אוניברסיטת חיפה חוצה את הסף

אוניברסיטות באשר הן, מזוהות, בין היתר, עם חופש הביטוי, האקדמי והמחאתי. אין חולק על כך שהקמפוס האוניברסיטאי מהווה כר נרחב להתדיינות פוליטית ערנית כיאה למוסד אקדמי המהווה בית גידול של האינטלקטואלים לעתיד. רבים מהאירועים ההיסטוריים החלו באוניברסיטות או הונהגו על-ידי סטודנטים חדורי תודעה פוליטית. יחד עם זאת, דומה שהזמנתו של ראש הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית, ראאד סלאח, להרצות בפני סטודנטים ערבים בלבד היא אנטי-תזה לייעוד האוניברסיטות.

לגיטימי לחלוטין להזמין בעלי דעות מגוונות כדי לתת במה לוויכוח ענייני בנושאים העומדים על סדר היום. אין זה לגיטימי כלל להזמין אישיות המזוהה יותר מכל עם האידיאולוגיה האנטי-ישראלית-יהודית ומי שפעמים רבות נחקר בחשדות להסתה ודברי בלע מן הסוג הרדוד ביותר.

באוניברסיטת חיפה לומדים סטודנטים ערבים המהווים אחוז נכבד מכלל הסטודנטים. זכותם ללמוד, להפגין, להביע דעות, הכל במסגרת כללי החוק והטעם הטוב. מרמה אשר קורא בריש גלי לחיסולה של מדינת ישראל, מתיימר להיות המבשר של הגאולה המוסלמית במדינת היהודים, פסול מוסרית ליטול חלק במסגרת אירוע שמארגנת אוניברסיטה.

ישנם באוניברסיטת חיפה מרצים רבים אשר דעותיהם אינן נוחות לאוכלוסיה זו או אחרת, הן מן השמאל והן מן הימין. לאלה ולאלה ישנה זכות להשמיע את קולם. לתמוך במרצים אשר מטרתם הסופית היא להשתיק את קולותיהם של רבדים שונים בחברה, לקרוא בעצם לחיסולה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, זהו מעשה שיש לגנותו.

הנהלת האוניברסיטה אינה אחראית לתפיסות העולם שבהן מחזיקים הסטודנטים או המרצים. הנהלת האוניברסיטה כן אחראית לא לחצות את הקו הדק שבין דמוקרטיה לבין אנרכיה, או אפילו גסות הרוח. לא ייתכן שהנהלת האוניברסיטה תיתן במה מכובדת למרצה שמאווייו ופעילותו הפוכים לחלוטין מכל תפיסת עולם דמוקרטית או ליברלית. ראאד סלאח מייצג את הגרועים שב"לוחמי החופש" בקרב ערביי ישראל, איש רדוף שנאה יוקדת לישראל וליהודים. האם אוניברסיטת חיפה מבקשת להפוך לאכסניה אידיאולוגית של שוללי מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית? אם כן, יאמרו זאת בריש גלי ורשויות המדינה יחליטו מה נכון לעשות ומה איננו נכון.

החופש האקדמי חייב להיות מוגן מפני כל ניסיון של שוללי הדמוקרטיה לפגוע בו. אסור שבשם החופש האקדמי תהפוך אוניברסיטה בישראל לבית הגידול של שוללי המדינה. רשאים המארגנים לטעון להגנתם כל טענה אפשרית, להלל ולשבח את מידת המוכנות של הנהלת האוניברסיטה לקבל דעות מנוגדות בחברה, אפילו מרגיזות. מתן אישור לראאד סלאח להרצות בפני סטודנטים ערבים בלבד הוא בחינת אסיפה פוליטית-אתנית שמטרותיה ברורות. על שלטונות המדינה בהחלט לחקור מה קרה.

אם לאוניברסיטה חשוב היה שסלאח יופיע, למרות הנאמר לעיל, טבעי היה שהיא תתנגד התנגדות גורפת לסגירת ההרצאה בפני סטודנטים יהודים. זהו מעשה גזענות שבהיסח הדעת, הנהלת האוניברסיטה נתנה יד לכך. לא קשה לשער מה היה קורה אם להרצאה של אישיות פוליטית ישראלית, החל מן הימין הקיצוני ועד השמאל הקיצוני, אוניברסיטת חיפה הייתה סוגרת את שערי האודיטוריום בפני סטודנטים ערבים. לא תהיה זו הגזמה רבתי אם ננחש שהייתה פורצת מהומה רבתי ומרצים בעלי תודעה דמוקרטית היו עולים על בריקאדות למען לא יופלו הסטודנטים הערבים. מיטב המרצים למשפט חוקתי היו טוענים בפני כל מיקרופון פתוח מה גודלה של הפרת זכויות האדם והאזרח. מוזר שבמקרה של ראאד סלאח קולם לא נשמע עד היום.

פוליטיקה - כן; ויכוחים ענייניים - כן; מתן במה לאויבי ישראל המוצהרים להרצות כדי להסית או להשפיע - לא. המעשה של אוניברסיטת חיפה חמור למדי ועל הנהלתה לעשות חשבון נפש משום שגם ראשי האוניברסיטה אינם חיים במדינה אחרת אלא בישראל ומייצגים מוסד אקדמי ישראלי ראוי לשמו.