|
איש גדול היה בחייו. לובה אליאב [יח"צ]
|
|
|
|
|
|
לובה אליאב ז"ל
|
נפתלי רז
|
בשנות התשעים פעלתי ישירות עימו, כשניהלתי את ניצנה, והתפעלתי שוב מהשילוב הנדיר שהיה בו בין חזון - למעש
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
|
|
פגישתי הראשונה עם לובה אליאב הייתה בקריית שמונה. שם הכרתי שכן ועמית לעבודה. ההבדל בינינו היה שאני עבדתי באותה מערכת בשכר, ולובה אליאב עבד כל אותה שנה בהתנדבות מלאה. הוא עזב את ביתו ברחוב קרל נטר 2 בתל אביב וחי בחדר קטן מרוהט בריהוט ספרטני - מיטת סוכנות, שולחן כתיבה ופינת מטבח קטנה עם מקרר קטן ("סיביר").
למען החברה
לובה אליאב הקדיש שנה מזמנו לעבודה במתנ"ס בבית אדלשטיין בקריית שמונה ובמכללת תל חי. עבודתו התמקדה בנשים, שלא ידעו קרוא וכתוב, ובחיילים משוחררים, שנפלטו ממערכת החינוך, ואחרי שירות צבאי ביקשו להגיע לתעודת בגרות.
עד הנעילה...
במתחם הצפוף של בית אדלשטיין, שסבל ממחסור בחדרי לימוד, הנהלת המתנ"ס ידעה שהיא חייבת להכין חדר פנוי שעה לפני השיעור ולפחות עוד שעה אחרי השיעור. אהבת התלמידות-אמהות ללובה לא ידעה גבולות. הן נאספו שעה לפני השיעור כדי לסעוד עם המורה מדברי המאפה שכל אחת מהתלמידות בתורה הכינה. והשיעור פשוט לא היה מסתיים, לולא מנהל המתנ"ס התנצל בפני לובה והתלמידות שחייבים לנעול את המתנ"ס.
'הצביעו לובה'
לימים לובה הלך ברשימה עצמאית לכנסת, שלמרבה הצער לא עברה את אחוז החסימה וכמדומני שהיא קיבלה רק 0.8%. אם בכל הארץ לובה היה מקבל את אחוז הקולות שהוא קיבל בקלפיות של שכונת אשכול, שפרינצק ובלוקונים בקריית שמונה - מפלגתו, עם 7.5%, הייתה מקבלת 9 מנדטים. עד היום מלווה אותי דמותה של פלורה משכונת שפרינצק שרצה מבית לבית לבקש מנשים לבוא להצביע לובה וסחבה אפילו את בעלה וילדיה חובשי הכיפות להתדפק על הדלתות, ולבקש מאנשים להצביע עבור מפלגתו של לובה אליאב.
צניעות תמידית
פגישתי השנייה עם לובה היתה, כאשר רעייתי ואני חזרנו משליחות בצ'ילה, ונענינו לבקשתו לבוא לעבוד בקהילה החינוכית ניצנה בנגב, בה עבדנו שלוש שנים. ושוב פגשנו את מייסד הקהילה חי בדירה ספרטנית עם אותה מיטת סוכנות, עם אותה פינת מטבח קטנה, עם אותו מקרר ("סיביר") ורק עם מותרות שלא היה לו בקריית שמונה: "מזגן חשמלי" וטלפון בחדר.
פנסיונר? לובה?!
בימים ששרים וראש ממשלה לשעבר מבלים בחדרי החקירות של משטרת ישראל, אני מתגעגע לדמות המופתית, ששילבה בחייה עשייה וצניעות. בגיל ששים וחמש, במקום לצאת לפנסיה, הוא מעמיס על עצמו סדר יום דחוס של עבודה בהתנדבות עמוסת פעילויות חינוכיות ומקים כפר נוער, בו מצאו בית-חם אלפי נערים ונערות.
"פועל צדק"
על אדם כמו לובה אליאב כתב משורר תהלים מזמור א': "אַשְרֵי הָאִישׁ אֲשֶר לֹא הָלַך בַּעֲצַת רְשְׁעִים, וּבְדֶרֶך חֲטָאִים לֹא עָמַד, וּבְמוֹשַׁב לֵיצִים לֹא יָשַׁב". אני חש שהמשורר במזמור ט"ו, השואל: "מִי יִשְׁכּוֹן בְּהַר קוֹדְשְׁךּ", כיוון לאדם כמו לובה אליאב: "הוֹלֵך תָּמִים וּפוֹעֵל צֶדֶק וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ... כַּסְפּוֹ לֹא נָתַן בְּנֶשֶך וְשׁוֹחַד עַל נָקִי לֹא לָקַח".