האם אנחנו לבד ביקום?

• הרב שלמה אבינר

באיגרתו לחכמי מונטפליר, הרמב"ם כותב שיש שלושה מקורות אפשריים כדי לבחון נושא: נבואה, הוכחה שכלית וניסיון. בנושא שלנו, בתורה ובנבואה לא כתוב בפירוש דבר, לא לכאן ולא לכאן. אין זה מפליא, כי התורה אינה ספר מדע, אלא ספר המדריך אותנו מה טוב ומה רע. כדי להכיר את המציאות, יש לנו שכל מדעי, שאף הוא מתנה אלוהית, ואף תוקנה ברכה על ראיית איש מדע. אין לנו דבר נגד אפשרות של עולמות נוספים, כפי שגם מזכיר רבי חסדאי קרשקש בסוף ספרו אור ד', אך אין לנו הכרעה מפורשת בנידון. גם לשכל המדעי המחקרי התאורטי אין הוכחות מכריעות. לכן נשאר לנו הניסיון.

וראה זה פלא, כבר יותר מחמישים שנה מדברים על עב"מים וחייזרים. מאות אלפי אנשים העידו שראו אותם, ובכל זאת אין להצהרותיהם שום ערך מדעי, ומדוע? כי באף מוזיאון בעולם לא מונח עב"ם או חלק ממנו, שיאפשר למדען לחקור אותו. זהו אחד ממאפייני השיטה המדעית שאי-אפשר לסמוך על הצהרתו של מדען אחד, אלא כל ניסוי חייב להיות הדיר, בר-בדיקה, כלומר ניתן לחזרה על-ידי כל מדען בעולם, והוא רשאי לקבל הנחות קודמות או להוכיח בטלותן.

הוקמו ועדות רבות לחקור את עדויותיהם השונות של האנשים והסבירו אותן באופנים שונים כגון כלי טיס, טיל, בלון פורח מטאורולוגי, עפיפון, מטוס או מסוק בערפל, מכשירים צבאיים סודיים, תופעות אסטרונומיות, כוכב שביט, ירח בערפל, זוהר הצפון, עננים נמוכים, רכב על הר מרוחק בערפל וכן הלאה.

המדע ביקורתי, אינו מקבל דבר בלי הוכחה אך גם אינו דוחה שום דבר על הסף. כבר חמישים שנה חוקרים, ואין בידינו מאומה, ובכל זאת אין העניין יורד מסדר יומם של אנשים, של עדים למאות ולאלפים. גם הז'אנר הספרותי שבתחום זה, לא נס לחו ועדיין מרתק את האנשים.

אנחנו צריכים לדעת שהתורה היא לא ספר מדע. זה לא הנושא של התורה אם יש חיים על פני כוכבים אחרים. הנושא שלנו הוא איך אדם צריך להתנהג בעולם הזה. המדע בא לתאר את העולם ואילו התורה לא באה לתאר את מה שיש אלא את מה שצריך להיות (המהר"ל בס' נתיבות עולם - נתיב התורה, נתיב יד).

• הרב גיל הכהן בליזובסקי

האפשרות לקיום חיים מחוץ לכדור הארץ על כוכבים אחרים אינה נשללת על-ידי התורה. אפשרות זו נזכרת בתלמוד, בשני מקומות: במסכת שבועות לו', א' ובמסכת מועד קטן טז', א'. בנוסף, מוזכר הנושא גם בשירת דבורה על מלחמת ברק וסיסרא (שופטים ה, כג): "אורו מרוז, אמר מלאך ה', אורו ארור יושביה".

על כך מביאה הגמרא שני פירושים המתייחסים לזהותו של אותו "מרוז". לפי הפירוש השני מדובר בכוכב. הכוכבים עזרו, כידוע, לישראל - "מן השמים, נלחמו הכוכבים ממסילותם", ככתוב בפסוק לפני כן. הכוכב המתייחס למזלו של סיסרא לא בא כמובן לעזרת ישראל, ועל כן החרים אותו ברק ב"שמתא" - ומכאן שיש תושבים על הכוכב.

ואכן, רש"י בפירושו על ספר שופטים מביא את שני הפירושים שבגמרא. אך יש להבדיל בין יצורים אפשריים, לבין בני אדם שמהותם היא הבחירה החופשית. אין מדובר על רמת משכל או צורה חיצונית. מדובר על מהות עקרונית ששייכת רק לאדם. ולכן יצורים אפשריים, בכל רמה שהיא, אך הם יהיו כעין "רובוטים", או אולי כבעלי החיים שאנו מכירים על כדור הארץ.

כי בחירה חופשית מוענקת ומתקיימת רק באמצעות התורה. ואילו התורה ניתנה כאן, בכדור הארץ.

לא יתכן שליצורים מכוכב אחר תהיה תורה אחרת וגם לא יתכן שתהיה להם אותה תורה. על כן מוכרחים להסיק: שבהתאם להשקפת העולם היהודית, יתכנו חיים מחוץ לכדור הארץ, אך לא יתכן קיום יצורים בעלי בחירה חופשית מחוץ לכדור הארץ.

• הרב זמיר כהן

מאז ומעולם הטרידה את האנושות השאלה האם קיימים חיים, צמחים ואולי אפילו תרבויות נוספות כמו זו שלנו, בכוכבים אחרים?

שאלה זו חזרה ועלתה בעוצמה רבה לסדר היום הציבורי בשנות החמישים והשישים של המאה הקודמת, לקראת שיגור החללית המאוישת הראשונה אל החלל. בשנת 1960 החל האסטרונום האמריקני ד"ר פרנק דרייק בצעדי חיפוש מעשיים, באמצעות סריקת השמים בניסיון לקלוט אותות רדיו מתרבויות אחרות. ב-1961 הוא פרסם את "משוואת דרייק" - נוסחה סטטיסטית שניסתה לשער את מספר התרבויות המתקדמות ביקום. לפי חישוב שהסתמך על שיקולים שונים, כגון השערת קצב התפתחותם של כוכבים, מספר הכוכבים שבהם עשויים להיות תנאים לקיום חיים, משך הקיום המשוער של תרבות מתקדמת ועוד גורמים, טען ד"ר דרייק כי לדעתו בגלקסיה שלנו לבדה קיימות כ-10,000 תרבויות נוספות. יש לציין כי הערכה מספרית זו הלכה והוגדלה עם השנים על-ידי אסטרונומים אחרים.

ומה אומרת התורה על כך?

כאשר נשאלו תלמידי חכמים גדולים, בעת ההכנות לשיגור החללית המאויישת הראשונה לחלל, אם לפי התורה ייתכנו חיים וצמחים במקומות נוספים ביקום, תשובתם הייתה בדרך-כלל כך: אף שלא מצאנו בתורה תשובה מפורשת לשלילה, וממילא אין סתירה בין דעת הטוענים שיש תרבויות כאלה, לבין יסוד כל שהוא מיסודות היהדות, משמעות רוח הדברים בתורה מורה כי מלבד החיים על פני כדור הארץ אין חיים נוספים בכל היקום.

והנה, טרם נחת האדם על הירח ולפני שהירח נחקר כראוי, ניטש ויכוח בין בכירי האסטרונומים אם יש חיים וצמחים על פני כוכב זה. האסטרונום ד"ר נ. וידאל מציין בהתפעלות ב"צבא השמים" (חלק א', עמ' 250) שכאשר נשאל באותה תקופה המקובל הידוע הרב מרדכי שרעבי זצ"ל בדבר האפשרות של קיום חיים כל שהם על פני הירח, השיב הרב הישיש בציטוט מההקדמה לספר תיקוני הזוהר (הספר העיקרי הדן ברובד הסוד שבתורה), מתוך קטע הנקרא "פָּתַח אליהו":

ובראת שמיא וארעא (ובראת שמים וארץ)... ובארעא אילנין ודשאים (ובארץ, בכדור הארץ, קיימים אילנות ודשאים)... ועופין ונונים ובעירין ובני נשא (ועופות, ודגים, בהמות, וחיות ובני-אדם).

לאור זאת, המשיך המקובל הישיש בנחת, נמצא שלא יתכנו חיים על פני הירח. שהרי נאמר במפורש: "ובארץ - אילנות ודשאים ועופות ודגים חיות ובהמות ובני-אדם". משמע שרק כאן בארץ נבראו צמחים, בעלי-חיים ובני-אדם".

ד"ר וידאל ממשיך וכותב שלפי אותו ציטוט נמצא שלפי רובד הסוד שבתורה לא יתכנו חיים לא רק על הירח, אלא גם בשום גרם שמימי אחר. ואכן, מאז התפרסמה גישתם של גדולי התורה לעניין, התייחס ציבור שומרי המצוות באי אמון בולט לדברי אנשי המדע שטענו כי קיימים חיים בכוכבים אחרים. וזאת על-אף שעם הזמן הצטרפו לדעתו של ד"ר דרייק אנשי מדע מהשורה הראשונה כגון ד"ר קארל סאגן, שטען כי מספר הכוכבים שיש בהם תרבויות מתקדמות אף גבוה בהרבה מהמספר שנקב בו ד"ר דרייק.

אולם, עם התקדמות המחקר, מסתמן מהפך ביחס לנושא בקרב רבים בעולם המדע. הנה תקציר כתבה מאת ויליאם ברוד, כתב הניו-יורק טיימס, שפורסמה בעיתון הארץ ב-9 לפברואר 2002 תחת הכותרת "למרות הכל, אנחנו לבד ביקום", כתבה המתארת נאמנה את המסקנות ההגיוניות שהביאו למהפך: "אפשר להפסיק לחכות. אם עד עתה היה נהוג לחשוב שיש ביקום עוד תרבויות מפותחות רבות, ורק המרחק הרב לא מאפשר לנו ליצור קשר עמן, כעת מתברר שהסיכויים לכך קלושים מאוד".

האסטרונום ד"ר דונלד בראונלי וחוקר המאובנים ד"ר פיטר וורד מאוניברסיטת וושינגטון טוענים בהסתמך על ממצאים עדכניים באסטרונומיה, בגיאולוגיה ובחקר המאובנים, כי הרכב החומרים שעל פני כדור הארץ ויציבותו היחסית המאפשרת חיים, הם תנאים נדירים מאוד. בכל מקום אחר ביקום שוררים תנאים שאינם מאפשרים חיים: רמות קרינה גבוהות מדי, מחסור בחומרים, ומטר של סלעים שהיה משמיד יצורים חיים.

בספרם "כדור הארץ הנדיר" כותבים השניים שרבות מהנחות היסוד של מדענים כמו ד"ר דרייק וד"ר סאגן שטענו כי קיימים חיים בכוכבים אחרים הן בלתי מבוססות; ומוסיפים כי לדעתם זו שותפים אסטרוביולוגים רבים. לפי מחקרים חדשים, אומר וורד, רוב הכוכבים ביקום סובלים מאירועים דרסטיים כמו מטאורים הפוגעים בהם בתכיפות רבה - הרבה יותר מאשר כדור הארץ. לדבריו, אלמלא כוכב הלכת הענק צדק הסוכך על כדור הארץ, הייתה תדירות הפגיעות גדולה פי 10,000.

וורד ציין שהסיכויים לקיום חיים במרכזי הגלקסיות קלושים במיוחד: "בחלק הפנימי של גלקסיה אתה מופצץ בתמידות", אמר. לדבריו, מחקרים חדשים אף מורים שבאזורים אלה שוררת רמת קרינה גבוהה מאוד של קרני רנטגן, קרני גמא וקרינה מייננת.

בין התנאים הנדירים הנוספים הנדרשים לחיים, שמנו החוקרים: מרחק מתאים במדויק מהשמש, שיאפשר קיום מים במצב נוזלי (קרבת יתר - תאדה אותם. ריחוק יתר - יקפיא אותם), וקיום יְרֵחִים הממתנים את השינויים האקלימיים על פני כוכבי הלכת. "תנאים אלה נדירים מאוד", אומרים וורד ובראונלי, "אבל נראה שאנשים רבים אינם רוצים לשמוע זאת".