|
לא כלי התחבורה היחיד. היאכטה של אליסון
|
|
|
|
בעולם מתואר אליסון כשתלטן וכאדם יהיר וכבוס שקשה לעבוד אתו, אולם מהביקור בישראל, אליסון השאיר רק זיכרונות טובים, כמו ביקורו בשדרות שם ראה מקרוב את נזקי הקסאמים | |
|
|
|
כיאה ליהודי העשיר בעולם, הגיע אליסון לבקר בישראל בקיץ שעבר. אומנם אז עוד לא נשא בתואר היהודי העשיר בעולם, אך כבר אז עושרו היה לשם דבר והוא דורג ברשימת עשירי תבל שמפרסם מדי שנה המגזין הכלכלי הנחשב "פורבס". לא היה זה ביקור נימוסים של איל הון יהודי. אליסון הגיע לביקור בישראל יחד עם 12 מבני משפחתו. הוא התכונן רבות לביקור הזה ונראה שהוא נהנה מכל רגע בארץ. לא רק בשל העובדה ששהה בסוויטה הנשיאותית במלון "המלך דוד". ערב מיוחד ערכה לכבודו שגרירות ארה"ב בישראל, בשיתוף "אורקל ישראל" ו"דה מרקר". למעלה מ-200 בכירי עולם העסקים הישראלי הגיעו כדי לשמוע את האיש הגדול מעולם ההיי-טק, שהצליח בכל מקום שבו נגעה כף ידו. גם ראש הממשלה אהוד אולמרט ונשיא המדינה שמעון פרס טרחו לפנות לעצמם זמן כדי לשבת עם אליסון. בעולם מתואר אליסון כשתלטן וכאדם יהיר וכבוס שקשה לעבוד אתו, אולם מהביקור בישראל, אליסון השאיר רק זיכרונות טובים. במהלך ביקורו בישראל, הגיע אליסון יחד עם שרת החוץ ציפי לבני לשדרות כדי לראות מקרוב את נזקי הקסאמים. כששוחח עם מנהל אחד המתנ"סים, הבין מדבריו שהמתנ"ס אינו ממוגן. אליסון שאל כמה יעלה למגן את כל המתנ"ס. המנהל השיב שמדובר בסכום העומד על חצי מיליון דולר. אליסון לא היסס והשיב: "אל תדאגו, עלי". כשביקשו להודות לו על כך, פטר אותם בנימוס: "אל תודו לי, זה אתם שצריכים לחיות עם המצב הזה". כיהודי, בחר אליסון להגיע לישראל יחד עם חבר הקונגרס טום לנקוס, יו"ר ועדת חוץ של הקונגרס האמריקני, יהודי וניצול שואה, שהלך לעולמו חודשים אחדים לאחר הביקור. בישראל, כמו בישראל, מסתכלים לא רק על הונו האישי של האיש. גם תחביביו הפכו למוקד התעניינות תקשורתית. יצירות אומנות הן בהחלט אחד הדברים החביבים על אליסון. תמורת יצירת אומנות הוא מוכן לשלם הון. גם על יאכטה מפוארת הוא מוכן לפתוח את הארנק. נכון להיום, הוא שט ביאכטה השניה בגודלה בעולם. בימים אלו, הוא עסוק בבניית יאכטה חדשה, שתהיה ככל הנראה הגדולה בעולם. יאכטה איננה כלי התחבורה היחיד של אליסון. שורה של מכוניות ספורט מהירות ויקרות ממתינות לו במוסך הבית. אפילו מטוס מיג נכלל ברפרטואר כלי התחבורה של אליסון, אך לצערו, שלטונות ארה"ב לא הרשו לו להביא את הצעצוע הזה הביתה.
|
|
בגיל 48 פגש את אימא [AP]
|
|
|
|
הוא לא גדל כילד תפנוקים. אל עולם העסקים לא הגיע, כמו מרבית אנשי העסקים, מבית ממעמד בינוני ומעלה. הוא התחיל מלמטה | |
|
|
|
עוד לפני שייסד את "אורקל", אליסון נשא עמו סיפור חיים מעניין. העובדה שנולד בבית יהודי, כמעט לא הותירה עליו רושם, שכן מיד לאחר שנולד שלחה אותו אמו לאימוץ אצל קרובי משפחה בשיקגו. רק בגיל 12 נודע לו כי הוא מאומץ. רק בהיותו בן 48, פגש לראשונה את אמו הביולוגית. הוא לא גדל כילד תפנוקים. אל עולם העסקים לא הגיע, כמו מרבית אנשי העסקים, מבית ממעמד בינוני ומעלה. הוא התחיל מלמטה. אפילו את לימודיו באוניברסיטת שיקגו לא הספיק לסיים ונטש לפני תום הלימודים. אביו המאמץ התייאש ממנו וטען שלא יצא ממנו כלום. אליסון, כדי להוכיח שלימודים זה לא חזות הכל, העתיק את מקום מגוריו לקליפורניה, כדי להתחיל חיים חדשים. את דרכו בעולם העסקים החל אליסון כטכנאי וכמפתח מסדי נתונים בחברת "אמפקס". אחרי קצת יותר מעשר שנים שבהן עבד כטכנאי, הרגיש בשל לפתוח עסק משלו. 1,200 דולר השקיע אליסון בחברה החדשה שפתח בשנת 1977. שמה הראשון היה סופטוור דיוולופמנט לאבס (SDL). מאוחר יותר שינה את שמה של החברה ל-Relational Software - ובהמשך לאורקל, על שם אחד הפרויקטים שבהם היה שותף בחברת "אמפקס" שבה עבד. בשנת 1980 עבדו באורקל רק שמונה אנשים, והכנסותיה היו קטנות ממיליון דולר בשנה. אולם בשנת 1981 הגיעה המפנה. חברת 'איי בי אם' אימצה את תוכנת SQL של אורקל למערכות המחשבים המרכזיים שלה, ומאותה שנה ואילך זינקו מכירות אורקל מדי שנה במשך שבע שנים רצופות. בשנים אלו, עמדו הכנסותיה של "אורקל" על מיליארד דולר בשנה. ב-1987, החליט אליסון להנפיק את החברה שבבעלותו לבורסה הניו-יורקית. תחילה גייס סכום נמוך יחסית של 31.5 מיליון דולר. ההרפתקה בבורסה של ניו-יורק כמעט ועלתה לאליסון באיבוד החברה שייסד. ב-1990, שנת התפוצצות בועת ההי-טק העולמית, איבדה "אורקל" 80 אחוז משווי החברה. אורקל עמדה על סף פשיטת רגל. אליסון, בצעד שלימים התברר כנבון, פיטר את כל צוות ההנהלה, לטובת מנהלים מנוסים יותר. גם הוא עצמו, שעמד עד כה בראש צוות ההנהלה, הזיז את עצמו לטובת המנהלים החדשים. את מרצו הוא השקיע בפיתוח של מוצרים חדשים. למרבה המזל, מלבד החלפת הצוות הניהולי, יצאה "אורקל" באותה שנה עם הגרסה החדשה של תוכנות מסדי הנתונים. ההצלחה הייתה גדולה, ותוך שנתיים חזרה מניית "אורקל" למקומה הטבעי. ההפסדים נעלמו כלא היו. הרווחים כיסו על כל הנפילות. יחלפו כמה שנים, עד שאליסון יצא לעולם עם בשורה חדשה. בתערוכת טכנולוגיה בפאריס, הכריז אליסון, כי המחשב האישי מת וכי מעתה, יהיה רק מחשב רשת - מסוף פשוט שיתחבר למסדי נתונים על מחשב מרכזי. למסוף כזה, אמר אליסון, לא יהיה צורך במערכת הפעלה כדוגמת חלונות של מיקרוסופט. חזונו של אליסון התגשם באופן חלקי, אך זה לא הפריע למניית "אורקל" לזנק ולהפוך לאחת ההצלחות הגדולות בוול סטריט. 22 שנה לאחר שהונפקה על סמך גיוס של 31.5 מיליון דולר, נחשבת אורקל לחברת התוכנה השניה בגודלה בעולם, אחרי מיקרוסופט, ונסחרת בנאסד"ק לפי שווי שוק של 100.32 מיליארד דולר. אם לא פגשתם את מוצרי החברה, זה רק בגלל ש'אורקל' אינה מפתחת תוכנות לצרכנים ביתיים, אלא רק כאלה המיועדות לארגונים.
|
|
חידה כשלעצמה. ענקית התוכנה "אורקל"
|
|
|
חברת "אורקל" נהנתה בדרך כלל משנים טובות ומהצלחות מסחררות. כחברה המתחרה באופן ישיר במיקרוסופט, באיי בי אם וב-SAP, עסקה העיתונות הכלכלית העולמית בכל מאורע ובכל עסקה שבוצעה על-ידי החברה. הכותרות החיוביות רק העצימו את כוחו ואת סוד הצלחתו של אליסון. "מגע הקסם של לארי אליסון", זעקו כותרות העיתונים הכלכליים בעולם וגם בישראל: מניית חברת התוכנה NetSuite של לארי אליסון זינקה בכ-25% ביום המסחר הראשון בוול סטריט. כותרת נוספת למחרת: "מניית חברה התוכנה NetSuite זינקה ב-60% מאז הנפקתה שלשום". כותרת נוספת לאחר שלושה חודשים: "אורקל מכה את התחזיות פעם נוספת: רשמה עלייה של 35% ברווחיה ל-1.3 מיליארד דולר ברבעון השני". זינוקה של "אורקל" בעולם הטכנולוגיה העילית הוא חידה כשלעצמה. לא מעט מאמרים נכתבו על כך. לא מעט פרשנים כלכליים, מנסים עד היום לתת הסבר להצלחה המסחררת של "אורקל". לאליסון עצמו יש תשובה ברורה: צוות עובדים מוכשר ואינטליגנטי. כשנשאל באחד הראיונות העיתונאיים, כיצד הוא יודע לבחור את עובדיו? השיב אליסון בפשטות: "הלכנו לאוניברסיטאות המובילות ופשוט גייסנו את התלמיד החכם ביותר בכיתה. לאחר מכן שאלנו אותו: תגיד, מי שאר התלמידים החכמים בכיתה? הוא השיב וגייסנו גם אותם". אנקדוטה מעניינת, סיפר בהקשר לכך אליסון עצמו, שבעבר התקשר אליו בבהלה נשיא אוניברסיטת הארוורד וניסה לברר האם 'אורקל' פורצת למחשבי האוניברסיטה. מדוע אתה חושב כך? שאל אליסון. נשיא האוניברסיטה השיב: משום שאורקל בחרה בתשעה מתוך עשרה הסטודנטים עם הציונים הגבוהים ביותר בהארוורד. אגב, ההסברים של אליסון לכל דבר, היו תמיד מעניינים ומנומקים. כשביקשו ממנו באחד הראיונות העיתונאים להסביר מהו ההבדל בין מהנדס לפיסיקאי ולמתמטיקאי, תשובתו של אליסון לוותה במשל: "נגיד שפורצת שריפה במגורי הסטודנטים. הסטודנט להנדסה מריח את העשן, יוצא למסדרון, תופס כל מטף כיבוי שברשותו ומכבה את האש. הסטודנט לפיסיקה ילך רגוע וינסה להבין מהיכן מגיע אוויר שמזין את האש. הסטודנט למתמטיקה, מריח את העשן, יוצא למסדרון, רואה את האש ואומר לעצמו: "זו לא בעיה מספיק מעניינת", וחוזר לישון. מתוך אלפי העובדים שמעסיק אליסון, לפחות אחת מהן יהודיה. קוראים לה צפרא כץ. היא הגיעה לחברה ב-1999. מאז היא שם, מתקדמת בהדרגה. כיום היא משמשת כסגנית נשיא החברה וסמנכ"ל הכספים. יכול להיות שבגלל יהדותה, הצהיר אליסון כי כץ מועמדת להחליפו בבא הזמן. "אם אמות פתאום צפרא כץ תהיה המנכ"ל הבאה של אורקל", אמר אליסון בכינוס אופן-וורלד בספטמבר 2005. אם מישהו מחפש את הקשר הישראלי, הרי שכץ נולדה בישראל, בעיר חולון. הוריה היגרו לארה"ב, משום שאביה, לאונרד כץ, עמד בראש המחלקה לפיסיקה של אוניברסיטת מסצ'וסטס. אמה, ג'ודית כץ, היא ניצולת שואה שנאספה בילדותה ע"י פרטיזנים אוקראינים שנלחמו בנאצים.
|
|