בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
בצלם דוחה את גרסאות צה"ל וחמאס לפיהן מלווהו האישי של השיח' יאסין נהרג לאחר ששיגר פצצות מרגמה לעבר ישראל, ומוסיף לטעון שנסיבות מותו "אינן ידועות" ● בכך, מטה בצלם את נתוני ההרוגים הפלשתינים לרעת צה"ל ע"י הגדלת שיעור "האזרחים ההרוגים"
מהימנותו של מסד הנתונים של ארגון בצלם על אודות ההרוגים הפלשתינים באינתיפאדת אל-אקצה מפוקפקת, כפי שהראיתי בסדרת מאמרים שפורסמו באתר News1. במקרים רבים, משמיט ארגון בצלם פרטים חיוניים, ולעיתים אינו מדייק. הפעם אציג דוגמה בולטת נוספת לכך, העשויה ליצור רושם של דיווח מגמתי. בצלם: לא ידוע אם עבד אל-חכים אל-מנעמה השתתף בלחימה בעת שנהרג ברשימת "הפלשתינים שנהרגו בידי כוחות הביטחון הישראלים ולא ידוע אם השתתפו בלחימה" מופיעה באתר בצלם הרשומה הבאה: עבד אל-חכים אל-מנעמה - בן 35, תושב בית לאהיה, מחוז צפון עזה, נהרג ב-15.05.2001 בעזה מירי. פרטים נוספים: נהרג כשנסע במכונית. בצלם אינו מוסר כל פרט נוסף על אודות מנאעמה, השתייכותו הארגונית, מאפייני פעילותו ברצועת עזה ומעשיו בסמיכות זמנים להריגתו היכולים לשפוך אור נוסף בפרשה. על-פי נוסח הדברים ניתן להבין, כי חוקרי הארגון לא הצליחו במשך שמונה השנים וחצי(!) מאז האירוע לאסוף מידע אודותיו ועל נסיבות מותו המדויקות. מבחינת בצלם קיימת גם אפשרות סבירה בהחלט שמנאעמה היה אדם נורמטיבי לחלוטין ונהרג על לא עוול בכפו בידי צה"ל בעת שנסע לתומו ברכב. חמאס: מדובר בפעיל גדודי אל-קסאם שחוסל לאחר ששיגר פצצות מרגמה לעבר ישראל בניגוד לארגון בצלם, חמאס אינו חוסך פרטים אודות מנאעמה, שהיה מוכר בציבור, ומבהיר את נסיבות מותו המדויקות. עבד אל-חכים עלי אל-מנאעמה (אבו עלי) נולד ב-28 בנובמבר 1964, התגורר במחנה הפליטים מראזי ושימש מלווהו האישי של השיח' אחמד יאסין מנהיג חמאס. הוא הצטרף לשורות גדודי אל-קסאם ב-1987 בתחילת האינתיפאדה הראשונה, שימש עוזרם של פעילי חמאס מוחמד קינדיל וחאמד אל-קרינאווי ונעצר ע"י ישראל על-רקע ביטחוני. מנאעמה היה אחראי על אחסנת הנשק והבאתו לפעילים, וכן העניק מקום מסתור למבוקשים וסייע להם. לאחר מכן, היה פעיל במנגנונים ביטחוניים שונים של חמאס במקביל להיותו המלווה האישי והמאבטח של השיח' יאסין. כמו-כן עסק בהדרכה של פעילי חמאס בשימוש בנשק וגייס פעילים לשורות גדודי אל-קסאם. ב-1998 נעצר מנאעמה ע"י הרשות הפלשתינית. נסיבות מותו - בהודעה רשמית של גדודי אל-קסאם נמסר, כי מנאעמה שזכה לכינוי "גיבור (ו"אריה") משגרי פצצות המרגמה", נהרג מפגז טנק ישראלי לאחר ששיגר שלוש פצצות מרגמה לעבר כפר עזה. עוד נמסר בהודעה באש התגובה של צה"ל לשיגור פצצות המרגמה נפצע ברגליו פעיל חמאס אחר ששמו ואיל נסאר (אבו אל-מועתסים). יש לציין, כי הודעת חמאס באשר לנסיבות מותו של מנאעמה פורסמה ביום בו הוא נהרג. צה"ל: מנאעמה נהרג באש שנורתה לעבר חולית מחבלים ששיגרה פצצות מרגמה להלן גרסת דובר צה"ל לאירוע: "היום (15 במאי 2001) בשעות הבוקר, זיהה כוח צה"ל שהיה בפעילות מבצעית שגרתית על גדר המערכת, סמוך לנחל עוז, ירי פצצת מרגמה לעבר היישוב כפר עזה שבשטח הארץ. חיילי הכוח זיהו את חוליית המחבלים יורה את פצצת המרגמה מרכב פלשתיני בשטח הרשות הפלשתינית. כשהבחינו החיילים בחולייה נורתה לעבר הכוח פצצת מרגמה נוספת. חיילי הכוח השיבו בירי פגז טנק לעבר הרכב. מהפגיעה נהרגו שני מחבלים מחוליית הרגמים ומחבל נוסף נפצע. לאחר מכן נכנס צה"ל לשטחי הרשות הפלשתינית, והוציא את מטול המרגמות ופצצה נוספת שהייתה במקום. כמו-כן הועברה לשטח הארץ גופת אחד המחבלים, לצורכי זיהוי וחקירה. עם סיום הפעולה יצאו הכוחות משטח הרשות הפלשתינית". ארגון בצלם אינו מיישם את הקריטריונים שהוא עצמו אימץ ארגון בצלם כשל כך נראה במיצוי המקורות הגלויים בנוגע לברור נסיבות מותו של מנאעמה. חמור מכך, הוא לא יישם את הקריטריונים שהוא עצמו אימץ בנוגע להגדרה של "השתתפות בלחימה" בהתאם לקביעת ארגון הצלב האדום בחודש יוני 2009. ב-22 ביולי 2009 פרסם ארגון בצלם הודעה בעניין הקריטריונים החדשים ובין היתר נכתב כדלהלן: "אדם הממלא "תפקיד לחימה מתמשך" (Continuous Combat Function) ייחשב כמטרה לגיטימית גם אם באותו הרגע הוא אינו לוקח חלק ישיר בלחימה. בקטגוריה זו ייכללו אנשים המעורבים בהכנה, בביצוע או בפיקוד על פעולות לחימה. אדם שגויס, אומן וצויד על-ידי קבוצה חמושה במטרה להשתתף באופן ישיר ומתמשך בפעולות הלחימה, ייחשב לכזה הממלא תפקיד לחימה מתמשך גם אם טרם ביצע ולו פעולה אחת". עוד צוין בהודעה, כי "בצלם ערך בדיקה מחודשת של המידע שברשותו אודות כל הפלשתינים שנהרגו מאז 29 בספטמבר 2000 ועד 26 בדצמבר 2008. הבדיקה כללה התייחסות למקורות מידע שלא היו קיימים בעבר, בהם אתרי אינטרנט של ארגונים פלשתינים חמושים, של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטאריים, של ארגונים פלשתינים לזכויות האדם ושל דובר צה"ל. פריטי מידע שנמצאו בנוגע להרוגים נבדקו והוצלב עם מקורות מידע אחרים. "בכל מקרה שבו התגלתה אי התאמה בין המידע החדש למידע ברשות בצלם, בדקו תחקירני בצלם מחדש את נסיבות האירועים. בעקבות זאת, שינה בצלם את קטלוגם של 23 פלשתינים שנהרגו בתשע תקריות, זאת מתוך 4,860 פלשתינים שנהרגו בתקופה זו. הנתונים עודכנו במאגר המידע של בצלם". יוצא אפוא, על-פי הקריטריונים שארגון בצלם עצמו אימץ, שגם לו היה מנאעמה נהרג שלא בעת לחימה בפועל, היה על הארגון לכלול אותו ברשימת ההרוגים שהשתתפו בלחימה לאור הרקע הביטחוני והטרוריסטי שלו. טענת בצלם כאילו בדק ביסודיות את מאגר הנתונים של הרוגי האינתיפאדה ותיקן רשומות שגויות, מעידה לאור המקרה של מנאעמה (ומקרים רבים אחרים הממתינים לראות אור) על האיכות הירודה של המחקר שבוצע. ארגון בצלם מטה את הנתונים לרעת צה"ל ארגון בצלם אינו מקבל את גרסת חמאס וצה"ל לאירוע בו נהרג מנאעמה ומוסיף להחזיק בדעתו שקיים ספק מהותי בנוגע לנסיבות מותו. בקביעת שיוכו של מנאעמה ברשימה של "הרוגים שלא ידוע אם השתתפו בלחימה" מגדיל ארגון בצלם את היחס בין "ההרוגים שלא השתתפו בלחימה" לבין "ההרוגים שהשתתפו בלחימה", ובכך מוסר נתונים שאינם מדויקים הפועלים לרעת צה"ל (אחוז גבוה יותר של הרוגים "אזרחים חפים מפשע"). אין זו הדוגמה היחידה לסתירה המהותית בין נתוני בצלם לבין הגרסה הפלשתינית כפי שנחשף הדבר בכתבות התחקיר הרבות שפורסמו באתר News1. ריבוי המקרים מלמד, כי אין לסמוך בעיניים עצומות על נתוני ארגון בצלם וכי יש לבחון בדקדקנות את מהימנותם ושלמותם. סוגיה זו רלוונטית גם לנתונים שפרסם ארגון בצלם על ההרוגים הפלשתינים במבצע "עופרת יצוקה" ולנושא זה ראוי לייחד פרק נפרד.
|
צילום מסך מעובד של אתר בצלם
|
|
|
|
צילום מסך של אתר בצלם (אוקטובר 2009)
|
|
|
|
כרזת חמאס לזכרו של עבד אל-חכים אל-מנאעמה
|
|
|
|
מנאעמה - מלווה ומאבטח של השיח' אחמד יאסין
|
|
|
|
תאריך:
|
16/10/2009
|
|
|
עודכן:
|
16/10/2009
|
|
יהונתן דחוח-הלוי
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
איתן חממי
|
16/10/09 08:11
|
|
|
|
dkfir
|
16/10/09 08:40
|
|
|
|
דוידי
|
16/10/09 08:47
|
|
|
|
סיישל
|
16/10/09 09:37
|
|
|
|
איתן חממי
|
16/10/09 10:50
|
|
|
|
דוידי
|
16/10/09 14:04
|
|
|
|
אוקיי
|
16/10/09 09:50
|
|
2
|
|
לואיס קרול
|
16/10/09 10:15
|
|
3
|
|
הרשלה
|
16/10/09 10:42
|
|
|
|
זלדה
|
16/10/09 12:10
|
|
4
|
|
יואב גרינברג.
|
16/10/09 12:27
|
|
|
|
דוידי
|
16/10/09 18:38
|
|
5
|
|
נחום שחף
|
16/10/09 13:05
|
|
6
|
|
נחום שחף
|
16/10/09 13:11
|
|
|
|
יואב גרינברג
|
16/10/09 13:40
|
|
7
|
|
ח.כ
|
22/10/09 02:11
|
|
אודה ולא אבוש: אני אינני חש צורך בלתי נשלט לגרש את הילדים הללו. את, מן הסתם, יש לך תחביבים אחרים; גם אתה, ככל הנראה, בסדר יומך ישנם דברים נחוצים יותר מגירוש ילדים. אין לנו צורך בזה. אם אך לרגע נצא מבועת האקטואליה, נוציא את הראש מארגז החול או אמבטית הבוץ בה אנו משתכשכים בהוויה היום-יומית שלנו, נביט כה וכה ונשאל את עצמנו: מניין בעצם צץ פתאום הנושא הזה? נבין שהוא לא הגיע משום צורך אמיתי. הוא לא עלה כדרישה מהצבא, לא מהמשטרה, גם לא משום ועדת מומחים. זו לא המלחמה שלנו! יום בהיר אחד התעורר פוליטיקאי כלשהו, החליט שהדבר תואם את האינטרסים שלו, מצא שהחוק תומך בו, והנה אנו מוצאים את עצמנו בעיצומו של מהלך קפקאי הזוי, מצמרר וכלל לא נחוץ.
|
|
|
ביום ראשון אמורה להיפתח שנת הלימודים האקדמית באוניברסיטאות. כמו בכל שנה מתפרסמות ידיעות על המצב הכלכלי הקשה של מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל, על הגירעונות התקציביים, על גובה שכר הלימוד שמאיימים להעלותו, על המחסור בתקציבי מחקר ועוד.
|
|
|
אמרתו המפורסמת של בן-גוריון - "לא חשוב מה יאמרו הגויים, חשוב מה יעשו היהודים" - אינה עומדת במבחן כשמדובר בגויים מסיתים וביהודים העוזרים להם להפצת שנאה המונית ועידוד תוקפנות נגד העם היהודי ומדינתו. כל הפרעות ביהודים, כולל השואה, שהסתיימו במיליוני נרצחים, התחילו ממילים: מילים של שקר ועלילות דם, שבאין כוח יהודי להזים אותן - התפתחו למסעות של הרג, התעללות וביזה. קברניטי מדינת ישראל הריבונית, שידעו לדבר על לחימה בסכנות לביטחון הלאומי, לא הבינו שקל וזול יותר להילחם בסכנות אלו כשהן עדיין במצב עוּברי: בשלב של עלילות דם והסתה מילולית.
|
|
|
סיפור דרכה המחקרית של פרופ' עדה יונת, כלת פרס נובל לכימיה, הוא אכן סיפור גאווה לאומי. שלל הראיונות שהעניקה פרופ' יונת לתקשורת הישראלית, חשפו בפנינו קריירה מדעית מזהירה, וכך את נכונותה לצעוד, מבחינה מחקרית, במקומות שאחרים ראו בהם אך אפילה. ואולם, נראה כי גם לכלת פרס נובל, מספיקה התבטאות אחת, אחת בלבד, כדי לעורר מחלוקת ציבורית, ולהעלות שאלות נוקבות על אודות הסכסוך הישראלי-פלשתיני.
|
|
|
אנו מלאי ציפיות בנוגע ליחסים בינאישיים, שהיא תהיה מספקת/מקובלת/ומוערכת. שהזוגיות תמלא את הצורך במיניות טובה, בביטוי עצמי, וגם כמסגרת שתספק ביטחון כלכלי. בקיצור - ציפיות, ציפיות ציפיות.
|
|
|
|