|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
עלינו להכיר טובה לזולת ובעיקר לבורא העולם על אשר הוא מספק את כל צרכינו מזה דורות רבים ● וגם: בשבח מצוות השבת אבידה (2)
|
פרשת השבוע, פרשת "כי תבוא", המונה קכ"ב פסוקים, כוללת שש מצוות. שלוש מצוות עשה, שהן: מצוות הביכורים (הבאה + קריאה), מצוות וידוי מעשר והמצווה להידמות בדרכי ה' הטובות והישרות; ושלוש מצוות לא תעשה, שהן: מצוות לא לאכול מעשר שני באנינות, מצוות לא לאכול מעשר שני בטומאה והמצווה שלא להוציא דמי מעשר שני על דברים שלא קשורים באכילה ובשתייה. דווקא בימים אשר לצערנו הרב מתייחדים באיבוד סבלנות כלפי הזולת, וחוסר פרגון משווע במוסדות ציבור כלפי האזרח, ולמותר לציין במערכות היחסים הבין-אישיים (במשפחה, בקהילה) - חושבני שיש ללמוד, ללמד, להדגיש, להעצים, להפנים וליישם "הלכה למעשה" את מצוות הביכורים, מצווה המלמדת את הערך המוסף שיש בהכרת הטוב, באמירת התודה.
טרמינולוגית, הביכורים הם הפירות הראשונים של תבואת השנה ועיקר המצווה הוא הבאת פירות מ"שבעת המינים אשר בהם נשתבחה ארץ ישראל", החל בחג השבועות, והעלאתם לבית המקדש ונתינתם לכוהנים, משרתי האל. מביא הביכורים היה גם קורא קטע ובו הוא מציין את הכרת ואמירת תודתו לאל שגמלו טוב, שנאמר [שמות כ"ג י"ט ול"ד, כ"ו]: "ראשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ, תָּבִיא, בֵּית ה' אֱלוֹהֶיךָ" ובפרשתנו [דברים כ"ו, א'-י"א]: "וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ...וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל-פְּרִי הָאֲדָמָה...וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלוֹהֶיךָ...ולָקַח הַכוהֵן הַטֶּנֶא מִיָּדֶךָ וְהִנִּיחוֹ לִפְנֵי מִזְבַּח ה'...וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ: אֲרַמִּי אוֹבֵד אָבִי...וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים, וַיְעַנּוּנוּ, וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבוֹדָה קָשָׁה. וַנִּצְעַק אֶל ה' אֱלוֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ...וַיּוֹציִאֵנוּ ה' מִמִּצְרַיִם...וַיִּתֶּן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ הַזאת, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ. וְעַתָּה, הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי...וְהִשְׁתַּחֲווִיתָ לִפְנֵי ה' אֱלוֹהֶיךָ וְשָׂמַחְתָּ בְכָל-הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן לְךָ ה' אֱלוֹהֶיךָ וּלְבֵיתֶךָ...".
סיבות שונות יש למצווה חשובה זו ופרשני התורה מציינים בעיקר את טעם המצווה כהכרת הטוב המבוטאת באמירת תודה לאל שבשמים, שהשפיע ברוב רחמיו וחסדיו טובה וברכה ביבול השדה, כמו גם על אשר עשה לעם ישראל ניסים בהוציאו אותם ממצרים, סיפוק צורכיהם במדבר במשך 40 שנות נדודים והכנסתם ל"ארץ זבת חלב ודבש". לדעתנו, הבאת ומקרא הביכורים "משרתים" שני צדדים (המשלימים אחד את השני). מצד אחד, יש בזה משום שירוש המידה הרעה של כפיות הטובה, רעה חולה הקיימת בעולמנו, עולם האמור להיות מתורבת, מודרני, מתחשב ומפרגן. ומאידך-גיסא, יש בזה את האלמנט הבסיסי של הערך המוסף בהכרת הטוב. ערך שעל-פיו, בכל מקום ובכל זמן, חייבים אנו לפעול בבחינת: "ילכו מחיל אל חיל".
|
|
מצוות השבת אבידה - סיפור ולקחו (ב')
|
|
כאמור ב חלקו הראשון של המאמר מן השבוע הקודם סיפורים רבים הקשורים במצוות השבת האבידה יכול הקורא, הלומד והמתעניין למצוא כמעט בכל יצירה ספרותית, יהודית וגויית כאחד, שהרי זו מצוות עשה מדאורייתא, מן התורה. והעיקר שניתן ללמוד מסיפורים אלה הוא: לימוד מעשי ויישומי כיצד מקיימים מצווה חשובה ומיוחדת זו "מכל הלב" ו/או מבצעים זאת "הלכה למעשה" וגם אם, כביכול, ישנו וקיים הפסד ההזדמנות להרוויח ולהתעשר "על-חשבון הזולת". אין כל ספק, שלעניין זה נדרש מאמץ מוסרי גדול ועצום, שהרי "היצר הרע עובד שעות נוספות" ומנסה בכל הכוח ובכל דרך "להילחם" באותו רצון מוסרי-פנימי של האדם לקיים ולבצע את המצווה. הסיפור שיובא לקמן מוכיח זאת ומעשה שהיה, כך היה: בעיר הנמל הרוסית לנינגרד (סנקט פטרבורג), על שפת הים הבלטי, היו בתי מרזח רבים וקטנים. אחד מהם היה בבעלותה של אישה ענייה, הגונה וישרת-דרך. אשר על כן, לבית המרזח הזה נהגו להגיע גם ספנים הולנדים כשאוניותיהם עגנו במזח כדי לפרוק ולהעמיס אנשים וסחורות. באחד הימים בעלת המרזח מצאה מתחת לשולחן שקית עור מלאה במטבעות כסף (רובלים). השקית הייתה סגורה וחתומה בחותמת מיוחדת כמנהג הימים ההם. היא לקחה את שקית המטבעות והחביאה אותה בארון למשמרת. שבע שנים חלפו ועברו ואיש לא בא לחפש ולדרוש את הכסף. לא אחת האישה הענייה עמדה בניסיון הקשה להשתמש בכסף אך בכל-זאת יצרה הטוב מנע זאת ממנה. האישה לא נגעה בשקית הכסף. ערב אחד מספר ספנים הולנדיים נכנסו לבית המרזח כדי לשתות ושוחחו ביניהם. שאל האחד את חברו האם היה כבר פעם בערי הזאת או שזו לו הפעם הראשונה. "כן", השיבו חברו. "ביקרתי פה פעם אחת בלבד. ביקור שעלה לי בהרבה כסף, בשבע מאות רובלים של כסף". "איך הפסדת כל-כך הרבה כסף?", שאל הספן הראשון ותשובתו של הספן השני לא איחרה לבוא: "באחד מבתי המרזח הקטנים שהעיר מלאה בהם שכחתי שקית עור סגורה ובשקית היה הכסף. איך אפשר לדעת היכן אותו בית המרזח? מה עוד שעברו מאז שנים רבות". בעלת בית המרזח שמעה את תשובתו של הראשון. כשהגישה לו את היין, התערבה בשיחתם ושאלה: "האם זוכר אתה באיזו צבע הייתה שקית הכסף? האם השקית הייתה חתומה?". הספן אמר לה את צבע השקית והוסיף: "כן. השקית הייתה חתומה בחותמת הזאת התלויה על השרשרת של שעוני". האישה הכירה מיד את החותמת. "ובכן", אמרה האישה למלח הנדהם והלא מאמין: "עכשיו תוכל לקבל את מה שאיבדת". האישה קמה ממקומה, ניגשה אל הארון, הוציאה את השקית ומסרה למלח את שקית הכסף, את האבידה ששמרה במשך שבע השנים כשהיא עדיין סגורה וחתומה בחותמת המתאימה.
|
|
| תאריך:
|
26/08/2010
|
|
|
עודכן:
|
26/08/2010
|
|
ד"ר מוטי גולן
|
|
חלם הרחוקה הייתה ידועה בעולם בזכות חכמיה המופלגים, אך למרות חוכמתם הרבה היו החלמאים עניים בני עניים וחיו מהיד לפה. בנוסף למחסור החמור במים שממנו סבלו החלמאים לאורך שנים, חסרו להם גם אוצרות-טבע חיוניים, כמו חומרים דליקים למיניהם, כדי שיוכלו לחמם את בתיהם ולהניע את גלגלי המפעלים שבהם ייצרו דברי סדקית ותשמישי קדושה.
|
|
|
|
|
אי-נוחות, כעס מאופק ותמיהה - אלו התחושות שחשתי כשראיתי את ההפקה המעיקה והפנים הקורנות של הנשיא שמעון פרס במסיבת יום ההולדת שהפיקו לכבודו באולם תיאטרון הקאמרי (20.8.10). בין אמן אחד לאחר/ים שמענו דברי חנופה לאיש שהצליח להערים על כווולם ולהגיע לפסגת הכבוד.
|
|
|
|
|
לקראת סוף נאומו הגדול, נאום פרידה שנמשך חודש תמים, פונה משה לעם ישראל ואומר: "היום הזה נהיית לעם לה' אלקיך". הדברים נאמרים 40 שנה לאחר יציאת מצרים ומתן תורה, שהם האירועים המכוננים בהפיכתה של משפחת יעקב לעם היהודי. מדוע, אם כן, מציין משה דווקא את אותו יום - בתחילת חודש אדר, ימים אחדים לפני פטירתו - כיום בו הפך ישראל לעם?
|
|
|
|
|
זיוף מעיד על המקור. הוא שקר המתקיים בתנאי שהוא נראה אמת. הפרדוקס ברור מאליו, אמת יש רק אחת אבל ככל שרבים זייפניה, כן מתחזקת אמינותה מפני ששקרים של כולם מאשרים אותה. לא חשוב על כן כלל אם מה שמכונה מסמך גלנט (למה?) הוא המצאה מלוכלכת של נוכל והמחבר אינו מי שחתום עליו, או אם המסמך הוא תוכנית פעולה אותנטית שיוזמיה הגו אותה וחתומים עליה. הוא בכל מקרה אמת.
|
|
|
|
|
האם קולות תופי המלחמה מתחילים להדהד ברחבי המזרח התיכון? כנראה שכן... לפחות בחלק מאמצעי התקשורת האירניים והערביים. בעולם הערבי יש המשוכנעים בכך שלמרות העובדה שבשבוע הבא אמור להתחדש המשא-ומתן הישיר בין ישראל לפלשתינים במפגש פסגה בוושינגטון בחסותו של הנשיא אובמה, ישראל מתכננת להכות בקרוב את אירן והחיזבאללה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
עידן יוסף
חדשות 12 נתנו במה מוגזמת למחאה נגד הממשלה, תוך פגיעה בטקס הדלקת המשואות הממלכתי במסך מפוצל לעצרת כיבוי המשואות  בתאגיד פתחו שידור ב"כאן דיגיטל" לעצרת המחאה בשוני ובקול ישראל נמנעו...
|
|
|
|
|
דן מרגלית
ישראל תוקפת בזעיר אנפין, אבל כדי לא להכעיס את האמריקנים נמנעת או מסתייגת מהפעלת חיל-האוויר התוצאה היא עם פוטנציאל לאסון
|
|
|
|
|
יואב יצחק
המו"מ לשחרור החטופים נקלע למבוי סתום, ולא במקרה: סינוואר יודע היטב - שחרור החטופים המשמשים כמגן אנושי יקרב את חיסולו בנסיבות שנוצרו: על גורמי הביטחון בישראל להציב לסינוואר ולאנשי...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
