בימים אלה אתם נושכים את השפתיים ומשלימים עם החלטות הנראות לכם בלתי נכונות לא, זה כבר לא זה, הממשלה בדרך להחלטות פליליות
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
