בארץ בנות היענה

אל ארץ בנות היענה, כולם יודעים - מראש הממשלה, שר הביטחון, שרי הממשלה, חברי הכנסת, הרמטכ"ל ועד אחרון האזרחים - מכוונים כ-50,000 רקטות וטילים מכל הגדלים ועם כל ראשי הנפץ. מהחמאס בדרום, החיזבאללה בצפון וסוריה ואירן במזרח. הם מכוונים לערי ישראל וליישוביה, אל מחנות צה"ל ולשדות התעופה, אל בתי הזיקוק, תחנות החשמל, מפעלי התעשיה והמרכזים הלוגיסטיים, אל הצמתים, הנמלים, תחנות האוטובוסים והרכבות. לא צריך להיות ראש אמ"ן או המוסד בשביל להבין, שלהפעלה מתואמת של כל האיומים הללו כלפינו אין לאויבינו צורך בהכנות ממושכות עם סימנים מקדימים - מתריעים. דרושה להם רק החלטה של מספר מנהיגים, שאינם זקוקים לא להחלטות דמוקרטיות מסורבלות ולא לגיבוי תקשורתי, כדי לבחור את היום והשעה. מאגרי השנאה אצלם כלפינו תמיד מלאים, כולל מאגרי מישנה בארצות המערב והמזרח, עם מאגר מסוים גם אצלנו בבית.

מי שצריך ורוצה אצלנו לדעת, מבין, שנגד מתקפה כזאת מדינת ישראל אינה מוגנת. צה"ל החזק, עם אלפי הטנקים, מטוסי חיל האוויר, מערכות החץ וכיפות הברזל למיניהן בהן הוא מתכנן להצטייד, לא ימנע את הפגיעה הנוראית, בעורף ובחזית - הן בבני אדם והן ברכוש - כתוצאה ממתקפה כזאת. הוא גם יודע, כי לא ידידינו האמריקנים, על-אף התרגילים המשולבים, ולא "ידידינו" האחרים - ימנעו את הפגיעה. לכל היותר ידברו למעננו ואולי יסייעו קצת לאחריה.

ובמה מתעסקים כיום בארץ בנות היענה?

על המלחמה בהיטל המים (המוצדק בפני עצמו בארצנו המתייבשת) מוכנים "להקריב" את עצמם ראשי הרשויות המקומיות, חברי כנסת, רוב אנשי התקשורת והציבור עצמו;

מי ייכנס לחדר "האח הגדול" ומה יקרה בו;

האם לפצל את משרת היועץ המשפטי לממשלה, עם כל חשיבותו -

על הכל הם מוכנים להוציא אנרגיות, פרט לטיפול בהפקרת הגנת משפחותינו (גם משפחותיהם!) ומדינתנו (גם מדינתם!) על-ידי מערכת הביטחון. לבקר ולהתעמת עם המערכת הזאת, האחראית למצב כל-כך קריטי, לצערי, לא נמצא כמעט צדיק בסדום.

עבור נזיד עדשים (עסקת נשק מפוקפקת עם ממשלת סינגפור) וקשרים מכל הסוגים עם מערכת הביטחון, מוכנים לטמון את ראשם בחול כל אלו שיכלו לבדוק ולטפל במחדל, גם במסגרת תפקידם, וקיבלו גם את כל האינפורמציה הרלוונטית.

לדוגמא:

שר הביטחון, שמתעלם באופן קבוע מפניות של מומחים, פרופסורים ואנשי צבא בכירים (במיל.) לבדוק מחדש את נושא שילוב מערכות יירוט מבוססות לייזר והטכנולוגיה שבבסיסן, בהגנת המדינה.

הרמטכ"ל, שאחראי, כראש הצבא, להגנת המדינה.

השר לעניינים אסטרטגיים, שהיה צריך ללמוד מהעבר, כי טילים ורקטות שנצברים במחסני האויב, לא יחלידו...

חברי הכנסת של קדימה, הנמצאים בעמדות מפתח, שיכלו לאפשר להם ואף מחייבות אותם לבדוק ולבקר את מערכת הביטחון. ביניהם אלה החברים בוועדת החוץ והביטחון או בוועדה לביקורת ענייני המדינה. כל חברי הכנסת הנ"ל מטעם קדימה נותנים יד לטיוח המחדל של מערכת הביטחון. הם מעדיפים גם לטמון את ראשם בחול במקום לבצע את תפקידם הספציפי, הן בוועדות בהן הם חברים והן כחברי אופוזיציה האמורים לבקר את תפקוד הממשלה (ובמקרה הזה, אף לקנות את עולמם על-ידי טיפול בנושא, שכל הסיכויים הם שייבדק על-ידי ועדת חקירה, שתקום לבדיקת מחדלי "מלחמת לבנון השלישית!).

העורכים, העיתונאים והכתבים לענייני ביטחון בערוצי התקשורת הכתובה והמשודרת, אשר, כנראה, מעדיפים את קשריהם עם מערכת הביטחון על פני חקירה, בדיקה ופרסום נושא כל-כך קריטי.

חוקרי מכוני מחקר מדיניות וביטחון באוניברסיטאות, אשר מתעלמים ברובם הגדול מהנתונים ומהמידע המועבר אליהם, גם כן, כנראה, מתוך לויאליות לקשריהם בעבר או בהווה עם מערכת הביטחון.

ראשי הערים והרשויות המקומיות, גם אלה שחתמו בזמנו על מכתב לשר הביטחון בנדון, חלקם חזרו בהם בלחץ מערכת הביטחון.

בארץ בנות היענה מעדיפים כולם לטמון את הראש בחול ולעיתים לנתץ את המראה, כדי לא להתעמת עם העובדות והנתונים בשטח. התירוצים שונים ומשונים: "הנושא מורכב מדי ודורש ידע מיוחד כדי לבדוק או להכריע בסוגייה". "דיברתי עם האמריקנים וגם הם (אלה שמפתחים היום מטוס בואינג - ABL - משולב מערכת לייזר ליירוט טילים!) אמרו שהמערכת מבוססת הלייזר, אינה יעילה". "ד. עברי וה. בודינגר (התומכים במערכות הלייזר) הם אינטרסנטים".

לסיכום, בארץ בנות היענה לא נמצא עד היום אדם או גוף בממסד הפוליטי, המוסדי, האקדמי או התקשורתי, שישים את הטיפול במחדל בראש מעייניו למען עתיד המדינה ואזרחיה.