בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
כדי להחזיר את ארצי אלי, ארצי חייבת להשתחרר ממה שהורישו לה מנהיגיה: כיבוש, התנחלויות, סיפוחים זוחלים ורדיית עם בעם
|
צנחני חטיבת 55 בהר הבית. "הר הבית בידינו!" [צילום: מתוך הספר "דרך רבין ומורשתו"]
|
|
|
|
|
|
|
|
לא נהיה אנחנו הפוסקים, אם הפלשתינים הם עם או לא, האם הם זכאים או לא זכאים ליישות מדינית עצמאית משלהם, ואם זכאים – מתי, כיצד והיכן | |
|
|
|
|
|
משה שרת, מי שהיה ראש הממשלה השני של ישראל כתב: "ארץ ישראל הלכה לי" כתגובה למלחמת סיני ב-1956. אני כותב "ארץ ישראל הולכת לי" לקראת ציון 5.6.2010 – יום בו נציין 43 שנות שליטה על עם אחר. לצערי, יהיה מי שיציין 43 שנים לניצחון אדיר של ישראל. אני אציין יום של כאב לנוכח שינוי מדאיג בהוויה הישראלית. הצנחן שהגיע ראשון לכותל, הסיר את כובעו ופרץ בבכי על מות חבריו בקרב שעה קלה לפני כן. לידו הרב גורן התוקע בשופר מייסֵד בהוויה הישראלית, שהנה פעמי משיח בן דוד באים בעקבות תקיעת שופרו. דמעות הצנחן המבויש מול הכותל – הדומע וכואב את מות אלו שהיו איתו – קיבלו משמעות מיסטית בתודעה הישראלית, שנסחפה אחרי האופוריה מרקיעת-השחקים. אופוריה משיחית שהכתיבה מהלכים מדיניים והתיישבותיים. דמעת הצנחן הכואב את מחיר הדמים המסיר את הכובע מראשו הפכה תמונה מייצגת של הישראלי "היפה", שלצערי, הפך הישראלי השולט על עם אחר זה כבר השנה הארבעים ושלוש. ארצי יצאה למלחמה, שהיא פרי גחמה של מגמות כיבוש ברוטאלי, ולא תוצאה של מחסור בשטחים עורפיים או גחמת ישובים מאוימים ב-1967. אני חש שארצי הולכת ממני מיום שאל רחובות יוני 1967 התפרץ עַם רב לרחובות מאוּשר, כי זכה בתוספת שטח שיותר מאשר הכפיל את שטחי ארצי הוא הכפיל, שילש ואף ריבע את עימותי הדמים בין עם, שלא מוכן בצדק להסכים עם הכיבוש ובין נוכחות צבאית ישראלית הכופה אותו. ארצי, באמצעות מכונת תקשורת, הזינה את הציבור בישראל בחיוניות השליטה הישראלית ב"גב ההר" בשומרון וביהודה וב"קו הירדן" למען ביטחון ישראל. לשם מימוש יעדי הביטחון, יש לתפוס כל גבעה ולבסס נוכחות של ישובים יהודיים. ואני מצאתי עצמי שנים רבות במיעוט, ששוחה נגד הזרם ואינו מצליח להבקיע דרך מול גלים עכורים ולשכנע כי הערובה האחת והיחידה לביטחון ישראל נעוצה בהשכנת שלום בר קיימא בין ישראל וכל שכנותיה, ובראש ובראשונה עם הנהגת העם הפלשתיני. לחלק את הארץ לשתי מדינות ההכרזות – בימים אלו – על המשך הבנייה בשטחים הכבושים נועדו להנציח את המשך העימות בין נכבש ובין כובש. מה שנעשה בשייח' ג'ראח, זהו ביטוי של מעשה כיבוש ברוטאלי ולא חתירה לשלום. ההכרזה שלא תופסק הבנייה היא המשך הנצחת עימות בין נכבש ובין כובש הפוסע לעבר פתחה של שנת ה-44 לכיבוש. ארצי, למרבה הכאב לא הפנימה שפתרון צודק מחייב הכרה בירושלים המזרחית כבירת פלשתין וירושלים המערבית בירת מדינת ישראל. אני מבקש להאמין שלא איחרנו את המועד, וניתן יהיה להחזיר את ארצי אלי. אך לשם כך חייב להסתמן קו של ארץ המשתחררת מתחבולות בית נבות ומתככי כבשת הרש. לשם כך צריך להחזיר את צה"ל להיותו צבא הגנה של ישראל, ולא צבא שנגרר לכיבוש שטחים המיועדים לכונן בהם עצמאות לאומית לעם הפלשתיני לצד מדינת ישראל העצמאית. כדי להחזיר את ארצי אלי, ארצי חייבת להשתחרר ממה שהורישו לה מנהיגיה: זרעי כיבוש, התנחלויות, סיפוחים זוחלים ורדיית עם בעם. עלינו להפנים את הגישה, שהעם הפלשתיני הוא עם ככל העמים. לא נהיה אנחנו הפוסקים, אם הפלשתינים הם עם או לא, האם הם זכאים או לא זכאים ליישות מדינית עצמאית משלהם, ואם זכאים – מתי, כיצד והיכן. כדי להחזיר את ארצי אלי, היא חייבת ליטול את היוזמה לחלוקת הארץ לשתי מדינות: ירושלים המערבית בירת ישראל וירושלים המזרחית בירת פלשתין, כאשר המתנחלים עושים את דרכם מארץ לא להם חזרה הביתה, חזרה לארצי-לארצם.
|
תאריך:
|
25/05/2010
|
|
|
עודכן:
|
27/05/2010
|
|
איתן קלינסקי
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
משה, עורך-דין
|
26/05/10 13:15
|
|
|
|
איתן ק.
|
26/05/10 15:12
|
|
|
|
משה, עורך-דין
|
26/05/10 17:53
|
|
|
|
אלישמע
|
26/05/10 19:02
|
|
|
|
מורה נבוכים
|
26/05/10 15:16
|
|
2
|
|
פלא יועץ
|
26/05/10 17:33
|
|
3
|
|
רפאל1
|
26/05/10 18:00
|
|
4
|
|
טובה כהן
|
26/05/10 18:00
|
|
5
|
|
אלי קופטר
|
26/05/10 18:13
|
|
6
|
|
מיכאל פולסקי
|
26/05/10 18:23
|
|
7
|
|
יוא"ב
|
26/05/10 18:34
|
|
8
|
|
אני מרכז
|
26/05/10 19:15
|
|
9
|
|
אזרח המדינה
|
26/05/10 19:40
|
|
10
|
|
נחום שחף
|
26/05/10 20:15
|
|
11
|
|
assism9
|
26/05/10 21:44
|
|
12
|
|
שאול א.
|
26/05/10 22:20
|
|
13
|
|
היסטוריונית ישנה
|
26/05/10 23:05
|
|
14
|
|
אביבית
|
27/05/10 10:12
|
|
15
|
|
מורה נבוכים
|
27/05/10 11:40
|
|
|
|
ענת גרובר
|
29/05/10 13:04
|
|
שלום לך נשיא לשכת המבקרים הפנימיים בישראל, מר שלמה קלדרון
|
|
|
מעוניינים לצאת בקמפיין יח"צ ברשת האינטרנט? שמעתם שזה עובד? זה מפרגן לאגו? הכל נכון ומציאותי, אבל רגע לפני הביצוע, בדקו האם אתם באמת מוכנים לחשיפה האינסופית ברשת ומה באמת יש לכם להציע כדי להיות מוכנים וזמינים לטובת גיוס לקוחות חדשים. וכמו בכל דבר טוב, חשוב לא פחות לבחון יתרונות מול חסרונות, להבין לקראת מה אתם עומדים בכל עניין התקשורת האלקטרונית.
|
|
|
רבים מאיתנו שואלים עצמם כיצד הגענו ממצב של מדינה נבנית ומתפתחת - עם מערכת חינוך שהביאה אותנו להישגים מהמעלה הראשונה, עם מערכת ביטחונית שהוציאה מקרבה אלפי סטרט-אפים שהפכו לתעשיית היי-טק המפרנסת את המדינה, עם תעשייה אווירית פורחת שהיום קוטפת את פירות ההשקעה לטווח ארוך, עם יוקרה ואהדה בינלאומית אחרי הסכם אוסלו - לשפל מדרגה של מדינה הצועדת ב"עזרת" נתניהו, ליברמן וישי, לקראת בידוד מדיני וכלכלי.
|
|
|
בימים אלה חזרתי מבארי, עיר קסומה בדרום איטליה, השוכנת לחופו של ים טורקיז, שם נערך "כינוס בינלאומי לנשים יוצרות" (8-2 במאי 2010), לרגל 25 שנה לקיומו. הכינוס מפגיש נשים מכל העולם המגלות רגישות למעמד הנשים בעולם ולזיקה שבין נשים לשירה בכל מקום ברחבי תבל.
|
|
|
גדעון לוי הופך דף. עד היום הוא נשא את דגל הכיבוש לשווא והבנת ה'שווא' הזה סוף-סוף הופנמה אצלו. לקח לו הרבה זמן למפמפם 'כיבוש! כיבוש!' עד שהבין שאין דורש לפרקמטיא שלו, שהוא הולך ומתמאֵס בכל השווקים והוא מותקף מכל העברים. עכשיו, להתגונן הוא לא יודע, להשיב מלחמה שערה - אין לו מושג, כל ימיו הוא תקף ותקף, והנה ההתקפות עליו מאיימות להכריעו. הדבר מחייב שינוי אסטרטגיה ובעיקר תחליף ל'כיבוש' שהביא אותו עד הלום. ישב לו גדעון לוי שבעה ימים ושבעה לילות טרופים ללא שינה, נבר בספרים, הקליק אינספור פעמים על Google, והנה, יש שכר לעמֵל, נמצאה מילת הקסם הבאה - דמוקרטיה. הידד!
|
|
|
|
|
|
רפאל בוכניק
התעלומה האופפת את היעלמותו של יחיא סינואר מהספקטרום התקשורתי ומהפגנת נוכחות פיזית בשטח, שומה שתעלה סימני שאלה באשר למידת תפקודו, או אף גורלו התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
|
|
|
אלי אלון
המתחם המיועד לשימור נבנה בשלבים במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
|
|
|
הרצל ובלפור חקק
דברי הספד עם הבאתה למנוחות של המשוררת דלית בת אדם שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|