קרב אמאוס על דעת-הקהל

אנו נושמים עדיין את הלהבות של חג החנוכה ואת הד הימים שחלפו, ימי הקדם. בשלהי החג אנו זוכרים שהמלחמה בין יהודה המכבי ולוחמיו ובין היוונים הייתה קודם כל מלחמת אמונה. הוא גילה דבקות במטרה, אמונה בצדקת הדרך ולא חשש מכל הטכנולוגיה הגבוהה שהועמדה מולו ומול צבאו. היוונים הניחו שהניצחון שלהם הוא מובטח עקב עוצמתם. בקרב אמאוס עמדו למבחן חשוב אמונתם של יהודה ואנשיו מול השחץ הצבאי של היוונים.

ההיסטוריה הוכיחה אחרת: המעטים ניצחו את הרבים, למרות שנלחמו בקרב קשה נגד כל הסיכויים. אמונתם הצודקת ודבקותם במטרה גברו על התחכום של אויביהם.

בואו נלמד משהו מחוכמתם בעמדנו היום מול תקשורת עולמית ששוטפת את מוחות ההמונים בעולם, שאנו הרעים בסיפור והפלשתינים הם הצודקים. ההנחה של גדודי הלוחמה הפסיכולוגית המופעלים עלינו היא שאם מתקפת המחץ תקיף אותנו מכל צד, נשתכנע גם אנו בצדקת האויב, ונאבד את האמונה בצדקת דרכנו.

קשה מאוד לראות איך העולם האירופי, שרק לפני דור עמד על הדם היהודי בזמן השואה, מתגייס למאבק נגד מדינת ישראל. ישראל מוצגת שם כנטע זר במזרח התיכון, כמדינה קולוניאליסטית שכבשה אדמות זרים (פלשתינים), שהם בעצם ה"ילידים" של המקום. המגמה ברורה: אם נוצג בעקביות כחוטאים במסע מתמשך של דמוניזציה, דמנו יוּתַר. מי שחוטא, במוקדם או במאוחר תהיה לגיטימציה להביא לכיליונו.

מובן שהמאבק נגדנו עטוף במלים יפות, ואיש מן הלוחמים בציונות כיום לא מגדיר עצמו כאנטישמי. להפך: הלוחמים בנו טורחים לשוות חזות נאורה לעמדתם. זוהי אנטישמיות חדשה. פעם קראו לנו: יהודים, לכו לפלשתינה. היום אומרים לנו: ציונים, צאו מפלשתינה.

לרוע המזל, יש היום רוב אוטומטי באו"ם למדינות האיסלאמיות הקיצוניות, וכל ההצעות האנטי-ישראליות שיוזמים ארגונים פרו-פלשתינים זוכות לרוב. מתברר שלרודנים שפלים יש היום מעמד מוסרי מוצק יותר בעולם מאשר לישראל, והם יכולים למצוא מקום של כבוד גם בוועדה לזכויות האדם של האו"ם.

אירופה נכבשת היום בהדרגה על-ידי קבוצות מהגרים איסלמיות, והעולם מתרגל למראות של מסגדים ברחבי אירופה המשתלבים בפסקול של קריאות מואזין ומראות של תרבושים אדומים ורעלות. האירופים שגירשו אותנו מארצותיהם, נכנעים אט-אט ללחץ האיסלאמי, ובהדרגה אנו מגלים שבאירופה מטילים ספק בצדקת קיומנו במזרח התיכון.

עלינו לצאת למלחמת אמאוס על צדקת קיומנו כאן ועל המשך קיומה של מדינת ישראל. אל ניכנע ללחץ ונדמה בנפשנו שכניעה לטרור האיסלאמי תקרב את העולם להבין אותנו. השנים האחרונות הוכיחו שככל שנכנענו לטרור, כך הקשיחו הערבים את עמדתם והיכו בנו בטרור חזק יותר, ואף החריפו את מאבק ההסברה שלהם בעולם כולו, עד כדי שחיקה של מעמדנו בזירה הבינלאומית.

עלינו לצאת למאבק הסברתי נרחב בעולם כולו כדי לחזק את האמונה בצדקת דרכנו ולשכנע את העולם כולו שישראל היא הדמוקרטיה היחידה באזור, והיא צודקת ומוסרית. נרות החנוכה רומזים לנו גם בימים אלה, שבני האור חייבים להאמין בדרכם, ושהצדק נמצא בקצה המנהרה.